הסקוטים רוצים לבד, אבל יש להם מה להפסיד
עלולים לאבד את הליש"ט ולהיזרק מהאיחוד האירופי: 8 ימים למשאל העם ובסקוטלנד מריחים עצמאות, אך הדרך אליה ארוכה ולא פשוטה. למה הם צריכים את זה ואיך ייראה היום שאחרי בלי בריטניה אחרי כ-300 שנות איחוד?
בעוד שמונה ימים יילכו אזרחי סקוטלנד למשאל עם שייקבע אם האיחוד בין ממלכת אנגליה לממלכה הסקוטית הקיים כ-300 שנה יגיע לקיצו, וסקוטלנד תהפוך למדינה עצמאית. הרצון של סקוטלנד בהיפרדות מהממלכה המאוחדת אינו חדש והוא מתחיל כבר בשנות ה-60 בתחילתו של תהליך העברת הסמכויות מלונדון לאדינבורו, בירת סקוטלנד, תהליך ששיאו מגיע בשבוע הבא.
עוד חדשות בעולם :
גופה ערופת ראש בסיני: "ריגל למען המוסד"
כי אין מקום: הולנד תשכיר לנורבגיה תאי כלא
מתח שיא בצפון אירופה: רוסיה חטפה "מרגל"
שתי קבוצות עיקריות נאבקות כרגע בדרך למשאל. בראש התומכים בעצמאות עומד אלכס סלמונד, ראש ממשלת סקוטלנד ומנהיג המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP), תחת הסיסמה "הגידו כן". בראש המתנגדים עומד שר האוצר הקודם של הממלכה, הליברל אליסטר דרלינג, תחת הסיסמה "עדיף ביחד".
אז למה עכשיו?
השאלה העיקרית היא מה מביא את הסקוטים לפרק איחוד בן 300 שנה כאשר לא מדובר במדינה נחשלת או מסוכסכת,
אלא באחת המדינות העשירות והחזקות בעולם. הסיבה הראשונה היא האיחוד האירופי. הקמתו של האיחוד יצרה מעטפת חדשה המספקת לעם הסקוטי ביטחון פיזי וכלכלי, והסקוטים מאמינים כי בגלל האיחוד אין עוד צורך בבריטניה. כיום ניתן להיות סקוטים-אירופאים ואנגלים-אירופאים ללא בריטניה שתגשר בין הזהויות. לכן אין זה גם מפתיע כי סיסמת הבחירות שליוותה את תחילת הקמפיין הייתה "עצמאות בתוך אירופה".
היום שאחרי
היום שאחרי העצמאות הוא המרתק מכולם כשמספר סוגיות נמצאות כרגע ללא פתרון. הראשונה היא זהות המטבע שישרת את סקוטלנד, וכרגע יש ארבע אפשריות: איחוד מטבע עם בריטניה, אימוץ חד צדדי של הלירה שטרלינג (ליש"ט), הצטרפות לגוש האירו או יצירת מטבע סקוטי חדש. בזמן שהאפשרות הראשונה היא הטובה והעדיפה מבחינה כלכלית ופוליטית עבור סקוטלנד, בריטניה מתנגדת בתוקף לאיחוד שכזה. שאר האפשרויות מקובלות על לונדון, אך אינן חביבות בקרב תומכי העצמאות.
ביטחון
הנושא הביטחוני מעלה אף הוא שאלות מורכבות. ראש הממשלה הסקוטי סלמונד כבר הכריז כי סקוטלנד תהיה מדינה פציפיסטית עם צבא קטן שימנה כ-15 אלף חיילים. אם כך כיצד יחולק הצבא הבריטי בין שתי המדינות העתידיות? למי שייכים הבסיסים הצבאיים שנמצאים בשטחה של סקוטלנד? לאן ניתן להעביר אותם? וכמובן - מי צריך לשלם את עלות פינוי הבסיסים?
סוגיה שהופכת את נושא הביטחון לרגיש ומסובך עוד יותר היא המאגר הגרעיני. בגלל הגיאוגרפיה הייחודית של סקוטלנד ובגלל היותה אזור דליל באוכלוסייה, חלק גדול מהנשק הגרעיני של בריטניה וברית נאט"ו שוכן בסקוטלנד. גם בנושא זה היו הסקוטים מאוד ברורים והודיעו שהם מצפים ששום נשק גרעיני לא יימצא בשטחם. לעומת זאת, מומחי צבא בריטים טוענים שהעברת הנשק לשאר שטחי בריטניה היא בין בלתי אפשרית לבין יקרה בצורה בלתי סבירה, ושייקחו עשרות שנים לסיום תהליך שכזה.
המוסדות הבינלאומיים
כפי שהוזכר קודם, חלק גדול בתהליך ההיפרדות של המדינות קשור לאיחוד האירופי כשסקוטלנד מעוניינת להצטרף לכמה שיותר מוסדות בינלאומיים דוגמת נאט"ו או האיחוד האירופי. ראש הממשלה הבריטי דיוויד קמרון כבר הודיע שלא יתנגד לצירוף סקוטלנד לאותן מוסדות.
אלא שמדינות כמו ספרד ובלגיה הנאבקות בימים אלה בתנועות בדלניות משלהן מזהירות כי דעתן בנושא אינה חיוביות ושהן אינן מתחייבות להקל על סקוטלנד בהצטרפות למוסדות הבינלאומיים שהוזכרו, אם בכלל. סוגיות נוספות שעדיין לא מצאו מענה הם גורל בית המלוכה, הגירה מהיבשת ופיקוח על הגבולות.
משאל העם הסקוטי אמנם יתקיים בעוד שמונה ימים, אך גם אם יצביעו הסקוטים "כן" לעצמאות, וגם אם בריטניה תכבד את תוצאות המשאל, ברור כבר כעת כי תהליך יצירת המדינה הסקוטית יהיה תהליך ארוך ומורכב ושהדרך לעצמאות עדיין ארוכה.
עומר גנדלר הוא תלמיד מחקר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ומפעיל את הבלוג תוצרת חוץ
לפנייה לכתב/ת 
