טור אישי: רמת החיים עלתה? איך לא שמנו לב
איך מיישבים את הסתירה בין הנתונים הכלכליים המצביעים על עלייה ברמת החיים - לבין התחושה לפיה מצבנו הורע ושקשה יותר לגמור את החודש? בדיקת מספר מוצרי צריכה כמו מכונית, סלולרי ומזגן מספקת חלק מהתשובה
ההצהרה של נגידת בנק ישראל, דר' קרנית פלוג , על העלייה ברמת החיים והגידול הריאלי המשמעותי בהכנסות משקי הבית, גרמה לרבים להרים גבה. פלוג קבעה כי מצבנו טוב יותר מבעבר ובכך הרגיזה לא מעט אנשים, שתחושתם היא כי מצבנו דווקא מורע מיום ליום ושהקושי לגמור את החודש רק גובר עם עליית יוקר המחיה.
בכירי משרד האוצר מפנים עורף לתכנית לפיד
מה זה ריבית בנק ישראל? 80% מהציבור לא יודע
הריבית הנמוכה והמשכנתא: איך זה משפיע עלינו?
המחלוקת הזו מעלה את השאלה מי צודק: נביאי הנחמה שמציגים תמונה אופטימית על כלכלת ישראל, ובראשם העומדת בראש הבנק המרכזי; או לחלופין אזרחים שתחושתם הסובייקטיבית הפוכה לחלוטין?
מפתה להתייחס לבנק ישראל כאל הסמכות העליונה שמציגה תמונה כלכלית על המשק, מצד אחד; אך קשה להתעלם מהטענה הרווחת בקרב רבים בציבור כי אמירה כמו "רמת החיים השתפרה" יכולה להיאמר רק מפיו של עשיר מנותק, במקרה הטוב, או עני טיפש, במקרה הפחות טוב. אפשר, כמובן לנסות שילובים נוספים, כמו עשיר טיפש, או מנותק טיפש ואפילו עני מנותק, אבל זה כבר שילוב ממש נדיר.
הנתונים היבשים
הנתונים שמציג בנק ישראל כהוכחה לעובדה שכולנו חיים טוב יותר, כוללים בעיקר את השינוי במדד המחירים לצרכן בעשור האחרון, וכן את ההכנסות הממוצעות למשק בית. רגע לפני שאתם מתחילים לדקלם שממוצע לא משקף ושחציון הוא המלך הבלתי מעורער, אציין שני דברים.
הראשון, הממוצע הוא נתון הנמדד בכל חמשת החמישונים. כלומר, חמישית האוכלוסייה הענייה ביותר, העשירה ביותר ויתר השלוש שביניהן. מסיבה זו מדובר בחמישה ממוצעים שמשקפים בצורה מהימנה יותר את המצב מאשר ממוצע כללי אחד.
השני, ההתייחסות של בנק ישראל היא לשינוי שחל בממוצע ההכנסות בעשור האחרון ולא רק לנתון הנוכחי. המשמעות היא כי באותה מידה אפשר היה להראות את השינוי בהכנסה החציונית. כדי לבדוק אם המספרים עולים בקנה אחד עם המציאות, נכנסתי לאתר האהוב עליי - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כן, יש כאלה שאוהבים משחקי מחשב ויש כאלה שהסטייה שלהם היא נתונים.
רמת החיים בעשירון הרביעי
באתר הלמ"ס מצאתי נתונים מעניינים, שאולי יותר מכל משקפים את השינוי ברמת החיים. נתונים אלה כלולים בקטגוריה "רמת חיים", שתחתיה קיימת תת קטגוריה ששמה "בעלות על מוצרים בני קיימא". הכוונה היא לכל אותם מוצרים שנדרשים לחיים בסיסיים שבלעדיהם "לא ניתן לשרוד", למשל טלוויזיה, ממיר לוויין או כבלים, אינטרנט וטלפון נייד. אני לא צוחק, אלה חלק מהמוצרים שמופיעים שם.
הרשו לי להחזיר אתכם 8 שנים אחורנית, לעידן הטלפונים הטיפשים, תקופה שבה ה"הכל כלול" בטורקיה היה החופשה האולטימטיבית, מבצע עופרת יצוקה יצא לדרך ועוד היה סיכוי שמייקל ג'קסון יגיע לישראל, שוב. מנתונים הנוגעים לעשירון הרביעי שמצאתי בלמ"ס עולה כי משפחה הנמצאת בעשירון הרביעי היא משפחה שמתוך עשר משפחות, נמצאת בין הארבע העניות ביותר. בכוונה התייחסתי דווקא לעשירון זה, כדי שלא "אחשד" בהטיית הנתונים לכיוון בעלי האמצעים.
| 2006 | 2012 | |
| משקי בית בעלי מכונית אחת | 53.6% | 57.1% |
| משקי בית בעלי שתי מכוניות | 7.2% | 8.4% |
| משקי בית בעלי שני טלפונים ניידים | 60.7% | 67.6% |
| משקי בית בעלי גישה לאינטרנט | 50% | 67.4% |
| משקי בית עם מחשב אישי | 60.7% | 78.3% |
| משקי בית בעלי מזגן | 62.7% | 80.4% |
| משקי בית בעלי מייבש כביסה | 27.5% | 30.9% |
| משקי בית בעלי מקפיא עמוק | 18.2% | 19.1% |
קניתם מייבש? החשמל עולה יותר
מלבד המשמעות הישירה של הנתונים האלה - עלייה ביכולת הכלכלית לצרוך מוצרים בני-קיימא, הנתונים מציגים גם נתונים עקיפים. קנייה של מייבש כביסה ומזגן, למשל, פירושה הוצאה גבוהה יותר על חשמל. רכישת רכב אחד (ומן הסתם, גם רכב נוסף), מובילה להוצאה גבוהה יותר על דלק; וצריכה של מקפיא עמוק (בנפרד מזה שמעל המקרר) נובעת מגידול משמעותי בכמות המזון לכל משק בית רוכש ואזכיר שמדובר בציבור מעמד הביניים ומטה.
עוד נתון, כאנקדוטה מעניינת, הוא שב-2012 ל-24.5% מהעשירון הרביעי היה מתקן לטיהור מים (תמי 4 ודומיו). ב-2006 לא היה נתון כזה, כי פשוט שתו מים מהברז, או סחבו בקבוקים במדרגות. למקרה שתהיתם, העלייה הזו ברמת החיים נצפית בכל העשירונים. הדבר המפתיע יותר מכל, או שאולי לא, הוא שהגידול בצריכת מוצרים אלה הוא נמוך יותר ככל שעולים עם העשירונים.
הממצא הזה מוכיח שני דברים: ראשית, הנטייה השולית לצרוך היא גבוהה יותר בקרב בני המעמד הנמוך, כך שיותר כסף מופנה לצריכה על פני חסכון. המשמעות היא שההכנסה הריאלית הפנויה דווקא עלתה. אם רוצים חיזוק לכך, אפשר לגלות אותו גם בירידה המתמדת בשיעור האבטלה ובהפחתת מס ההכנסה (מס הכנסה שלילי ותוספת נקודות זכות לאבות עובדים). שנית, ממצא זה מאשש את הנתון שפירסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ה-OECD, ולפיו במהלך השנים האחרונות הצטמצם מעט האי שוויון בישראל.
שתי מכוניות ולחם עם כלום
הטענה שקשה יותר למשפחה לצרוך סל מוצרים בסיסי היום לעומת העבר לא הולכת יחד עם הנתונים על רמת החיים. ושלא תטעו - אני לא מחשיב את המוצרים האלה כמוצרי יוקרה (מותרות, אגב, זה לא בהכרח יוקרה). עם זאת קשה להסכים עם מי שטוען כי אנשים מוותרים על לחם ובשר לטובת מזגן; או גרוע מכך, לטובת מייבש כביסה או שימוש באינטרנט.
ובכל זאת, אני יכול רק לברך על משפחה מהעשירון הרביעי שיש ברשותה מינוי לאינטרנט, מחזיקה בשתי מכוניות ומשתמשת במייבש כביסה. אבל אם הדבר בא על חשבון הוצאות כמו בגדים או על חשבון זה שהילדים נאלצים ללכת רעבים לבית הספר, נותר לי רק לבכות על סולם העדיפויות הדפוק שלה.
סתירה בין הנתונים לתחושות
ולמרות הכל, נותר הצורך להסביר את הסתירה בין הנתונים לבין התחושות בפועל. למעשה, די קל ליישב את הסתירה הזו: כל עוד האי שוויון שריר וקיים - וככל הנראה הוא כאן כדי להישאר - אנשים תמיד ירגישו כי מצבם הרע הוא ביחס לעשיר יותר, שמרשה לעצמו טיסה לחו"ל לפחות פעמיים בשנה ושהדשא שלו יותר סינתטי.
בעצם, מספיק לפשפש בעיתונים יומיים מהעבר, אתרי חדשות ואפילו טוקבקים ישנים, כדי להבין שמאז ומתמיד אנשים התלוננו על כמה רע להם היום ושפעם היה טוב יותר. אבל תחושות לחוד ומציאות לחוד, ובמלים אחרות: אם רע לך היום, אין זה אומר שהיה לך טוב יותר אתמול.
כשרמת החיים עולה, השאיפה לשמור עליה כרוכה במאמץ כלכלי. זה לא ניסיון לנחם, אלא רצון להציג תמונה נכונה. רוצים לערוך השוואה הוגנת? תשוו תפוזים לתפוזים - מדינת ישראל של 2012, וככל הנראה גם של 2014, היא מקום טוב יותר לחיות בו מאשר ישראל של 2006.
קורת גג להשכיר
ובכל זאת יש צורך להתייחס לעוד סעיף אחד: מחירי הדיור המאמירים, שאינם באים לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן. נתחיל בכך שמחירי השכירות והוצאות האחזקה של דירה דווקא נכנסו למדד. אמנם הם לא עלו באותה רמה כמו מחירי הדירות, אבל המדד אמור לשקף רמת צריכה, ורכישת דירה נופלת איפשהו בין השקעה לבין קנייה.
יתרה מכך, כל עוד מחירי השכירות עולים בקצב שפוי, משמעות הדבר היא שלאזרחי מדינת ישראל יש קורת גג בהישג יד. בעלות על הדירה - אף שבישראל שיעורה הוא מבין הגבוהים בעולם - לא צריכה להיות משימה לאומית, אבל זה כבר שייך לדיון אחר.
הכותב הוא בעל תואר שני בכלכלה מחקרית מאוניברסיטת בר אילן, ועוסק בתחום הכלכלה הציבורית.
לפנייה לכתב/ת 
