בשנים האחרונות, בגלל המצב הכלכלי ובזכות פתיחתם של אתרים דוגמת Airbnb, אנשים רבים עושים השלמת הכנסה דרך השכרת חדרים בביתם. בעבר, רק מי שהיה לו גסט-האוס או כניסה נפרדת לחדר בבית, העיז להשכיר חדרים בביתו, אבל כשהפרנסה דחוקה ואין ברירה, אנשים מתפשרים על השכרת חדרים בבית בו הם גרים. ואם אינכם מעוניינים להשכיר חדר בביתכם באופן קבוע, תוכלו להשכיר לתיירים ואורחים זמניים בעיר, דרך Airbnb שמציע חדרים בבתים פרטיים בכל העולם. המחירים אטרקטיביים וזולים בהרבה מחדר שתמצאו במלון וכולם נהנים - השוכרים שזוכים לחופשה זולה ובעלי הבית הזוכים להכנסה קלה מהצד.

אלא שמה שנראה כהכנסה קלה מהצד, יכול להפוך מהר מאוד לסיוט אמיתי עבור בעלי הבתים המוצאים עצמם חולקים בית (או דירה) עם דייר קשה. זה בדיוק מה שקרה לאילנה, שהשכירה חדר בדירתה לגבר ישראלי בשנות ה-50 לחייו אשר הגיע אליה דרך מודעה שפרסמה בעיתון. ההתחלה דווקא נראתה מבטיחה. אילנה, גרושה ואם לשני ילדים בוגרים שאינם חיים איתה, שמחה שיהיה לה שותף לדירה, מה שיקל קצת על בדידותה. "הוא עשה עלי רושם נחמד, היה מאוד חביב, לבוש טוב. הוא סיפר לי שהוא חדש בעיר ולכן עדיין אין לו קרדיט, כך שלא יכולתי לבדוק את ה-Credit Score שלו. האמנתי לו. אחר כך התברר שהוא בכלל לא חדש בעיר ועשה את התרגיל הזה מספר פעמים בעבר. הוא שילם לי על החודש הראשון בצ'ק ועד שהתברר שהצ'ק קפץ, הוא כבר היה ממוקם היטב בדירה שלי. זה עורר אצלי מיד אור אדום, אבל לא היה לי מה לעשות, האיש כבר גר בדירה וחתמתי אתו על חוזה שכירות".

בצר לה, קיבלה אילנה את הסיפור שמכר לה הדייר החדש שצ'ק שהפקיד בחשבון שלו קפץ, מה שגרם לצ'ק שנתן לה לחזור. הוא הבטיח לתת לה את שכר הדירה במלואו עד סוף השבוע, אבל סוף השבוע בא ועבר, ואת הצ'ק אילנה עדיין לא קיבלה.

"הוא השתדל להיות מאוד מאוד נחמד אלי באותה תקופה. התנדב לעזור בתיקון כל מיני דברים שהתקלקלו בבית, ישב לצפות איתי בטלוויזיה ואירח לי לחברה נעימה. חשבתי לעצמי, 'הוא איש כזה נחמד, אולי באמת נקלע לקשיים והוא יתן לי את שכר הדירה בעוד כמה ימים', אבל כשעברו שלושה שבועות ועדיין לא קיבלתי את הכסף, ביקשתי ממנו בעדינות לעזוב".

למה בעדינות?

"כי די חששתי מאיך שיגיב. אני אישה בשנות השישים, גרה לבד, לא רציתי להכעיס אותו. חשבתי שאם אהיה נחמדה אליו ואסביר לו שאני לחוצה בכסף וצריכה את השכירות הזאת בשביל לשלם את המשכתנא, הוא יבין ויעזוב".

ואיך הוא הגיב?

"הוא העמיד פנים נעלבות ואחר כך צעק עלי ואמר, 'איך את לא מתביישת?' הוא הזכיר לי את כל העבודות שעשה עבורי בבית ואמר שלא שילמתי לו עליהן, אבל אפילו לא ביקשתי ממנו שיעשה אותן, הוא התנדב לתקן את השירותים והברז. נורא התביישתי בפני הילדים שלי והחברים שהזהירו אותי שלא להכניס גבר זר הביתה, אבל לא היתה לי ברירה והתייעצתי איתם מה לעשות. לכולם היה מה להגיד: 'תביאי לו אנשים שיאיימו עליו לצאת', 'תחליפי את המנעולים בבית', 'תשאירי לו את כל הדברים שלו מחוץ לדלת', 'תדווחי עליו לשלטונות ההגירה כי הוא בטח לא חוקי כאן'".

ועשית משהו מכל זה?

"לא. כי אף פעולה לא היתה באמת חוקית, אני בעצמי הייתי יכולה להסתבך. פשוט נשארתי תקועה איתו במשך ארבעה חודשים במהלכם לא קיבלתי שכירות וחששתי לחזור הביתה. זה הגיע למצב שאני הייתי האורחת בבית שלי והוא היה אדון הבית".

איך בכל זאת הצלחת להיפטר ממנו?

"קיבלתי את ההצעה של אחת החברות שלי להפוך את החיים שלו ללא נוחים. ניתקתי את האינטרנט ואת הטלוויזיה בכבלים. הוא היה מכור לטלוויזיה והיה מבלה שעות על המחשב, אז זה בהחלט הפריע לו. הוא שאל אותי למה ניתקתי את השירות והסברתי לו שאין לי כסף לשלם. אחר כך התחלתי להזמין חבר'ה הביתה מספר פעמים בשבוע, הם היו נשארים עד מאוחר, היינו אוכלים ושותים ועושים ערבי קריוקי שהיו מפריעים לו לישון. לאט לאט נמאס לו והוא עזב. כנראה שמצא מסכנה אחרת להתעלק עליה".

מה קורה עם החדר היום? את משכירה אותו?

"לשמחתי כן ולסטודנטית מאוד נחמדה שמשלמת לי כל חודש בזמן ולא עושה בעיות. בהתחלה היססתי אם להשכיר שוב, אבל אני זקוקה לכסף. הפעם, עם זאת, נתתי לבת שלי לבדוק את הקרדיט סקור של הדיירים, ביקשנו המלצות, התקשרנו לבדוק אותן ולא הסתפקנו בפיסת הנייר שנתנו לנו".

אפרת משכירה חדר בביתה מזה שנים רבות ובדרך כלל בהצלחה. הבית של אפרת הוא למעשה טאון האוס בוודלנד הילס, הכולל כניסה נפרדת לחדר הנמצא בקומה הראשונה. "יצרתי כניסה נפרדת לחדר הזה לפני כ-15 שנה במיוחד כדי שאוכל להשכיר אותו, וגם בנינו שם אמבטיה ושירותים".

החדר הקטנטן לא כולל מטבח, אך אפרת הכניסה אליו מיקרוגל ומקרר קטן. היו שנים שאפרת היתה משכירה את החדרון עבור 900 דולר לחודש, אלא שהמיתון הכלכלי והתחרות מצד בעלי בתים ודירות אחרים, גרמו לה להוזיל את המחיר ל-750. עדיין מחיר גבוה לחדר בגודל של חדר אמבטיה. "ממש לא קל היום להשכיר חדרים. פעם הייתי מכניסה מודעה לקרייג'ס ליסט, והטלפון לא היה מפסיק לצלצל. בשנתיים האחרונות מאוד קשה למצוא דייר ובגלל זה גם הורדתי במחיר וגם החלטתי להתפשר על סוג הדיירים שאני מכניסה".

למשל?

"הכנסתי זוג דיירים, בעל ואישה, שענו למודעה בקרייג'ס ליסט. זה היה אחרי שהחדר עמד פנוי ארבעה חודשים כי לא הצלחתי להשכיר אותו. בדרך כלל אני משכירה לאדם יחיד כי החדר באמת קטן, אבל הם אמרו שיסתדרו ושהספה הנפתחת מספיק גדולה לשניהם. הבעיות התחילו כמעט מיד. שמתי לב לכל מיני ריחות שעלו מהחדר ומילאו את הבית, טיגון קותלי חזיר וכל מיני מאכלים שגרמו לי למחנק. הם הכניסו כיריים לחדר ובישלו שם ארוחות ממש, למרות שמראש לא הכנסתי כיריים, כי החדר קטן מדי ומחניק. ביקשתי מהם להפסיק לבשל, כי פחדתי שעוד ישרפו לי את החדר יום אחד וגם לא יכולתי לסבול את הריחות, אבל הם טענו שאין שום סעיף בחוזה שאוסר עליהם לבשל. כאן רק התחילו הצרות. חשבון החשמל שלי הרקיע שחקים וקלטתי שהם משאירים את המיזוג פתוח כל הזמן, גם כשהם לא בבית. גם על זה הערתי להם והם טענו שהם דווקא מכבים את המגזן כשהם יוצאים, אבל זה לא היה נכון".

הצלחת להוציא אותם בסוף?

"לא. לא היתה לי שום אפשרות להוציא אותם, הם שילמו פחות או יותר בזמן, לפעמים איחרו בכמה ימים, אבל שכר הדירה תמיד הגיע. נאלצתי לסבול אותם שנה שלמה עד תום תקופת השכירות. הם ביקשו להאריך את החוזה, אבל סירבתי. משך כל התקופה שהם התגוררו שם, לא יכולתי להיכנס לחדר, כך שלא יכולתי לראות מה המצב. אחרי שהם עזבו, קיבלתי את שוק חיי. החדר היה מטונף. הייתי צריכה להחליף את השטיחים. הקירות היו שחורים בגלל הבישולים, את הווילונות זרקתי לפח כי הם היו במצב ממש מזעזע. כל החדר הסריח. הייתי צריכה להביא עוזרת שתעזור לי לנקות, לקח לנו יום שלם. ההוצאות היו הרבה יותר מסכום הדיפוזיט שלהם".

את ממשיכה להשכיר?

"כבר לא. אף אחד לא מוכן לשלם 750 דולר. אנשים מוכנים לשלם 500 דולר לחודש וזה לא משתלם לי. הדיירים האחרונים הוציאו לי את כל החשק להשכיר את החדר הזה שוב אי פעם".

ירדנה התחילה להשכיר חדרים בבית הדו-קומתי שלה, לאחר שהבחינה בתהלוכה הבלתי פוסקת של אנשים זרים היוצאים ונכנסים מבית שכנתה בטרזנה. "שאלתי אותה והיא סיפרה שהיא משכירה חדרים בביתה. יש להם שלושה חדרים פנויים בבית, לאחר שהילדים גדלו, והם החליטו להשכיר אותם. רוב הדיירים שלהם הם כאלה שמגיעים לעיר לכמה ימים או שבועות".

למה שמישהו יעדיף להשכיר חדר ללילה בבית פרטי ולא יקח חדר במלון למשל?

"כי זה הרבה יותר זול, גם ממלונות זולים במיוחד, והם מקבלים חדר יפה ומרווח. לי יש גם בריכה בחצר, אז הם נהנים משחיה בבריכה פרטית. אני משכירה כל חדר ב-50 דולר ללילה והסידור הזה הרבה יותר מתאים לי מלהשכיר את החדרים באופן קבוע לשנה שלמה".

למה?

"כי אם יש דייר שלא מסתדרים איתו, את תמיד יודעת שעוד מעט הוא ממילא יעוף. דבר שני, כשמגיעים אלי הילדים והנכדים לביקור, אני לא משכירה את החדרים וזה דבר שאי אפשר לעשות כשיש לך דיירים קבועים".

יש מינוסים בהשכרת חדרים כמו בבית מלון?

"תמיד יש. אני מפרסמת את הבית שלי ב- Airbnb ובסך הכל מרוצה מהסידור, אנשים רואים את התמונות אונליין, מתרשמים, נותנים דמי קדימה ומגיעים להתארח. לפעמים, עם זאת, את נופלת על אנשים לא סימפטיים, ששום דבר שתעשי לא ימצא חן בעיניהם. היו דיירים שהפריע להם שיש חדרים נוספים בבית שמושכרים, כי הם חשבו שהם היחידים שמשכירים חדר. יש כאלה שהתלוננו שהמטבח מלוכלך ונתנו לי תגובות לא טובות באתר. הם שכחו שהם משכירים ממני רק חדר שינה ואמבטיה ותו לא. אבל בדרך כלל, רוב הדיירים שלי מאוד נחמדים. יצא לי להכיר אנשים מכל העולם ובשני הטיולים האחרונים שלי, להוואי ולניו יורק, השכרתי חדרים בבתים פרטיים גם דרך אותו אתר, והייתי מאוד מאוד מרוצה, חסכתי מאות דולרים בצורה הזו".

היית ממליצה לאחרים גם להשכיר חדרים והאם זה בטוח להכניס אנשים זרים לבית שלך?

"זה מאוד אינדיבידואלי. לא הייתי ממליצה לאנשים שלא נמצאים הרבה בבית לעשות את זה, כי אין לך פיקוח על מי שאת מכניסה הביתה וזה חושף אותך לגניבות. אם אתם בכל זאת רוצים להשכיר חדר בבית ואתם אנשים עובדים, הייתי ממליצה לשים מצלמות ולנעול את חדר השינה שלכם כשאתם יוצאים החוצה. למשפחות עם ילדים זה ממש לא מתאים, כי הדיירים רוצים שקט ולא בא להם לשמוע צעקות ובכיות של ילדים. כשיש ילדים, יש בדרך כלל בלגאן וזה לא נעים לא לאורחים ולא למארחים".

אז אתם מפקידים את כל הבית בידיו של מישהו זר לחלוטין ונוסעים?

"כן. עשינו את זה כבר הרבה פעמים בעבר ובדרך כלל זה עבר בשלום. יש לנו בית מאוד יפה ומטופח ואנחנו לא סתם מפקידים אותו בידי מישהו. באתר של House Exchange אתה יכול לקרוא על האנשים שיבואו להתגורר אצלך, אתה יכול לעשות איתם סקייפ, אתה רואה כמה פעמים הם עשו את זה בעבר ואיזה תגובות הם קיבלו מאנשים שהתארחו אצלם. אנחנו יכולים לדעת אצל מי אנחנו הולכים לגור ולמי נותנים את המפתחות של הבית, עוד לפני שהם מגיעים אלינו. באתר של Airbnb המצב קצת שונה, כי האתר די חדש ולא מדובר באנשים שאנחנו יכולים לבדוק את הפרופיל שלהם או את הבית שלהם אונליין. אנחנו מקפידים לקחת דיפוזיט ומדברים עם המשכירים בטלפון או בסקייפ וככה לומדים עליהם קצת".

בכמה אתם משכירים את הבית?

"600 דולר ללילה. אבל מדובר בבית מאוד גדול, עם ארבעה חדרי שינה ו-8 מיטות, כך שאם משפחה בת שמונה נפשות רוצה להשכיר חדר במלון, הם יצטרכו להשכיר לפחות שני חדרים, אם לא יותר, מה שיעלה להם בסופו של דבר יותר ממה שיעלה אצלנו. פה את מקבלת בית שלם, עם מטבח, שני סלונים, בריכת שחיה, גינה מרווחת. גם סוויטה מרווחת בבית מלון לא משתווה לדבר כזה".

לא קרה לכם שחזרתם הביתה מטיול וגיליתם שחסרים לכם דברים?

"האמת שלא. אנחנו די זהירים, לא משאירים תכשיטים וחפצים יקרים בבית. הכל נעול בכספת. היו מקרים שכוסות נשברו, צלחות נסדקו, אבל לא משהו רציני".

למה שאנשים שמגיעים לביקור בלוס אנג'לס ירצו דווקא לגור בטרזנה ולא במקום מרכזי בעיר?

"בגלל החיסכון הכספי. סך הכל, מרחק הנסיעה מטרזנה למרכז העיר אינו גדול והם מקבלים בית מרווח ונעים לחזור אליו".

ריקי ונתנאל א. הפכו את הבית שלהם למעין Bed & Breakfast רק בלי האישורים הנדרשים. "אנחנו לא רוצים להתחיל עם כל הסיפור של האישורים כי מדובר בכאב ראש רציני וגם נצטרך לשלם מיסים. אז אנחנו משכירים חדרים באופן פרטי ומעניקים גם ארוחת בוקר ולפעמים גם ארוחות ערב. יש לנו שני חדרים בבית שאנו משכירים ב-60 דולר ללילה, כולל ארוחת בוקר, וגסט האוס אותו אנו משכירים ב-90 דולר ללילה".

כמה זמן אתם כבר עושים את זה?

"שלוש שנים. עד אז, היו לנו רק דיירים קבועים שעשו המון צרות. אחד לא שילם ופשוט נשאר אצלנו בבית חצי שנה כשהוא משחק איתנו בחתול ועכבר ועם עורכי דין, עד שהצלחנו לסלק אותו. בחורה אחת היתה מעשנת חשיש בחדר ומביאה טיפוסים מפוקפקים וגם אותה לקח לנו זמן לסלק. האנשים האלה יודעים מה הזכויות שלהם ויודעים שהמערכת המשפטית עובדת כאן מאוד-מאוד לאט, והם מנצלים את זה".

זו הסיבה שהתחלתם להשכיר חדרים ללילה?

"שלוש פעמים היינו צריכים לערב עורכי דין על מנת להוציא דיירים מהבית. נפלנו על אנשים לא טובים שניצלו אותנו ואת טוב ליבנו. לפני שלוש שנים, אח של ידידה שלנו היה צריך להגיע לעיר ושאל אם הוא יוכל להישאר אצלנו, כי הוא היה צריך להגיע לראיון עבודה סמוך למקום מגורינו. הסכמנו בשמחה, כי אחותו חברה באמת טובה שלנו. הוא היה כל כך מרוצה שהמליץ לחברים שלו שגרים בניו יורק להתארח אצלנו כשהם מגיעים לעיר, תמורת תשלום כמובן. ככה זה התחיל. זה סיפר לזה והפכנו בלי ששמנו לב ממש ל-Bed & Breakfast. אחר כך כבר התחלנו לפרסם מודעות באתרים השונים וזה הולך בינתיים נהדר. אנחנו מאוד שאוהבים חברה וממש לא מפריע לנו שתמיד יש אנשים שונים בבית. נוצרו בינינו לבין מספר מהאורחים יחסים נהדרים. פעם אפילו נסענו להתארח בבית של אחד האורחים שלנו בסן פרנסיסקו".

כמה אפשר לעשות ככה בחודש?

"בדרך כלל יוצא לנו לעשות בין 1,000-1,500 דולר לחודש. לפעמים קצת יותר ולפעמים קצת יותר, תלוי בתקופה בשנה, במספר הדיירים, בפרק הזמן שהם נשארים אצלנו, באם אנחנו יוצאים בעצמנו לחופשה".

זה שווה את אובדן הפרטיות?

"לנו כן. החדר שלנו ממוקם בקצה אחד של הבית והחדרים שאנחנו משכירים בקצה אחר ויש לנו גם את הגסט האוס, אז האורחים ממש לא מפריעים. אני צריכה קצת לשרת אותם כמובן, להכין ארוחת בוקר, לנקות אחריהם, אבל זה לא מפריע לי, ממילא אני בבית כל הזמן זה משאיר אותי עסוקה".

אבל לפני שאתם ממהרים להשכיר חדרים בבית ולהשלים הכנסה מהצד, כדאי שתקשיבו לסיפורו של יניב. יניב, בשנות ה-40 לחייו, גר בבית יפה בשכונת מגורים שקטה במערב הוליווד. "יש לי משרד בבית ואני עובד ממנו רוב שעות היום. לפני שנתיים הביזנס היה קצת צולע ופחדתי שאאבד את הבית. אכלתי את רוב החסכונות והברירה האחרונה שנותרה לי היתה להשכיר את אחד החדרים. להזכירך, לפני שנתיים שוק הבתים היה על הפנים והיה ברור לי שאם אמכור את הבית, אפסיד עליו כסף. פרסמתי מודעה בעיתון והצעתי חדר מרווח עם אמבטיה צמודה ושימוש בכל שאר חלקי הבית, כולל המטבח, הסלון והחצר, עבור 1,300 דולר. קיבלתי המון טלפונים ובסוף השכרתי לבחורה שעשתה עלי רושם מאוד טוב. סיפרה שהיא עובדת בפרמאונט סטודיוז ומרוויחה יפה, כך שלא תהיה לה בעיה לעמוד בתשלומים".

והיא עמדה בתשלומים?

"בהתחלה כן, אבל אחר כך התחילה לזייף. צ'ק שלה חזר והיא התחילה לבקש הארכות. שמתי לב שהיא ישנה עד מאוחר וכששאלתי אותה אם היא לא צריכה לצאת לעבודה, היא ענתה לי שפיטרו אותה. בהמשך נודע לי שהיא מעולם לא עבדה בפרמאונט ועד היום לא ברור לי מה היא עושה למחייתה. אחרי שלא שילמה לי חודש, הודעתי לה שהיא צריכה לעזוב ואז התחיל הסיוט של חיי. היא הודיעה לי שאין לה לאן ללכת ואני חייב לתת לה להישאר. התחילו בינינו ויכוחים מכוערים. הייתי במתח נוראי כל הזמן, בקושי יכולתי לעבוד. רתחתי מעצבים".

פנית למשטרה?

"פניתי, אבל הם הודיעו לי שאין ביכולתם לעזור לי ושאני צריך לפנות לעורך דין, לו שילמתי 1,200 דולר. בשלב הראשון הוא שלח אליה מכתב והודיע לה שהיא צריכה לפנות את החדר. אבל היא לא עשתה שום כוונות לזוז. רציתי להחליף את המנעולים, אבל עורך הדין הזהיר אותי שאסור לי לעשות זאת כי זה לא חוקי ויש לנו חוזה שכירות. כשההליכים המשפטיים התחילו והיא קיבלה זימון לבית המשפט, היא שלפה את הציפורניים ואיימה שתתבע אותי שניסיתי לאנוס אותה. הייתי בהלם. בחיים לא נגעתי בה והיא אפילו לא הטיפוס שלי".

מה עורך הדין הציע לעשות?

"הוא הזהיר אותי שלא להיכנס איתה לעימותים מילוליים, אבל גם לא להתרגש מאיומיה. בינתיים, מרוב לחץ, הייתי מסתובב עם הטלפון הנייד שלי ובכל פעם שהיא היתה מדברת איתי, הייתי מקליט אותה.כבר לא היה לי איכפת מהכסף, רק רציתי שהיא תצא לי מהבית".

כמה זמן כל הסיפור הזה נמשך עד שהצלחת להוציא אותה?

"מהרגע שהיא הפסיקה לשלם לי ועד שעזבה את הבית, חלפו ארבעה חודשים. היא הכירה היטב את המערכת המשפטית. הגישה דחיה זמן קצר לפני שהיינו צריכים להגיע לבית המשפט לדיון, משכה ומשכה את ההליכים עד שלמזלי היא הכירה מישהו ועברה לגור איתו לפני שבכלל הגענו לדיון בבית המשפט. התחלתי לדבר עם אנשים ופתאום התברר לי שרבים עברו את הסיפור הזה בוריאציות שונות. יש כמובן כאלו שהולך להם טוב עם הדייר, אבל לרוב זה לא ממש עובד. זה הרי לא טבעי לגור עם מישהו זר בבית שלך וברור שיהיו ביניכם חיכוכים במשך הזמן, אם לא לגבי שכר הדירה, אז לגבי אלף ואחד דברים אחרים. ניקיון, הוצאת הזבל, חשבונות מים וחשמל גבוהים, אורחים שמגיעים בכל שעות היום והלילה וכו'".

והיום, אתה עדיין משכיר חדר בביתך?

"לצערי כן. למרות שהבחור שאני משכיר לו הוא סך הכל אדם נחמד וישר, משלם בזמן, אבל יש לו גם דברים שאני לא סובל ושנורא מפריעים לי ואין לי ברירה אלא לבלוע את זה. זהו המחיר שכל אדם שמשכיר חדר בביתו צריך לשלם. אתה מקריב את הנוחות והפרטיות שלך בשביל שתוכל לעמוד בתשלומי המשכתנא בזמן".

לא עדיף כבר למכור את הבית ולגור בבית קטן יותר או באיזור פחות יקר של העיר?

"אני מאמין שכן, אבל בשלב הזה כבר חתמתי על חוזה שכירות עם הדייר לשנה ונותרה לו עוד חצי שנה, אז עד אז אני פה. אחר כך אני שוקל באמת להעמיד את הבית למכירה, הוא לא שווה את עוגמת הנפש ואת אובדן הפרטיות שלי".