שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דו"ח אירופי: המחלות הכרוניות במגמת עלייה
    על פי הדו"ח שפורסם באקונומיסט, מחלות כרוניות אחראיות ליותר מ-86% ממקרי המוות במדינות האיחוד האירופי. בישראל, כ-21% מכלל האוכלוסייה וכ-75% מאלה שמעל גיל 65 אובחנו כסובלים ממחלה כרונית כלשהי

    מחלות כרוניות בישראל, אחראיות ל-65% ממקרי המוות, כאשר מספר זה נמצא במגמת עלייה עקבית בשנים האחרונות. ארגוני בריאות ברחבי העולם החליטו לשים את נושא זה בראש סדר העדיפויות שלהם. כעת, הנושא עולה לדיון רחב במסגרת אירועי TEDMED live בישראל.

     

    להרצאות טד-מד ישראל 2014

     

    עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

     

    מחלות כרוניות מאיימות להכריע את מערכות הבריאות במדינות המערב, כך עולה מדו"ח של יחידת המחקר של "האקונומיסט", אחד מהעיתונים הכלכליים החשובים בעולם.

     

    הנתונים מדאיגים: על פי הדו"ח, מחלות כרוניות אחראיות ליותר מ-86% ממקרי המוות במדינות האיחוד האירופי, ואחראיות ל-70 עד 80% מכלל ההוצאות הממשלתיות על בריאות במדינות אירופה.

     

    אירוע TEDMED live

    לראשונה בישראל: זירת ההרצאות TEDMED מירושלים

    ממציא ומפתח בתחום הבריאות? בוא לקבל פרס

     

    טיפול בבריאות בר קיימא

    כ-40% מהאוכלוסייה מעל גיל 15 סובלים ממחלות כרוניות, כאשר אחוז זה עולה בהדרגה ככול שעולים בגיל. לכך יש גם משמעות כלכלית דרמטית כאשר ההשפעה הכלכלית הגלובלית של 5 המחלות הלא-מדבקות (סרטן, מחלות לב, מחלות ריאה כרוניות, סוכרת, ומחלות נפש), תסתכם בסכום האדיר של 47 טריליון דולר עד לשנת 2030. השטף הגואה של מחלות כרוניות מאיים למוטט את שירותי הבריאות עד לאמצע המאה הנוכחית.

     

    העלייה בתוחלת החיים כיום, מאופיינת יותר ויותר בהידרדרות הדרגתית וממושכת בתפקוד ולא באירוע בריאותי חריף פתאומי, והיא מאיימת על איכות החיים בגיל המבוגר והן על היכולת של המדינה ומערכת הבריאות להתמודד עמה.

     

    על פי המתרחש בזירת הבריאות העולמית, ארגוני בריאות רבים החליטו לשים את הנושא של "בריאות בת-קיימא" (sustainable healthcare) - המבטא את הצורך לגשר בין העלייה בתוחלת החיים ובמחלות הכרוניות הנלוות אליה, לבין הוצאות הבריאות ההולכות וגדלות ומקורות המימון המוגבלים של מערכות הבריאות - בראש סדר העדיפויות שלהם.

     

    למרות שהמחלות הכרוניות הן המשמעותיות ביותר, מדגיש "האקונומיסט" שהטיפול במחלה כיום מתמקד בפתרון בעיה ספציפית לדוגמא טיפול בהתקף לב, ופחות מוכוון לטיפול בהידרדרות מתמשכת, דרמטית פחות, בתפקוד, הנגרמת ממחלות כרוניות, כדוגמת מחלות לב באופן כללי.

     

    תמי אלטרץ, יו"ר פארמה ישראל ומנכ"לית Abbvie ישראל, שסייעה במימון המחקר, מצביעה על המשמעות של נתונים אלו. "הדו"ח מראה כי במקרים רבים, ההשקעה המרבית של מערכות הבריאות בטיפול במחלות כרוניות, ממוקדת דווקא בזמן שבו החולה נמצא בשלבים מתקדמים מאוד של המחלה.

     

    "זאת כאשר הפגיעה בבריאות ובאיכות החיים כבר קיימת, ולא מוקדם יותר, כאשר השלכות המחלה חמורות פחות, וניתן לעיתים אף למנוע את הידרדרותה או השפעות בלתי-הפיכות שלה. למותר לציין, שגם עלויות הטיפול בה בשלבים מוקדמים נמוכות באופן משמעותי מהחלופה".

      

    חיים יותר - חולים יותר

    הנתונים בישראל דומים לאלה האירופאים. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם: הגבר הישראלי חי בממוצע כ-80 שנים ואילו גילה הממוצע של אשה בישראל מגיע לכ-84 שנים.

     

    עקב העלייה בתוחלת החיים והשינויים בהרגלי החיים, מספר החולים המתמודדים עם מחלה כרונית, או מספר מחלות כאלו בו-זמנית - עולה בצורה מדאיגה.

     

    כ-21% מכלל האוכלוסיה בישראל וכ-75% אחוז מאלה שמעל גיל 65 אובחנו כסובלים ממחלה כרונית כלשהי.

      

    מחלות כרוניות הן גורם התמותה המרכזי בישראל, והוא נמצא במגמת עלייה עקבית בשנים האחרונות. כיום, יותר מ-65% ממקרי המוות בישראל נגרמים כתוצאה ממחלות אלו.

     

    מגמות אלו מהוות אתגר עצום גם עבור מערכת הבריאות בישראל, כאשר ההוצאה הציבורית על טיפול במחלות כרוניות מוערכת בכ-9 מיליארד ₪ בשנה.

     

     ( ) ( )
    ( )

     

    על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2020 אוכלוסיית ישראל תתקרב ל-9 מיליון איש, כאשר מתוכם, כמיליון יהיו בני 65 פלוס. כתוצאה מכך "נטל" הטיפול בקשישים על האוכלוסייה העובדת יגדל .

     

    הפתרונות ידועים וקיימים ועוסקים בעיקר בשינוי אורח חיים, במניעה ובאבחון מוקדם, אך למרות ההשקעה המתגברת בתחומים אלה הדרך עוד ארוכה ומצריכה שינוי מבני ותפיסתי של מקבלי ההחלטות במערכות הבריאות.

     

    "בעוד שמניעה נשמעת מלאכה פשוטה, היא אינה מסתכמת בשינויים באורח החיים בלבד, אלא דורשת רמה חדשה של שיתוף פעולה הן בתוך מערכת הבריאות והן מחוצה לה", כך מסכמת דליה מט-כהן, אחת מכותבות הדו"ח.

     

    "נדרשות צורות שותפות חדשות לחלוטין ושיתופי פעולה בין מגוון רחב של גורמים, לרבות משרד הבריאות, קופות החולים, סוכנויות ביטוח, חברות פרטיות, ולבסוף האזרחים.

     

    "התיאום ושיתוף הפעולה בין כל הגורמים צריכים להתמקד בשינוי התנהגות ובהתמודדות עם המחלות הכרוניות כבר בשלב מוקדם. מבלי לאפשר להן להתפתח ולהפוך לבעיות גדולות אף יותר, תוך שימת המטופל במרכז", קובע הדו"ח.

     

    בנוסף מצביע הדו"ח גם על השינוי הנדרש, המתבטא במעבר מגישות טיפול תגובתיות המבוססות על אשפוז בבתי-חולים, לגישות פרו-אקטיביות המוכוונות למניעה, התערבות מוקדמת וניהול מחלה.

     

    יחד עם זאת, התמודדות עם אתגר המחלות הכרוניות תתאפשר רק אם ממשלות, גורמים בתעשיית התרופות וטכנולוגיות הבריאות, ספקי שירותי בריאות וצרכני בריאות יעבדו יחד, כאמור, בתיאום.

     

    "המטרה - להוריד התמותה ממחלות קשות"

    "ישנה חשיבות רבה לשיתוף הפעולה של חברות התרופות המבוססות מחקר ופיתוח עם מערכת הבריאות, בסיוע בהתמודדות עם האתגרים הניצבים בפתח", אומרת תמי אלטרץ. "מחקר ופיתוח של טיפולים מתקדמים וטכנולוגיות חדשות הורידו באופן דרמטי את שיעורי התמותה ממחלות  קשות.

     

    "יחד עם זאת, האתגר הניצב בפנינו בהתמודדות עם הטיפול במחלות כרוניות עדיין קיים. מבחינה זו, מדובר באתגר משותף למערכת הבריאות ולתעשיית התרופות", מוסיפה אלטרץ.

     

    "האקונומיסט" מסכם את המלצותיו בדו"ח ואומר שקהילות ומערכות בריאות צריכות להפנות יותר משאבים לבריאות ולאורח חיים מאוזן, למניעה, ולתוכניות לטיפול במחלות כרוניות, תוך אינטגרציה של השירותים הרפואיים עם שירותים אחרים, כמו בריאות הנפש, טיפול סיעודי בבית והנחיות לניטור עצמי וטיפול עצמי.

     

    "הדבר חשוב במיוחד למטופלים הסובלים מיותר ממחלה כרונית אחת, אשר כיום צריכים לעיתים קרובות לתאם את הטיפול שלהם במערכת מול סבך של מטפלים מומחים.

     

    "יש כיום כבר פרויקטים מרשימים מאוד בתחום זה בישראל כדוגמת המומ"ה של מכבי שירותי בריאות, המטפל בחולים כרוניים בביתם באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, סדנאות תמיכה של מרכזים רפואיים בחולים כרוניים וכמובן הפעילות הרבה כל עמותות הפועלות בתחום, מסבירה אלטרץ.

     

    "האתגר הוא להפוך את המערכת כולה לכזו ובכך לצמצם בעתיד את היקף המבוגרים והקשישים המתמודדים עם מחלות כרוניות ובעיקר לנסות למנוע מהם להגיע למצבים רפואיים קשים, הדורשים טיפול הרבה יותר מורכב ויקר".

     

    גורמי מקצוע רבים בישראל, מודעים לבעיה שבפתח. משרד הבריאות אף פיתח תוכניות שונות שנועדו להעריך את היקפה, משמעויותיה ועלויותיה לקופה הציבורית.

     

    במקביל, אותם גורמי מקצוע טוענים כי ללא קיומו של שיח ציבורי מקיף בנושא, תחום זה לא יקבל את תשומת הלב הנדרשת ולא את התייחסותם של מקבלי ההחלטות.

     

    כנס החדשנות שייערך במסגרת אירועי טד-מד (TEDMED live) בספטמבר בירושלים, יעסוק בנושא של התמודדות עם אתגרי מערכת הבריאות בישראל, הנעים סביב הרצון לביסוס מערכת בריאות בת-קיימא בעתיד.

     

    "ההבנה כי נדרש שינוי בסדרי העדיפויות של מערכות הבריאות, וההכרה בחשיבות נקיטת פעולות לקידום הנושא הנחו אותנו ביצירת פורמט ייחודי שמטרתו לעודד חדשנות בגישה לפתרון מורכבות כמו זו שעל הפרק", מסבירים מארגני הכנס.

     

    לראשונה, ייעשה ניסיון לייצר קבוצות עבודה "לא שגרתיות" של רופאים מומחים יחד עם מובילי דעה, נושאי משרות ציבוריות ואנשי מקצוע בעלי שם מתחומים אחרים כמו יזמות, חדשנות ופתרון בעיות.

     

    "אנו מקווים שאינטראקציה זו תעזור לפרוץ את גבולות החשיבה הקונבנציונאלית ולעודד שיתוף פעולה ושיח ציבורי סביב הנושא".




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים