שתף קטע נבחר

גנן גידל דגן. בצדק

יש קונצנזוס בקרב כל העוסקים בתזונה ורפואה: דגנים מלאים זה מצוין לבריאות. למה בעצם? כרגיל, בשביל זה אנחנו כאן

אבותינו הקדומים אכלו אך ורק דגנים מלאים, אותם השרו במים ואף הנביטו כדי ליצור מאכלים ולחמים. בלי לדעת את הביולוגיה של התא, הם הבינו מה תרומתם של דגנים אלה לגופנו וכמה חשוב לאכול אותם. דגנים מלאים הם כאלה המכילים גם את הקליפה וגם את המרכז, הנבט של הדגן. הדגנים הם קבוצה גדולה המכילה בתוכה אורז, חיטה, שיבולת שועל, תירס, דוחן, שעורה ועוד.

 

הסיבה בגללה עדיף לנו לצרוך את הדגן המלא היא שבקליפה ובנבט יש ויטמינים ומינרלים חשובים, בנוסף על סיבים המסייעים לפעולת עיכול טובה יותר. כשאנחנו אוכלים דגנים לא מלאים, אנחנו מקבלים דגן שהוסרו ממנו הנבט והקליפה, ובכך הוא קל יותר לבישול, עיכול ועיבוד. היתרון הגדול ביותר אותו אנחנו מקבלים מדגנים מלאים הוא קבוצת ויטמיני ביי, האחראית לתיפקוד תקין של מערכת העצבים, הלב וכלי הדם, והיא מגיעה בכמויות גדולות מהקליפה וגרעין התא של הדגנים.

 

צילום: ThinkStock ()
צילום: ThinkStock

 

השרייה של דגנים מלאים במים מעניקה לגופנו כמה דברים הכרחיים. ראשית, בקליפת הדגנים יש חומצה פיטית שכאשר היא מתחברת לסידן, מגנזיום, ברזל וכו', היא עוצרת את הספיגה שלהם בגוף, כך שגופנו עלול לסבול מחוסרים במינרלים הללו. מעבר לכך, בעת ההשריה יש פעילות של אנזימים אשר עוזרים לעיכול טוב יותר של הדגנים.

 

בדגנים ישנם חלבונים רבים, אחד מהם ידוע מאוד - גלוטן הוא חלבון קשה מאוד לעיכול, כולנו למעשה רגישים לגלוטן ברמה כזו או אחרת. לכן כדאי לצרוך במתינות רבה את הדגנים העשירים בגלוטן כמו חיטה. עומס של גלוטן על הגוף יכול לגרום לדלקתיות של הקיבה, נפיחות, גזים, שלשולים ובחילות. המעיטו באכלת דגנים אלו ומצאו דרך להשרותם לפני כן במים כדי להקל על עיכולם.

 

יש דגנים קלים יותר לעיכול כמו דוחן, קינואה ואורז אשר לא מצריכים השריה לפני השימוש בהם. הנה כמה מהדגנים שרבים מאיתנו לא מכירים ובהחלט מומלץ להכירם:

 

קינואה - איננה דגן אמנם, אבל נחשבת לכזה בשל אופן השימוש בה. היא הגיעה אלינו כל הדרך מדרום אמריקה ומכילה המון חומצות אמינו, כלומר חלבונים, ואין בה גלוטן. היא נחשבת למזון על. בדיוק כמו דגנים מלאים, אני ממליצה לא לצרוך קינואה במקביל למוצרים המכילים סידן ומגנזיום, כי יש בקליפתה חומר המעכב ספיגתם בגוף.

 

דוחן (Millet) - נכון שיש בדיחה על כך שהדוחן הוא אוכל של חיות, אבל במקרא הוזכר הדוחן לא פעם כמזון עשיר למאכל. הוא אכן עשיר בחומצות אמינו, ברזל וויטמיני ביי, הוא לא מכיל גלוטן ואני ממליצה לשלב אותו בכל פעם שאתם מבשלים קינואה, כי ממש לא ניתן לחוש בנוכחותו והוא מוסיף עוד ערך תזונתי לאוכל. הדוחן מכיל הרבה חומצות אמינו אך ללא גלוטן וברזל וסידן, נסו אותו כקמח ללחמים ביתיים, מדובר בתוספת נהדרת ובריאה מאוד.

 

טף (Teff)- נחשב כיום למזון על. באתיופיה הוא כבר משמש מימי אבות-אבותיהם כקמח ללחמים. הטף הוא הגרגר הקטן ביותר המשמש למאכל. ישנם שני סוגי טף, בהיר יותר וחום יותר. הכהה עשיר יותר בוויטמינים ומינרלים, אך קשה יותר לעיכול מידידו הבהיר.

 

כוסמין (Buckwheat) - לא להתבלבל עם כוסמת. לא ממש דגן באופן רישמי, אבל אנחנו משתמשים בו ככזה. בכוסמין ניתן למצוא נוגד חימצון חשוב, ברזל והרבה מינרלים, הוא לא מכיל גלוטן וניתן להכין ממנו לחמים ומאפים.

 

בניגוד למה שאתם אולי חושבים, גרנולה וחטיפי בריאות לא מומלצים למאכל. דגנים שנחשפים לחום יבש לא מתעכלים טוב בקיבה ולכן מקשים על ספיגת הוויטמינים והמינרלים. אם אנחנו רוצים לאפשר לגוף לקבל את המיטב מהדגנים, בחרו דגנים מלאים, בעיקר כאלו שלא מכילים גלוטן, ולימדו שיטות שונות להכינם.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים