שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הסוד הלך איתו לקבר: סופו של רודולף הס
    "מחנה Z - חייו הסודיים של רודולף הס" מספר על הכישלונות החברתיים והפוליטיים של מי שהיה יד ימינו של היטלר. הוא מציג את התעלומה סביב האדם שהקולגות שלו כינו "משוגע" - אך מתקשה לפענח אותה

    יש כמה דרכים לספר סיפור היסטורי עבור קורא ממוצע ובלתי אקדמי בעליל, ובעיקר שתיים; אפשר לנקוט באג'נדה פרו-אקדמית שמציבה את המחקר ואת הגילוי בראש סדר העדיפויות, ומנגד אפשר להניח בצד את מראי המקום, הציטטות וכו', ולהתמסר לנרטיב עצמו, כמו לסיפור מתח או דרמה בעל משקל מרשים.

     

    לרוע המזל, יש לא מעט חוקרים היסטוריים (והכוונה היא לא רק להיסטוריונים, אלא לעיתונאים או לאחרים הכותבים ספרים כאלו) שמנסים למזג את שתי האג'נדות הללו, ובמידה מסוימת נותרים קירחים משני הצדדים. זה המקרה של "מחנה Z - חייו הסודיים של רודולף הס".

     

    "חייו הסודיים של רודולף הס". הביא את עצמו לאבדון (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
    "חייו הסודיים של רודולף הס". הביא את עצמו לאבדון
     

    יחד עם זאת, אי אפשר לפסול את הספר הזה, מפני שהוא מרתק כפי שכל התקופה ונגזרותיה תמיד, ככל הנראה, ירתקו - במיוחד אותם סיפורים צדדיים ולא מיינסטרימיים, שגם הספרות האירופית של העשורים האחרונים ידעה לייצר.

     

    בעשירי למאי 1941 רודולף הס, סגנו של אדולף היטלר, עלה על דעת עצמו על מטוס ונחת בסקוטלנד, כשהוא נושא מסר בעבור הדוכס המילטון, ידיד בריטי שפגש בעבר, אבל למעשה בעבור בריטניה כולה: הוא הגיע להציע עסקה הוגנת לשלום בין גרמניה הנאצית לבריטניה.

     

    כך, הוא חשב, שוב יעלה קרנו בעיני הפיהרר. הס, שבילה עם היטלר בכלא והיה יד ימינו (תרתי משמע, היה הקצרן של "מיין קאמפף"), ראה איך בפרוץ המלחמה הוא מאבד את מעמדו לטובת הרמן גרינג ואחרים, והאקט הזה בעיניו היה בדיוק מה שגרמניה צריכה בשביל האינטרסים שלה - וגם בשבילו שלו. אם כי הוא לקח בחשבון, כך על פי התיעודים, שהוא עלול להיכשל, והציע לפיהרר במקרה שכזה "לראות בו משוגע".

     

    ומה המילטון חשב על היוזמה הזו? היא בעיקר גרמה לו מבוכה פוליטית אדירה, ובשיחה פרטית עם וינסטון צ'רצ'יל אמר: "מה אתה אומר לאשתך כשזונה ניגשת אליך ומחבקת אותך פתאום?" האם באמת הס היה משוגע, או שמא האינטרסנטיות והחנפנות המתמדת להיטלר הם ששיבשו עליו את דעתו? זו כמובן שאלה מהותית שאין עליה תשובה חד-משמעית.

     

    היטלר "אימץ" את הצעתו של הס והפך אותו מיידית למוקצה. מנגד, הבריטים שיכנו אותו במחנה Z, כשהם בתחילה מעט מבולבלים, ומנסים להבין מה לעשות עם האיש הזה, ואיך הוא יכול לשרת את האינטרסים של הממלכה.

     

    ספרו של מקגניטי הוא מלאכה קפדנית של מסמכים מקוריים, הקלטות ותמלילים של המודיעין הבריטי, ותכנוניו איך לטפל באיש הגרמני ואיך להוציא ממנו מידע. למעשה, העוקץ הדרמטי של הסיפור נגמר די מהר, עם הנחיתה של הס בסקוטלנד, שבעטיה הוא גם נפצע קלות - אם כי גם באמצע הספר מתועד ניסיון ההתאבדות של הס במחנה. אבל מעבר לכך, "מחנה Z" הוא תיעוד של הלוך המחשבה הבריטי, ומיפוי מצבו הרגשי של הס, שסבל מכמה בעיות מעיים, וגם מתח נפשי כביר.

     

    זהו לא סיפור קלאסי של "עלייתו ונפילתו", אלא רק של נפילתו של איש צמרת בצבא הנאצי, ולכן בשלב מוקדם מאוד בקריאה, הספר הופך לכרוניקות ותמלולים, שעלולים מעט לייגע. אלו יכולים לשמש חומר לימודי ביבליוגרפי לחוקר המתחיל, מה גם שהסוף ידוע מראש, וכן המהלך של הס, בסך הכל, לא היה בעל השפעה דרמטית (או בעצם בעל השפעה כלשהי) על תוצאות המלחמה.

     

    לצד מסקנה זו - נקודת המוצא של המספר מחדדת את השאלה

    המהותית מי בעצם היה רודולף הס, או כפי שיוזף גבלס עצמו ניסח זאת בגסות האופיינית שלו: "צודקים מי ששואלים איך היה יכול מטומטם שכזה להיות האיש השני במעלה אחרי הפיהרר". האקט של הס, מלבד אקט של ייאוש, היה גם אקט של נאיביות פוליטית, של חוסר הבנה בסיסי בדרכי החשיבה והפעולה של השלטון הנאצי, ובעיקר של חוסר יכולת לקרוא את המפה המדינית והצבאית בזמן אמת. 

     

    אנו מזמן לא חיים בעולם שחור-לבן כמו בקומיקס, שבו יש רע או טוב מוחלטים. למעשה, דמויות היסטוריות מורכבות הפכו לשטאנץ', לטיפוסים שאפשר למצוא בכל מדריך של "כך תאפיין דמות". תופעה זו: הצגת הפושעים המפלצתיים כאנשים שהיו להם גם צדדים אחרים, חדרה גם לספרי המחקר והביוגרפיות אודות המנהיגים הנאצים - לא בהכרח כדי לעורר מידה של חמלה, אלא פשוט כי הם בני אדם - עוד הרבה מלפני "נוטות החסד".

     

    אך חשוב לזכור שהעובדה שהיו להם גם צדדים אחרים, לרגע לא מפחיתה מחומרת פשעיהם. רודולף הס נחשף בספר זה בחולשתו ובצדדיו הפחות מפלצתיים, אבל כל זה לא מפחית מיליגרם אשמה ממעשיו הנוראיים. הספר לא מתעסק בנושאים אלו כמעט בכלל, אולי זה לא הכרחי, אולי כי הוא בא לספר סיפור אחר - ולכן ואי אפשר לבוא אליו בטענות. מצד שני, כך גם קל לשכוח את כל מה שאסור לשכוח.

     

    "מחנה Z - חייו הסודיים של רודולף הס", מאת סטיבן מקגניטי, מאנגלית: יוסי מילוא. הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 347 עמ'.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: GettyImages
    רודולף הס. נחשף בחולשותיו האנושיות
    צילום: GettyImages
    הטבות למנויים
    מומלצים