שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מדריך: כך מגישים תביעה על רשלנות רפואית

    מתי כדאי לתבוע בגין נזק שנגרם בהליך רפואי? כמה זה עולה? ממי כדאי להיזהר? ומה הסיכוי שתמצאו את עצמכם לפתע נחקרים? עשה ואל תעשה

    טעויות שמבוצעות במהלך טיפול רפואי – בין אם בתמימות ובין אם מתוך רשלנות - מובילות פעמים רבות להליך משפטי. אבל כיצד יודעים המטופל או המטופלת שהצוות הרפואי התרשל באופן שמאפשר הגשת תביעת רשלנות רפואית? מה תהיה העלות של הגשת התביעה? וחשוב מכל - כמה זמן ייקח עד שייקבע פיצוי על ידי בית המשפט?

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    ראשית עומדת השאלה מה מוגדרת רשלנות רפואית? "לפי הספר" מדובר במתן שירות רפואי תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, שגרמה למטופל נזק, שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו.

     

    למשל, איחור בגילוי בעיות במוניטור של עובר במהלך לידה עלול להוביל לחילוץ מאוחר, שתוצאתו עלולה להיות חמורה (שיתוק מוחין) אם נגרם עיכוב באספקת הדם והחמצן לעובר.

    אילוסטרציה. להוכיח קשר בין הרשלנות לנזק (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
    אילוסטרציה. להוכיח קשר בין הרשלנות לנזק(צילום: shutterstock )

    במקרים של סרטן השד, לדוגמה, גילוי מוקדם של המחלה יכול שיאפשר להסתפק בכריתת הגוש, בעוד שגילוי מאוחר ייאלץ את החולה לעבור סדרה ארוכה של טיפולי הקרנות וכימותרפיה קשים.

     

    לצורך הוכחת רשלנות רפואית בכל אחד מהמקרים הללו, על הנפגעים להראות כי הצוות הרפואי נהג ברשלנות ובשל התנהגותו נגרם להם הנזק. הקשר בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק שנגרם למטופל נקרא "קשר סיבתי". אם אין קשר בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק - לא תהיה רשלנות. באותה מידה, אם ההתנהגות הרשלנית לא גרמה בסופו של דבר לנזק, גם אז לא תהיה רשלנות.

     

    כאן כדאי לציין כי כל טיפול רפואי - בין אם מדובר באבחון, ניתוח, טיפול תרופתי או אחר - טומן בחובו תופעות לוואי, סיכונים וסיבוכים אפשריים שונים ורבים, והעובדה שלחולה נגרם נזק אינה מעידה בהכרח על קיומה של רשלנות רפואית. לכן, שאלת "הקשר הסיבתי" - היא שאלה מהותית ביותר בתביעות המוגשות בתחום זה.

     

    הפגישה הראשונה שלי

    בדרך כלל המניע לבירור אם נזק שנגרם לאדם במהלך טיפול רפואי נחשב רשלנות רפואית הוא "תחושות הבטן" של המטופל ומשפחתו. מי שיכריע אם יש עילת תביעה הוא עורך הדין, שעליו לבדוק את הסוגיה ולא רק ברמה המשפטית אלא גם ברמה הרפואית.

     

    מרבית הפגישות הראשונות בתיקי רשלנות רפואית עם עורכי הדין הן ללא עלות, אך ישנם עורכי דין אשר גובים שכר בגין פגישת ייעוץ. בפגישה הראשונה ישמע עורך הדין את הסיפור ויעיין בחומר הרפואי, ולאחר מכן תידרשו לחתום על ייפוי כוח כללי לטובת עורך הדין, טופס ויתור על סודיות רפואית והסכם שכר טרחה.

     

    ברוב המשרדים העוסקים ברשלנות רפואית נע גובה שכר הטרחה בין 25% ל-30% מהסכום שייפסק על ידי בית המשפט או ישולם במסגרת פשרה. ישנם משרדים שגובים סכום התחלתי של כ-2,000 שקל לצורך פתיחת התיק ובירור העניין. טופס ויתור הסודיות מאפשר לעו"ד לפנות לכל המוסדות הרפואיים הרלוונטיים על מנת לאסוף את העתק הרשומות הרפואיות הקשורות בטיפולכם.

     

    הליך איסוף החומר אורך זמן, לעיתים כמה חודשים. העלות של איסוף החומר מסתכמת בין מאות לאלפי שקלים בודדים, תלוי בהיקפו.

     

    נקודת מפנה

    לאחר שכל הרשומות הרפואיות מתקבלות מתחילה מלאכת סיכום החומר והכנתו לקראת התייעצות עם מומחה רפואי רלוונטי. בחירת המומחה הרפואי המתאים היא מלאכה לא פשוטה. לעיתים יש צורך לפנות לכמה מתמחים בתחומי רפואה שונים, דבר שמגדיל את ההוצאה הראשונית בתיק.

     

    למעשה, חוות הדעת הרפואית היא נקודת המפנה בתיק, שכן המומחה הוא שקובע אם הצוות הרפואי התרשל בטיפול והאם בשל התרשלות זו נגרם נזק למטופל. ללא חוות דעת רפואית הקובעת התרשלות, נזק וקשר סיבתי - לא ניתן יהיה להמשיך הלאה.

     

    מטבע הדברים עלויות חוות הדעת הן העיקריות בניהול התיק, והן נעות בין 12 אלף שקל ועד 30 אלף שקל, תלוי במומחה ובתחום המומחיות.

     

    מה תובעים?

    לאחר קבלת חוות הדעת הרפואיות הסופיות מתחילה מלאכת כתיבת התביעה. עורך הדין יכתוב בפירוט את השתלשלות האירועים, יתמוך את טענותיו בדבר ההתרשלות והנזק שנגרם לתובעים, יצרף את הנספחים הרלבנטיים מן הרשומות הרפואיות, כמו גם את חוות הדעת, ויגיש את התביעה לבית המשפט המתאים.

     

    השאלה החוזרת על עצמה בכל תיק של רשלנות רפואית היא מהו סכום התביעה, שכן בשונה מתביעה כספית רגילה, שבה מציינים את הסכום ועל בסיסו גם משולמת אגרת בית המשפט, הרי שבתביעה ברשלנות רפואית סכום התביעה נחלק לשניים:

     

    א. נזק מיוחד. ההוצאות שנגרמו מהיום שבו קמה עילת התביעה ועד למועד הגשת כתב התביעה, כגון אובדן השתכרות, הוצאות נסיעות, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות וכיו"ב.

     

    ב. נזק כללי. ההוצאות לעתיד, שהן כל ההוצאות ממועד הגשת התביעה והלאה. במסגרת הנזק הכללי נתבעים גם נזקים לא ממוניים כדוגמת כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה.

     

    יש לזכור כי תביעה ברשלנות רפואית הינה תביעה נזיקית לכל דבר ועניין, ולכן היא מוגשת על בסיס הפסד בפועל. משכך, רצוי מאוד לשמור ולהגיש לבית משפט את כל הקבלות על כל הוצאה שהוצאתם בעקבות המקרה.

     

    חקירה נגדית לתובע

    אגרת בית המשפט עבור פתיחת תיק רשלנות רפואית זהה לאגרה בכל תיק נזקי גוף והיא נעה בין כ-700 שקל בבית משפט השלום לכ-1,200 שקל במחוזי.

     

    לאחר שהוגשה התביעה לבית המשפט תחל מלאכתם של עורכי הדין המייצגים את הנתבעים. במסגרת זו יוגשו כתב הגנה וכן חוות דעת רפואית מטעם הנתבעים, אשר קרוב לוודאי שקביעותיה יהיו הפוכות לאלו שהגיש התובע. יש לזכור שלנתבעים הזכות להעמיד את התובע לבדיקה רפואית על ידי המומחים מטעמם, דבר שלעיתים הופך למעין "חקירה" על ידי המומחה.

     

    אחד הכלים החשובים שבהם משתמשים הנתבעים במסגרת ניהול ההליך הוא חוקרים פרטיים, אשר מציגים עצמם כנציגי חברת הביטוח או מתחזים לאנשי מקצוע שונים שמטרתם, לכאורה, היא לעזור לתובעים להשיג כסף מהיר. במקרה זה רצוי לא לשוחח איתם ולהפנותם לעורך הדין המטפל בתיק.

     

    אולי פשרה?

    הפגישה הראשונה עם השופט תיערך כשבעה חודשים עד שנה מיום הגשת התביעה, במסגרת דיון מקדמי, אשר במהלכו יברר השופט אם ישנה נכונות לסיים את התיק בפשרה. במקרים מסוימים, בעיקר כשחוות הדעת של הצדדים סותרות, ימנה בית המשפט מומחה מטעמו שיכריע את הכף.

     

    במקרים רבים מבקשים בתי משפט מבקשים להגיש תחשיבי נזק עם פירוט הסכומים אשר לטענתם מגיעים לתובע. על בסיס תחשיבי הנזק, ייתן בית המשפט את הצעתו לסכום הפיצוי על מנת לסיים את התיק בפשרה.

     

    אם לא הייתה הסכמה, התיק ייקבע לשמיעת ראיות, שבמסגרתן יחקרו המומחים הרפואיים מטעם שני הצדדים ובית המשפט. לאחר סיכום הטענות ייתן בית המשפט את פסק דינו.

     

    חשוב לציין כי כבכל תיק משפטי אחר, תמיד קיימת אפשרות שהתביעה תידחה והתובע יידרש לשלם הוצאות לטובת הצד השני. "אורך חייו" של תיק רשלנות רפואית תלוי מאוד בנכונות הצדדים לסיים את התיק במסגרת הליך פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט (כמו גישור למשל). ההתדיינות בבית המשפט בתיק כזה עשויה להימשך כמה שנים. צריך קצת סבלנות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: יגאל עמר
    עו"ד ד"ר ערן אגו
    צילום: יגאל עמר
    מומלצים