שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הגבורה נחשפת: סיפורי הקרב הקשה מכולם בעזה
    הלוחם שנשאר יומיים עם כדור ביד, המפקד שאיבד עין והמשיך לחלק הוראות, הפינוי תחת אש בסולמות. במעוז הטרור בסג'עייה, קציני גדוד הסיור של גולני נשארו בלי מח"ט, מג"ד וסמג"ד - שנפצעו או נהרגו - ותפסו פיקוד. "החיילים נלחמו כמו אריות", הם נזכרים. הצל"שים בדרך

    "בשיא הקרבות של סג'עייה אתה מגיע לסוף ההתקפה ומסתכל למעלה, ל'אבא', המג"ד, והוא לא שם כי הוא נפגע. והסמג"ד, רס"ן צפריר בר אור , נהרג, והמח"ט פצוע. שעתיים שלמות היינו ללא פיקוד".

     

    רס"ן נאור עמיחי, מפקד פלוגת "עורב" של גדוד הסיור של חטיבת גולני, עדיין בשטח. הוא מתכונן לאפשרות שייקרא לחזור ולהיכנס לרצועת עזה. באחת ההפוגות, הוא וחבריו שחזרו בשיחה מיוחדת עם ynet את השעות הקשות בקרב שהיה כנראה הקשה מכולם ב"צוק איתן" - במעוז הטרור של חמאס, שם נרשמו כשליש מכלל הנפגעים של צה"ל במערכה.

     

    "מפקדי הפלוגות חיכו שמפקד בסיס האימונים של גולני יגיע להחליף את המג"ד, ועד אז תפסו פיקוד בעצמם. הלוחמים התנהלו כמו אריות. מפקדת הגדוד נמחקה ברגע מהמצבה, אבל דבר לא נעצר", סיפר קצין בכיר בחטיבה. וכשדבר לא נעצר - המשמעות היא שחיילים ממשיכים להילחם בחירוף נפש של ממש. מפקדיהם הישירים, שהיו שם, חשפו בפנינו כמה מסיפורי הגבורה שצפויים בהמשך להוביל לאותות הוקרה וצל"שים. 

    רס"ן מימון, רס"ן עמיחי ורס"ן ברוקנטל            (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    רס"ן מימון, רס"ן עמיחי ורס"ן ברוקנטל (צילום: רועי עידן)

    חיילי גולני בהלווייתו של סמל מקס שטיינברג           (צילום: AP) (צילום: AP)
    חיילי גולני בהלווייתו של סמל מקס שטיינברג (צילום: AP)

     

    טקס הזיכרון של גולני, השבוע:

    טקס הזיכרון של החטיבה, השבוע    (צילום: עידו בקר)

    טקס הזיכרון של החטיבה, השבוע    (צילום: עידו בקר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:


    מבין 194 פצועים לחטיבת גולני בימי הפעולה הקרקעית, חזרו 90 להילחם בשטח הרצועה, חלקם כשרסיסים בגופם. "היו חיילים שהתקשרו ודרשו שנפעיל קשרים כדי שיחזירו אותם למרות הנחיות הרופאים", אמר רס"ן ליליס מימון, מפקד הפלס"ר.

     

    יוהאן, חייל בודד מצרפת שמשרת בפלוגת ההנדסה (פלחה"ן) של הגדוד, ספג כדור בידו בתחילת הלחימה, ומיעט לדבר על כך עם מפקדיו כי רצה להישאר בשטח. "אחרי יומיים התנפחה לו היד בצורה משמעותית, והסתבר שזה לא רסיס אלא כדור", אמר מפקד הפלחה"ן, רס"ן אבישי ברוקנטל, "הוא אמר - שני חבריי לצוות נהרגו, אני לא יוצא עד שנשלים את המשימה. אחרי שיצא, הרופאים לא נתנו לו לחזור".

    רס"ן נאור עמיחי. שעתיים שלמות ללא פיקוד            (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    רס"ן נאור עמיחי. שעתיים שלמות ללא פיקוד (צילום: רועי עידן)

    באירוע אחר, בפלוגת העורב, מפקד הצוות סמ"ר טל קידר ספג רסיסים מרימון בגפיו ובעינו. "הוא איבד את העין, אבל המשיך לפקד בקרב. הוא הורה לחייליו לחפות מהחלונות ולכוח אחר לנהל לחימה נגד המחבלים מהגג. תוך כדי הוא נתן תמונת מצב על ההיתקלות", שחזר רס"ן עמיחי, מפקד הפלוגה. "אחד הלוחמים שספג כדור ברגלו המשיך לתפקד, והרים על גבו את טל עד לתוך נגמ"ש הנמר תחת אש כדי לחלצו".

     

    אחיו של קידר, סגן גיא, אף הוא מפקד צוות בחטיבה בגזרה מקבילה, המשיך להילחם למרות הפציעה הקשה של אחיו, וביקר אותו בבית החולים רק מאוחר יותר.

     

    להסתער על מחבל עם בלון גז

    בתקרית אחרת הגיע כוח מהגדס"ר לבית שאליו ניסו המחבלים במשך יומיים למשוך את החיילים. הם הבחינו בבובה במבואה של המבנה. "הבנו שזה אירוע משיכה קלאסי, ואחד הלוחמים זיהה מחבל מחזיק בלון גז ומדליק אותו. הוא הסתער עליו וחיסל אותו, וכך מנע פיצוץ של המבנה עם החיילים בתוכו.

    רס"ן אבישי ברוקנטל. "תוך שלוש דקות הבית התפוצץ"           (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    רס"ן אבישי ברוקנטל. "תוך שלוש דקות הבית התפוצץ" (צילום: רועי עידן)

     

    סיכום פעילות החטיבה במבצע הקרקעי:

    צילום: דובר צה"ל

    צילום: דובר צה"ל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "הוריתי לכוח לצאת מהר מהבית, ותוך שלוש דקות הבית התפוצץ. לפחות שמונה בלוני גז פוצצו", תיאר מפקד הכוח, רס"ן ברוקנטל. "למרות האבידות לא עצרנו לרגע והמשכנו עד הסוף, עד להשלמת המשימות. הצוות מבית שמונת בלוני הגז לא היה צריך להיות שם - מדובר בכ-20 לוחמים שהשתחררו שבועות לפני המלחמה מצה"ל, התחילו עבודה מועדפת ודרשו להתנדב".

     

    גם בשאר גדודי החטיבה נרשמו רגעים קשים שיוצאים כעת לאור. בבית שבו שהו חיילי גדוד 51 התפוצצה פצצת מרגמה והבעירה את קומתו הראשונה. אחד מהחיילים נפצע באורח קשה. מפקד הפלוגה סירב להמתין ליחידת חילוץ מיוחדת, והורה לחייליו לפנות את החיילים הלכודים באמצעות סולמות לגגות הנגמ"שים הממוגנים (נמ"רים), תחת אש ולמרות סיכון הצלפים.

     

    ממ"פ ישר למפקד האוגדה

    לצד גבורת הלוחמים עלו לא מעט תהיות על האופן שבו בחרו בגולני ובאוגדה 36 שתחתיה פעלו להסתער על סג'עייה - באופן ישיר, מאזור נחל עוז הסמוך, במקום באיגוף או בתחבולה יצירתית אחרת, ובאיחור של לפחות יממה מהתכנון המקורי.

     

    "הרעיון המבצעי היה לבוא בעוצמה גדולה, בכוח גדול ומסיבי, לפי מודל 'בליץ קריג' (מלחמת בזק) - כניסה פנימה חזקה עד לקו הבתים השלישי והרביעי. תפסנו יעדים שולטים כבר במהלך הלילה הראשון, נכנסנו פנימה לתוך סלון של בתי מחבלים עם הנמר שנגח בקירות", מסבירים קצינים בחטיבה, "והאיחור נבע מכך שראינו שעדיין לא כל אזרחי השכונה התפנו מקו המגע בפאתים המזרחיים".

     

    רס"ן עמיחי מודה גם כי "48 שעות לפני היציאה להתקפה ידענו שס'געייה שלנו, ועשינו ההתאמות בינה לבין שכונה אחרת שהיינו אמורים לתקוף. החזקנו פה קו בט"ש במשך חצי שנה, כך שידענו מי האויב שמולנו. התאמנו בימים שלפני הלחימה, ורמת המוכנות עד לדרג הלוחם הייתה גבוהה".

     

    הקרבות הקשים הובילו לסיטואציה חריגה שלא נרשמה באף חטיבה זה שנים: מפקד החטיבה, אלוף-משנה רסאן עליאן, נפצע בינוני, וגם מפקדי גדודים, סגניהם ומפקדי פלוגות - כמחצית מצמרת הפיקוד של גולני נפגעה בשיא הלחימה וחדלה מלתפקד. "שעתיים שלמות היינו ללא פיקוד", אומר רס"ן עמיחי. אבל הלחימה המשיכה בלי היסוס.

    רס"ן ליליס מימון. "פצועים הפעילו קשרים כדי לחזור להילחם"        (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    רס"ן ליליס מימון. "פצועים הפעילו קשרים כדי לחזור להילחם" (צילום: רועי עידן)
     

    את אחד הרגעים יוצאי הדופן באותו קרב מתאר מפקד הסיירת, ליליס: "הבנתי באותו בוקר יום ראשון שיש לנו אירוע רב נפגעים מירי של המחבלים, נ"טים ופצמ"רים, ומיד חשבתי שצריך להפעיל אש ארטילרית כסיוע. עליתי בקשר לבקש את זה, אבל צמרת הגדוד והחטיבה לא ענתה כי נפגעה. איכשהו הגעתי בקשר ישירות עד למפקד האוגדה, תא"ל איציק תורג'מן, וביקשתי ממנו שיפעילו את כל האש שהם יכולים". בין ליליס לתורג'מן מפרידות 18 שנים ושלוש דרגות.

     

    כשעה לאחר מכן נורו מתותחים 600 פגזים, ונפלו כ-200 מטר מחיילי גולני שהמתינו בתוך הנמ"רים, תוך צמצום חסר תקדים בנוהלי הזהירות הרגילים. "הלוחמים שאלו עצמם אם ההפגזות הכל-כך קרובות האלה זו אש אויב או אש שלנו. כאשר סיפרנו להם שזו אש הסיוע, חיוך עלה על פניהם", אומר ליליס.

     

    השאלות שנשארו

    מעבר לגבורה בשטח, הלחימה בסג'עייה עוררה לא מעט שאלות, שחלקן עדיין מתוחקרות ברמות גבוהות. מלבד סוגיית בחירת תוכנית התקיפה, זכור מכל מקרה "נגמ"ש המוות" שבו נהרגו שבעה לוחמים בכלי משוריין לא ממוגן מנשק נ"ט. התחקיר העלה שטיל נ"ט נורה מלמעלה, בזווית, לעבר חלקו הקדמי של הנגמ"ש ופגע סמוך לפתח המנוע, מה שגרם לנזק עצום ולמותם המיידי של השבעה.

     

    המח"ט מסכם את הלחימה    (צילום: רועי עידן)

    המח"ט מסכם את הלחימה    (צילום: רועי עידן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    האירוע התרחש בזמן שהשיירה עצרה לטובת תיקון תקלה בנגמ"ש, מה שהפך את הכוח לסטטי ומאוים יותר. במצבים דומים אחרים בחטיבות אחרות הלוחמים יוצאים במהרה מהכלי, ותופסים עמדות בטוחות שולטות מסביב עד לסיום תיקון התקלה, כדי למנוע מהנגמ"ש להפוך למלכודת מוות. בצבא הסבירו כי גם במלחמה הבאה יהיה שימוש בנגמ"שים מסוג זה, פשוט כי אלו נושאי הגייסות שישנם, על אף כוונה לרכוש עוד נמ"רים.

     

    עוד עלתה סוגיית המיגון שניתן לחיילי החטיבה אל מול השכונה החמושה ביותר בעזה.

     רק אחרי שנפגעו ונהרגו לוחמים מיחידת אגוז, בהם מפקד היחידה סא"ל י' שנפצע קשה, חולקו לחיילים שכפ"צים קרמיים שהובאו כתגבורת.

     

    שכפ"צים קרמיים המכסים את מרכז החזה והבטן מפגיעות קליעים, לא בהכרח יעילים: משקלם הכבד יחסית לשכפ"ץ קל המגן מרסיסים מגביל לעתים את תנועת החיילים ומקשה עליהם בהסתערות. יחד עם זאת, לנוכח העובדה שבחטיבות אחרות כן חילקו מראש שכפ"צים קרמיים ללוחמים ברצועה, עלתה השאלה של ריכוז ואחידות נוהלי הקרב בין שלוש האוגדות שתמרנו בעזה. "כל מח"ט תכנן את ההתקפה שלו תחת פיקוח ואישורי תוכניות של הרמות הממונות", הסביר גורם צבאי בכיר בשלהי הלחימה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רועי עידן
    רס"ן מימון, רס"ן עמיחי ורס"ן ברוקנטל מגולני
    צילום: רועי עידן
    מומלצים