לגזור ולשמור: כל הדרכים לקבל מזונות אישה

הליכי הגירושין בישראל שאבו במשך עשרות בשנים את אופיים המיוחד משלטונם הבלתי מעורער של דיני ההלכה על סוגיות הגירושין והמזונות, ועל סמכותם המקבילה של בתי הדין הדתיים הרבניים בדיני המשפחה, לרבות בנושאי החזקת ילדים וחלוקת הרכוש המשותף לבני זוג. האם הזמנים המודרניים נוגסים ומכרסמים ברשת ההלכתית הפרושה מעל הליכי הגירושין ע"י פרשנות חדשה שלה, או אף ע"י התעלמות מוחלטת ממנה? מה, אם בכלל, נשתנה?

אז ככה: מזונות האישה נועדו לכלכל אותה במקרה שאין לה אמצעים להתפרנס בכוחות עצמה. לעתים מזומנות נדחות תביעות למזונות אישה נוכח כספיה והכנסותיה, או עקב סכומים שקיבלה מן הבעל – כגון חלק מפיצויי נזיקין להם היה זכאי. לפי תקדים אחד, די היה בהכנסה של 4,000 שקלים לחודש כדי למנוע פסיקת מזונות עבור האישה, ולקבוע כי היא משתכרת דיה.

באורח דומה, אם חשבון הבנק המשותף נותר "פתוח", והאישה משכה ממנו כספים, לא נהוג לפסוק לה מזונות רטרואקטיביים מיום הגשת התביעה. כדבר שבשגרה, בתי המשפט מורים על הפסקת תשלום מזונות לאישה החל מרגע שתקבל את חלקה ברכוש המשותף, שכן אז תוכל להתקיים ממנו. בתי המשפט מדגישים כי יש להשאיר גם לבעל אפשרות לקיום בכבוד. כך, על האישה לבחור אם רצונה במחצית מהפנסיה של הבעל – או בדמי מזונות.

אישה המקבלת מבעלה מזונות נאים, מה שמשחרר אותה מלצאת לעבוד - אין לה כל אינטרס להתגרש ממנו, ולאבד את אותם מזונות. ישנן נשים שנותרות נשואות לבעל אך ורק כדי לשמור על "סיר הבשר", וזאת אף אם אינן חפצות לחיות אתו עוד כבעל ואישה. בתי המשפט רגישים מאד לתופעה זו, ונוהגים לדחות את תביעת המזונות של האישה כאשר פסיקתם תנציח נישואין שהינם "על הנייר" בלבד, וללא קשר זוגי אמתי.

גם אישה מבוגרת שאינה עובדת, תקבל מזונות רק לזמן קצוב, ובפרט אם היא ממאנת להתגרש - תופעה אותה השופטים מגנים. בית המשפט המחוזי קבע כי סירובה של אישה להתגרש ישפיע לרעה על גובה מזונותיה, וזאת אף אם הבעל נתן עינו באחרת. אגב, על פי הדין, מגיעים לאישה מזונות לכל ימי חייה. גם לאחר מות הבעל יכולה האישה לתבוע מזונות מתוך עיזבונו, וזאת אף אם אינה יורשת אותו. ואולם, בזכות זו חל כרסום בפסיקה החדשה, ובמקרים רבים מוגבלים מזונות האישה לתקופה קצובה, ואפילו אם הפירוד נגרם באשמת הבעל.

לאחרונה הופחתו מזונות אישה שלאחר הגט, אשר הוקנו לה לכל ימי חייה לפי הסכם הגירושין, וזאת למרות שההסכם לא כלל הגבלת זמן. קיים תקדים הפוך, בו דווקא נדחתה תביעה להפחתת מזונות לגרושה אשר לא הוגבלו בזמן. המסקנה היא כי חשוב מאד לדעת כיצד לנסח הסכם המבטיח מזונות, ובפרט מזונות בלתי שגרתיים, המשתלמים לאחר הגט.

כרסום נוסף חל בהלכה לפיה האישה אינה חייבת לעבוד גם אם יש לה מקצוע, והיא רשאית לשבת בבית ולדרוש מבעלה לפרנס אותה. פסקי הדין החדשים דנים בנשים שחדלו לעבוד ואינן מנסות למצוא עבודה חדשה, ומונעים מהן מזונות. נראה כי בתי המשפט עברו מקיצוניות אחת, לפיה האישה רשאית למעשה לשבת בטלה בבית, לקיצוניות ההפוכה – בתקדים אחד נמנעו מזונות מאשתו הצעירה של תלמיד ישיבה, משום שנקבע כי ביכולתה לעבוד למחייתה, וזאת חרף הנסיבות, בהן הייתה מטפלת בפעוט כבן שנה, ואף הרה ללדת בפעם השנייה.

אילו סכומים נהוג לפסוק כמזונות אישה? האמנם השמים הם הגבול? בית המשפט באיטליה חייב את סילביו ברלוסקוני במזונות בסך 36 מיליון אירו לשנה. ומה המצב בארצנו הקטנטונת? אמנם, גם בישראל רמת חיים גבוהה במהלך הנישואין מזכה את האישה בפסיקת מזונות (זמניים וקבועים) שישמרו על רמה זו, אך בהעדר הוכחה לרמת חיים גבוהה, לאישה צעירה שאינה עובדת נפסקים סכומים זעומים במיוחד, כגון 1,500 שקלים לחודש, ואף זאת רק לזמן מוגבל.

מסתבר שלא רק אישה שמסרבת להתגרש נפגעת – אלא גם אישה שדורשת להתגרש! אישה שמגישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני לא תקבל מזונות בבית המשפט. כידוע, הוא הדין באישה שנוטשת את בית בעלה ללא סיבה, ולכן לא כדאי לאישה למהר ולעזוב את בית המגורים המשותף. בפסק דין אחד תביעת מזונות אישה נדחתה בשל כך שלא חיה במשך ארבע שנים עם בעלה, וכן בכדי לשלול ממנה קלף מיקוח נגדו.

בקביעת סכומי המזונות, החלו בתי המשפט להתחשב לא רק בהכנסותיו השוטפות של הבעל ובנכסיו, אלא גם בכספים שהבעל מקבל בקביעות כתמיכה מאת הוריו. משמורת הילדים משליכה אף היא על החיוב במזונות האישה. כך, למשל, נדחתה תביעת אישה למזונותיה כאשר הבעל שימש הורה משמורן עיקרי לילדיהם, והפירוד היה ממושך, מה שהקים חשש לסחטנות מצד האישה בחלוקת הרכוש.

צו למדור ספציפי הינו צו שיכולה האישה לקבלו אך ורק בבית הדין הרבני, והוא מונע מן הבעל למכור את דירת מגוריה, גם אם הדירה שייכת לו - כולה או חלקה. המדור הספציפי מהווה חלק מזכות האישה למזונותיה. גם כיום, פסק דין למדור ספציפי יגרום לעיכוב ביצוע של פסק דין לפירוק השיתוף בדירת המגורים המשותפת של הצדדים, אף אם פסק הדין לפירוק השיתוף ניתן בבית המשפט האזרחי, הוא בית המשפט לענייני משפחה.

ואולם, אם דירת המשפחה רשומה ע"ש אדם אחר, למשל ע"ש אם הבעל, החמות, זו תוכל לסלק את ידה של האישה מן הדירה, אף אם בידי האישה פסק דין למדור ספציפי. ראוי לציין כי במקרה אחד הוגבלו מזונות האישה לשנתיים בלבד, בתגובה על כך שקיבלה צו רבני למדור ספציפי, ועיכבה את פירוק השיתוף בדירה.

מי עשויה לאבד את הזכות למזונות?

אך אל לה לאישה למהר ולתבוע את מזונותיה בבית הדין הרבני רק על מנת לקבל מדור ספציפי. בבית הדין הרבני, התנהגות בלתי מוסרית של האישה בעיני ההלכה עלולה לעלות לה ביוקר. כך, קשר חשוד של האישה עם בן-זוג לריקודי עם למשל, הוגדר כ"מעשי כיעור", אשר על פי ההלכה גורמים לאישה להפסיד את מזונותיה. אם בית הדין הרבני יחייב את האישה בגט, יחדלו מזונותיה, וזאת גם אם הם נפסקו בערכאה האזרחית - קרי בית המשפט לענייני משפחה. לא כך אם פסק הדין הרבני קובע רק ש"מצווה" על הצדדים להתגרש.

יש לציין כי זכות האישה למזונות לפי רשימה זו הינה זכותה של אישה יהודייה מבעלה היהודי. לכל דת או עדה דתית כללים אחרים, אשר משליכים על פסיקת בתי המשפט בעניין מזונותיה. דיני המזונות של אישה מוסלמית אינם דומים כלל לאלו של אישה נוצרייה קתולית. אישה חסרת דת אינה זכאית כלל למזונות מבעלה היהודי.

מזונות הם הפריבילגיה של אישה נשואה. נישואין פרטיים אינם מוכרים ע"י החוק, ולכן אין לאישה שנישאת כך זכות למזונות.  עוד יודגש כי כל האמור לעיל יפה ונכון למזונות אישה, ואולם הדין לגבי מזונותיהם של ילדים קטינים הינו שונה בתכלית, והכללים כאמור אינם חלים לגביו.

הכותבת היא עו"ד אודליה אלטמן שטרן, מומחית לדיני משפחה, גירושין וירושה