חרדת הפשפשים היא אחת מאותן אגדות אורבניות ניו-יורקיות, שמידי פעם יוצאת מהאגדות והופכת למציאות. בשבוע שעבר פשטה השמועה שהפשפשים חוזרים לעיר והם לוקחים את הסאבוויי.

פשפשי המיטה, או Bed Bugs, נחשבים לטפילים המצמררים ביותר בעיר עתירת המזיקים שלנו. הטפילים הזעירים, שגודלם המומצע הוא כראש סיכה, ניזונים מדם אנוש, והעקיצות שלהם בדר״כ מגרדות ומכאיבות הרבה יותר מאלו של יתוש. וברגע שהפשפשים נכנסים לחדר המיטות שלכם, קשה מאוד להיפטר מהם. הם חיים גם בין רהיטי העץ ודפי הספרים ויכולים לשרוד חודשים בלי לטעום דם. מרגע שיש להם אספקת דם סדירה בצורת יצור אנוש, הם מתרבים בקצב מסחרר: נקבת הפשפש מטילה כמאתיים ביצים בשלושה עד ארבעה ימים.

ולכן החרדה החדשה מחרידה במיוחד: בחודש האחרון נרשמו לפחות 21 מקרים של פשפשים שזוהו בסאבוויי.

מקורות במערכת התחבורה הציבורית, MTA, הדליפו ל״דיילי ניוז״ כי רק בחודש האחרון זוהו פשפשים במיוחד ברכבות N ו-Q, וכן ברכבות 3, 4, 5, 6 ו-L. בקו 7, נוסעים דיווחו כי הפשפשים יצאו מסדקים בין המושבים, טיפסו על רגליהם ועקצו אותם. לפחות שבעה קרונות סאבוויי הוצאו משירות ורוססו. 

בנוסף לפשפשים הנוודים ברכבות, מושבות קבע נמצאו באגף הצוות ובמשרדים של עובדי הסאבווי על הקווים,L ,A N ,Q בשכונת אסטוריה שבקווינס, בקוני-איילנד שבברוקלין, ובאתרים שונים באיסט ניו-יורק. 

״מעולם לא היו לנו מושבות בסדר גודל כזה״, אמר ג׳ו קוסטלס, יו״ר אחד מאיגודי העובדים של MTA. ״היו לנו מקרים מבודדים באגף הצוות, אבל זה כבר לא מקרים מבודדים. כל המערכת סובלת מזה״. 

הדוברים הרשמיים של מערכת התחבורה הציבורית, לעומת זאת, הודיעו כי לא מדובר בבעיה מערכתית. ״בממוצע, יותר מ-5.8 מיליון איש נוסעים ב-8,000 רכבות בכל שבוע, ועם זאת, MTA לא מצאו מושבה של פשפשים באף אחת מהן״, אמר דובר החברה, אדם ליסברג, לעיתון ״דיילי ניוז״. ״פשפשים בודדים נצפו רק על 16 רכבות, וטיפלנו בהם״.