בירה על קו האש: מפעל קרלסברג במלחמה
400 עובדי המפעל שממוקם כ-7 ק"מ מעזה המשיכו לעבוד למרות שנפלו באזור למעלה מ-200 רקטות. "ספקים הרימו גבה ושאלו איך אנחנו עובדים בתנאים כאלה" מספר עובד במפעל. היום שאחרי הפסקת האש: מפעלי מזון מספרים על הנזקים, ההתמודדות והחזרה לשגרה - כתבה שלישית בסדרה
מנכ"ל: הראל חייקין.
מה מייצרים: את בירות קרלסברג, טובורג וסטלה, וגם את פיוז טי, מיצים של פריגת ובירה שחורה.
כמה עובדים: 400. למעלה מ-90% מתגוררים בדרום.
צו 8: כ-20 עובדים גויסו. "יש גם עובדים שיש להם ילדים שנמצאים בלחימה", מספר חייקין. "זה לא קל, הם היו בלחץ גדול". חיים לוי, תושב אשקלון האחראי על ספקים ואיכות חומרי גלם במפעל, המשיך לעבוד מדי יום עד שגויס גם הוא. "עובדים תחת אש, אין ברירה. הרבה ספקים הרימו גבה ושאלו איך אנחנו עדיין עובדים בתנאים כאלה. זה לא מובן מאליו שמפעל שנמצא על קו האש ממשיך לתפקד כאילו הכל תקין. זו הייתה החלטה אמיצה של ההנהלה והאנשים שלנו".
צבע אדום: המפעל, ש"צוק איתן" הוא סבב הלחימה השלישי שלו וסבב הטילים החמישי, כבר מתורגל באזעקות ומרחבים מוגנים. ההנחיה לעובדים היא להגיע תוך פחות מעשר שניות לממ"ד. "זה מלחיץ, בייחוד למי שנמצא בעמדות ייצור, לעובדים בגובה", מספר חייקין, "היו ימים שהם היו צריכים לעשות את זה יותר מעשר פעמים. צריך לזכור: היום פה יותר מ-100 אזעקות באזור, ונפלו למעלה מ-200 טילים. ויש גם את ההצטברות של אירועי השנים: פגשתי עובדת שנפל לידה רסיס של רקטה ב"עמוד ענן". זו שגרה שאי אפשר לחיות איתה לאורך זמן".
אירנה אפשטיין, לבורנטית במפעל, בודקת את תהליך הבישול של הבירה – מהלתת ועד המוצר המוגמר. "עכשיו הייתי צריכה לעשות את זה בין האזעקות: לצאת החוצה, לקחת דגימות ותוך פחות מעשר שניות לרוץ למרחב המוגן".
מחויבות: כשהנהלת המפעל שקלה בשלב מסוים להפסיק את הפעילות, העובדים התקוממו. בסופו של דבר, קו הייצור לא נעצר לרגע. "מבחינתנו, העובדים ובני משפחותיהם היו המצביאים של המלחמה הזאת", אומר חייקין, "לא היה שום צורך לשכנע אותם להגיע לעבודה. הם הצליחו לשמור על ריכוז ואנרגיה, ולא היו מוכנים שהמצב הבטחוני יפריע להם. הם היו בהחלט מעוררי השראה". גם כהן מספר על נוכחות גבוהה ומוטיבציה מרשימה. "אנחנו מייצרים מוצרים שאנשים צורכים", הוא מסביר, "והיה חשוב לנו לספק להם אותם".
תמיכה: "מנהלים הגיעו למפעל, דרשו לשלומי ואמרו לי כמה פעמים שאם אני צריכה להיות עם הילדות - אני יכולה ללכת הביתה", מחייכת אפשטיין. "אבל החלטתי להישאר בעבודה. כל הזמן באו, דאגו ושאלו מה איתנו. קיבלנו גם סלסלות של מתנות, כרטיסים לבית קולנוע מוגן". פעמיים החליטה ההנהלה על הפסקה יזומה והוציאה את העובדים לבילוי משפחתי בסרט, בניסיון להתאוורר.
נזק: תעשיית המשקאות מושפעת מאוד ממצב הרוח של הצרכנים. "בתחום המיצים הירידה היא של מעל 10%, ובתחום הבירה נרשמת בימי מלחמה צניחה של עשרות אחוזים בצריכה. התוצאה היא שאנחנו מתמודדים עם מתקפה כפולה - פעם אחת בטחונית, פעם אחת בירידה בפעילות. בטוח שיהיו נזקים שאי אפשר יהיה לכפר עליהם".
מה הלאה: בקרלסברג כבר יודעים שכשמדובר במדינת ישראל, הדברים זזים לאט: רק כשבוע לפני שהחל מבצע "צוק איתן", קיבל המפעל את הפיצויים שהגיעו לו על מבצע "עמוד ענן". חייקין לא מתייחס לכך, ומעדיף להיות דיפלומט. "אני אגיד זאת כך: אני מקווה שהסבב הבא של הלחימה יהיה מאוד מאוד רחוק, ושאת הפיצויים נקבל מאוד מאוד בקרוב", הוא מחייך, "נחיה ונראה".
