סרט וראיון: הפשע של רן גרינפלד לא משתלם

בחיים האמיתיים, פשע ואלימות הם אולי עניין עגום ומדאיג למדי - אבל בקולנוע יש מי שנוהג לצחוק על כך. זה קורה בהוליווד עם קוונטין טרנטינו, רוברט רודריגז וחקייניהם, וגם באירופה עם לוק בסון, אלכס דה לה איגלסיה, האנס פטר מולנד ואחרים. ואולי תופתעו, אבל גם אצלנו בישראל יש מי שמשתמש בעבריינים כדמויות מבדרות דווקא, וזה הולך די בקלות כשאלו עברייני צעצוע לא יוצלחים. אלו הם גיבורי סרטיו הקצרים של רן גרינפלד "סרט" ו"Under The Gun".

הראשון מבין השניים הוא "סרט" - קומדיית פשע קצרה, בה שני פושעים לא מבריקים, מבשרים לבחור תל אביבי כי חטפו את אשתו. המבצע מסתבך והולך כשהם מנסים לחלק לו הוראות שמתזזות אותו ברחבי העיר. סרטו של הבמאי והשחקן גרינפלד הוקרן ב-2010 במסגרת פסטיבל "אימפרואקשן 1". שנה לאחר מכן הציג את "Under The Gun", שבו שוטר טירון חודר נכנס כבלש סמוי לקבוצת עבריינים שמשחקים פוקר על פי חוקים משלהם, במטרה להפליל אותם.  

למעשה אפשר להתייחס ל"Under the gun" כמעין סרט המשך, מכיוון שחלק מהדמויות מ"סרט" צצות בו. "החלטתי להחזיר את הדמויות של החוטפים רובי וחודורוב לתפקיד קטן יותר", מסביר גרינפלד בראיון למדור קולנואני. "מלבד העובדה שהסגנון ההומוריסטי בשניהם די זהה, אפשר לומר שמבחינה תמתית הרעיון הוא שכולם, בסופו של דבר, טיפשים".

• כל הסרטים והראיונות במדור קולנואני
  

החיבה של גרינפלד לגיבורים כסילים, נובעת, כך מסתבר, מימיו כצופה טלוויזיה צעיר בשנות ה-90. "בתור מתבגר בניינטיז, גדלתי על ההומור של 'נשואים פלוס' ו'סיינפלד', ותמיד נמשכתי לדמויות טיפשות והזויות", הוא נזכר, "אני חושב שלציבור מאוד קל להתחבר לסרטים עם דמויות כאלה".

היית רוצה לכתוב סדרת טלוויזיה שכזו?

"כשאני חושב כמו איזו סדרה הייתי רוצה לכתוב, אז 'סקראבס' היא הראשונה שקופצת לי לראש. אני חושב שהחיבור בה בין הומור גאוני לטיפשי הוא מדהים, ו'הקונטיניואיטי' שלה מבריק. הייתי משלב גם מוטיבים כמו של 'המשרד', שהתבססה במשך תשע עונות רק על אינטריגות ועל סיטואציות מציאותיות בין דמויות שנעות בין הנורמליות לגרוטסקיות".

רן גרינפלד (מימין) מתדרך את השחקנים ב"Under The Gun"

אפשר להגיד שאתה מכור לקומדיות.

"זה מעניין משום שכשחקן אני מאוד אוהב לעשות תפקידים דרמטיים, אבל כיוצר אני כותב רק דברים קומיים. יש לי קשת השפעות רחבה בתחום הקומדיה - החל ממונטי פייתון ועד 'החמישייה הקאמרית'. אני אוהב להכניס דברים מהחיים האישיים שלי, כמו העבריינים שמתערבים על כל דבר - הם מבוססים אחד לאחד על חברים שלי מהעבודה. אני גם משתדל לשלב עם זה גם פן מציאותי - כמו למשל ארנון שמסתבך עם חוקי התעבורה של תל אביב בדרך לחוטפים ב'סרט'".

במהלך צילומי "סרט", גרינפלד בעצמו הסתבך ברחובות תל אביב בחיפושיו אחר מכונית חיפושית של פולקסוואגן, שפעם היתה, אולי, נפוצה בערי ישראל - אולם עכשיו נעלמה כמעט לחלוטין מהכביש. הוא מספר כי מציאת רכב מתאים היתה אחד האתגרים ההפקתיים היותר קשים שהיו לו. "פירסמנו באינטרנט שאנחנו מחפשים חיפושית, וקיבלנו מעט מאוד תשובות - כולן מאנשים שביקשו סכומי כסף לא הגיוניים תמורת שימוש במכונית", הוא מספר.

השחקן אפי הלפר על הסט

"כמה ימים לפני הצילומים, כשכבר החלטנו לוותר ולהשתמש ברכב אחר, נסענו במקרה בכיכר המדינה ולפנינו היתה חיפושית מגניבה. צעקתי לתומר וילנסקי שיעקוב אחרי הנהג, וברמזור יצאתי מהאוטו, דפקתי לו על החלון ושאלתי אם יש סיכוי שנוכל להשתמש בה לצילומים. הבחור נענה בחיוב וביום הצילומים הוא פשוט בא, הפקיד בידי את המפתחות של הרכב וחזר הביתה, מבלי שהיה מוכן אפילו שאזמין אותו לצהריים". בהזדמנות זאת גרינפלד מבקש להודות שוב לאותו בחור בשם רני פלטק שהשאיל לו את המכונית: "הוא בחור זהב ששידרג לנו את הסרט".

בניגוד לאותו בחור זהב רחב לב, גרינפלד מודה שמאוד מאוד קשה להשיג מימון ותמיכה לפרויקטים כמו שלו, קומדיות פרועות - ועוד כאלו שמפלרטטות עם פשע ואלימות. "זה נכון שבישראל סרטי ז'אנר מתקבלים פחות טוב, אבל אני חושב שזה בגלל שזה עדיין חדש וזר לנו", הוא מנמק, "רק בשנים האחרונות הקולנוע הישראלי התחיל להתפתח ולהרחיב את הגבולות שלו לז'אנרים אחרים, מלבד דרמות וסרטי מלחמה, ולקומדיות שהן לא בורקס".

אז מה בעצם הקושי בלהפיץ קומדיות ישראליות?

"אני לא חושב שמזלזלים בז'אנר הזה, אבל כן מאמין שקשה להציב אותו על אותם מאזניים ביחד עם דרמות וסרטי איכות. כש'Under The Gun' השתתף באימפרואקשן, פגשתי בחוץ את רני בלייר, במאי שלימד אותי בעבר ושאני מאוד מעריך. כששאלתי אותו אם אהב את הסרט הוא ענה 'כן, אבל זה סרט דאחקות'. אני חושב שהפשטות של הז'אנר הזה מפנה אותו כלפי המכנה המשותף הנמוך ביותר, ולכן אולי אנשי מקצוע פחות יעריכו אותו. יש בעיה עם קומדיות באופן כללי: כולנו נהנים מהן, אבל לא לוקחים אותן ברצינות יתרה. עד היום, למשל, לא מחלקים אוסקר לסרטים קומיים או לשחקנים קומיים".

תומר וילנסקי מחליף את גרינפלד השחקן בתפקיד הבמאי

הפתרון האלטרנטיבי יכול להיות האינטרנט, וגרינפלד אכן פונה לכיוון הזה ומנהל ערוץ מערכונים סאטירי ביחד עם יוגב בוסקילה הנקרא "ערוץ החיים הקשים". "אנחנו עושים את זה כבר די הרבה זמן, ורק לאחרונה התחלנו להרגיש שזה מתקדם לאנשהו, כשהמערכון שלנו 'איפה אתם באזעקות' הפך לוויראלי", הוא מספר. "לא קל להשתחל לתוך הביצה הישראלית. אני נתקל בזה גם כשחקן וגם כיוצר. זו בעיה כשתקציב התרבות כולו עומד במדינה על 0.18 אחוז, והציבור מתעניין בעיקר בריאליטי".

אז יוטיוב זה התחליף לבתי הקולנוע והטלוויזיה?

"גם בעידן היוטיוב, כשאתה עושה דברים איכותיים, לא קל להם לתפוס. אנשים יכולים לאהוב את מה שאתה עושה, ועדיין אין להם סבלנות להעביר את זה הלאה. המערכון הזה ספציפית דיבר לכולם ויצא בזמן הנכון, בתקופה שאנשים צורכים מדיה בצורה היסטרית, ואין שום תוכנית סאטירה בטלוויזיה".

אז מה עושים בינתיים?

"יש לי סדרה קומית שאני כותב כבר כמה שנים, ואני פשוט מחכה לרגע הנכון מבחינתי לקחת את הצעד הבא. בינתיים אני ממשיך ליצור סרטים קצרים לפסטיבלים ולתחרויות שונות".

יש לכם סרט קצר שתרצו להציג ב-ynet? אתם מוזמנים לפנות אלינו: indie.ani@gmail.com