ישראלים רבים גדלו בתנועות נוער שונות בארץ, שם המסורת אומרת שתנועת נוער מקנה ערכים ומלמדת דרך ארץ ואהבת הארץ. מזה שנים שגם כאן, בארצות הברית, מנסים הורים ישראלים להעניק לילדיהם את חווית תנועת הנוער, במיוחד באמצעות שבטי הצופים השונים.

"ישנם כבר 20 שבטים כאן, הכל תחת הנהגת 'צבר'", מספרת מירי גרנוב, חברה פעילה בוועד ההורים של שבט "גפן", שהוקם לאחרונה בלונג איילנד. "אחרי שהורים רבים באיזור הבינו את החשיבות שיש לתנועה הזו לילדינו, נעשו כאן מירב המאמצים לממש את הפעילות כאן.

"התחלנו את היוזמה הזו בפברואר, כאשר בשלב ראשון שבט נבנה על ידי גיבוש שכבה בוגרת וזה בדיוק מה שנעשה. ואנחנו מקבלים מאז המון פניות", מתארת גרנוב. "ההשפעה של הפעילות בשבט היא עצומה ומרגשת. הייתה לזה בעינינו חשיבות עצומה ליצירת זהות ישראלית לילדים שלנו. רובנו לא שולחים את ילדינו למסגרות לימוד דתיות וזה משאיר אותנו עם מגוון מאוד מצומצם של מסגרות בהן הם יוכלו לחוות ערכים ואחווה ישראלית ופעילויות בשפה העברית. הפעילות במסגרת של תנועת נוער כמו הצופים היא כיפית וחוויתית עבורם. היא תורמת משמעותית לחיבור לישראל, לישראליות, ליסודות שמרכיבים בכל אחת ואחד מאיתנו את הישראליות".

אילו פעילויות או "פעולות", כפי שאומרים בצופים, מציע השבט החדש?

"הפעילויות כולן עוסקות בתכנים וערכים ישראלים ויהודיים. יש את הנהגת הצופים בניו-יורק, משם יוצאים כל התכנים. המצב הוא לא כזה שכל שבט יכול לבנות את הפעילויות שלו סתם כך, יש תוכנית מובנה. אין אצלנו דעות פוליטיות; המטרה היא חיבור לישראל ולישראליות באופן שאינינו דתי או מוטה בשום צורה. יש לנו את ויקטור ניסים, מדריך מתנדב שבונה את הפעולות. בעבר הוא היה מרכז שבט צופים בישראל, והוא הביא איתו לצוות כאן את הניסיון שלו ולקח על עצמו להעביר את הפעילויות. הוא עושה עבודה מדהימה והדריך וגיבש את השכבה הבוגרת בהתנדבות ובמסירות. במהלך השנה של בניית השבט נולד לו ילד ועדיין הוא נותן את כל כולו למטרה הזאת, למה שהוא רואה כחזון עבור הילדים של כולנו. במסגרת הפעולות עוסקים בחגים ואירועים ישראלים, והכל דרך ערכים ולימוד דרך ארץ. בנוסף יש כמובן חיבור לטבע, בניית מדורות, הישרדות ומעורבות קהילתית".

האם הפעילות של צעירים בתנועה תורמת גם לגיבוש הקהילה הישראלית כולה באיזור?

"בלונג איילנד יש קהילה ישראלית גדולה, אבל מפוזרת ולא מלוכדת. אחת המטרות בגיבוש השבט היא גיבוש הקהילה הישראלית כאן, לחבר בין כולם, להכיר ולקשר. ההורים מאוד שמחים שהילדים זוכים לקבל משהו כל כך מהותי מהחוויות שעיצבו אותם בתור ישראלים. אפילו משפחות בהן רק הורה אחד הוא ישראלי רואות את החיבור של הילד לישראליות וגם לתרבות מאוד מרכזית בבית. הילדים גאים בתרבות ובאחווה החדשה, וההורים זוכים למעגל החברתי והערכי הזה גם כאן בארה"ב".

מירי מספרת שעוד לפני הקמת השבט התחילו בפעילות למשפחות ישראליות מתוך "צורך ורצון להתחבר לישראליות ולהטמיע את אותם דברים שזוכרים מהבית". במסגרת אירוע של הג'יי.סי.סי הגיע שליח מישראל בשם נדב איילון, במטרה לקרב את הישראלים והאמריקאים. איילון חי בעבר בארה"ב והשתתף כילד בפעילויות של הצופים. הוא שוחח עם חברת הקהילה המקומית, ענבל אוגוסט, שהגיעה לכאן בגיל 10, והשניים חלקו חוויות מהימים בהם היו חברי תנועת הצופים בארה"ב. בעקבות העלאת הזכרונות המשותפת התגבשה תוכנית הקמת השבט והורים ומשפחות רבות נרתמו ליטול בחלק ביוזמה. ענבל אוגוסט התנדבה לעמוד בראש השבט, מתוך מחשבה על חוויות העתיד של ילדיה הצעירים. "אפילו שהילדים שלה קטנים עדיין מכדי להצטרף", אומרת מירי, "ענבל עושה את זה באהבה גדולה. החברות בתנועות הנוער היייתה מאוד חשובה ואפילו חיונית לילדות שלנו. זה נתן לכל אחת ואחד מאיתנו כלים ודרכי התמודדות עם החיים. ההדרכה הייתה משהו ממש מעצב וכמובן היה הווי חברתי שאין לו תחליף. בטח שזה חשוב כאן, כשאין למעשה מסגרת כזו. תנועת נוער כאן לא דומה למה שמכירים בבית ישראלי ואין כאן תיכוניסטים שמדריכים ילדים צעירים יותר או מעורבות קהילתית".

אנחנו מגדלים ילדים שהגדרת הזהות שלהם בקונפליקט תמידי בין האמריקאי לישראלי, לאן נראה לך שפעילות כזאת מכוונת?

"זה מטריד כל הורה ישראלי שחי פה. בתור מי שגדלו בישראל זו זהות שברורה לנו, אבל הילדים שגדלים כאן חייבים לעצב את הזהות הזו ולהיות גאים בה. יש לי שלושה ילדים, שכל אחד מהם מחובר בצורה אחרת לישראליות. בחודשים האחרונים חברי השכבה הבוגרת שלנו הספיקו להיות במחנה קיץ ויצאו בהרגשת עוצמה ישראלית. ביקשנו מהם לתאר בסוף מה היה טוב ומה רע והם ציינו את העניין של ההזדהות. פתאום הם לא חריגים, פתאום יש עוד הרבה כמוהם. אני רואה את החיזוק לעניין של הישראליות שלהם. זו מטרה נעלה מבחינתנו. שלא יראו עצמם רק אמריקאים אלא ישראלים אמריקאים, שירגישו חיבור חזק ויהיו גאים בו, שיהיה חיבור ושישראל תמיד תהיה חלק מהם, לאו דווקא בהקשר דתי אבל בהוויה שהיא ישראלית. אנחנו לא שואפים שכל ילד יעשה עליה, אבל שהזהות העצמית תהיה ברורה להם".

איך מגיבים הילדים?

"זה היה חדש להם להיכנס לסביבה כל-כך ישראלית. החבר'ה שהגיעו באו מכל מיני מקומות והיו כבר מעורבים בחברה האמריקאית, אבל הם התגבשו מהר לתוך חוויה והוויה ישראלית. הפעילות והדיבור הם רק בעברית וזה עוזר להפוך את כולם לקבוצה. התחושה היא של משפחתיות. הרי זו פעילות שבראשיתה היא חברתית, והם מרגישים שהכל נעשה בצורה כיפית".

עד כמה זה דומה לצופים בישראל?

"החניכים לבושים במדי הצופים. יש חברויות ותרומה לקהילה שזו ערך חשוב. אתה צריך לתרום ולתת. ההורים כאן מעורבים אפילו יותר ויש לילדים הזדמנות להדרכה וחינוך למנהיגות. במסגרות האמריקאיות אין מכלול כזה, בטח שלא עם עברית. יש פורימון, אירועי יום העצמאות, ראש השנה, ואירועים אליהם מזמינים את הקהילה שנהנית מחוויות המזכירות להם את הילדות בישראל. הילדים גם יצאים למחנות ומתמודדים עם דברים שהם חדשים להם לגמרי".

מי מממן את הפעילות?

"הרבה בנוי על התנדבות, ובנוסף יש מרכז בשכר. ההורים משלמים תשלום שנתי של 450$ שכולל גם ביטוח עבור הפעילות וכשיש טיולים משלימים. בנוסף אספנו ואנחנו ממשיכים לאסוף תרומות ויש גם תמיכה של IAC".

לא חייבים להיות מלונג איילנד כדי להצטרף", מסכמת מירי, "כולם מוזמנים!".

שנת הפעילות של שבט גפן תתחיל בהפנינג חגיגי ב-7 בספטמבר. השנה יפתחו קבוצות לילדים בכיתות ג'-ח' וכן שכבת מדריכים מכיתות ט'-יב', אשר בעצמם יתכוננו לתפקידיהם בקורסי הדרכה מיוחדים. פעילויות השבט יתקיימו בכל יום ראשון ב- Sid Jacobson JCC שברוזלין הנותן בית חם לשבט הטרי.

לפרטים נוספים:

‏shevetli@yahoo.com

516-535-9257