קווין קוסטנר: "נשים יכולות להטריף אותך"
בדרמת הספורט "יום הבוחר" קווין קוסטנר מככב כמנהל קבוצת פוטבול ברגעים קריטיים, אבל הנשים בחייו הן המלחיצות ביותר. "זה זהה לישראל ולאמריקה" הוא אומר בראיון. טרי קרוז דווקא מהלל את המין היפה: "הן הרבה יותר קשוחות ממני". ומה הם חושבים על ההומוסקסואל הראשון ב-NFL?
את קווין קוסטנר אנחנו מכירים בעיקר מדרמות מצליחות כמו ה"בלתי משוחדים" ו"לרקוד עם זאבים" זוכה האוסקר ומסרטי פעולה כושלים כמו "עולם המים" ו"פוסטמן". אבל מי שלא הספיק לשכוח את השחקן האמריקני, בוודאי זוכר אותו גם מדרמות ספורט ממגרש הבייסבול כמו "מעריצה צמודה" (1988), "שדה החלומות" (1989) ו"For The Love of The Game" של סם ריימי (1999). השנה הוא עשה הסבה לפוטבול כגיבור הסרט "יום הבוחר", שבו הוא מגלם את סוני וויבר, המנכ"ל הדמיוני של קבוצת הקליבלנד בראונס מה-NFL, בשעות האחרונות והלחוצות לקראת אירוע הדראפט.
בראיון ל-ynet קוסטנר בן ה-59 לא יודע אם המעריצים הישראלים יתחברו באופן טבעי לדרמת הספורט שביים איבן רייטמן, אבל הוא מבטיח שיש בה הרבה יותר מאשר עניינים גבריים הנוגעים לאתלטים שמתגוששים אחד עם השני. בצד המלודרמטי יש כאן גם סיפור אהבה עם אישה הכפופה לו בעבודה (בגילומה של ג'ניפר גארנר) ויחסי בן ואם שתלטנית (בגילומה של אלן בורסטיין), ואלו נוכחות ומלחיצות לא פחות מעסקי הספורט.
"זה אכן סרט מאוד אמריקני, אבל הוא עוסק ביחסים שבין גבר לאישה, וזה נושא שזהה לישראל ולאמריקה. נשים יכולות לשגע אותך, הן יכולות להטריף אותך. וגם החברה שלי גורמת לי להיות קצת מטורף", מסביר קוסטנר, ומדבר גם על הצד המקצועי של הדמות שלו: "אני חושב שאנשים מעריכים ספורט, ואיך אתה בוחר שחקנים. איך לפעמים אנשים לא בוחרים שחקנים לפי הסטטיסטיקות, אלא על סמך תחושת הלב שלהם".
כך זה נראה מהצד של הג'נרל מנג'ר, אבל איך השחקנים מרגישים? טרי קרוז, שחקן פוטבול בעבר וכוכב אקשן בקולנוע בהווה ("בלתי נשכחים"), מופיע גם הוא ב"יום הבוחר" וכך גם אריאן פוסטר, שבימים כתיקונם מתרוצץ על המגרש ככוכב יוסטון טקסאנס, ועורך את הופעת הבכורה הקולנועית שלו בסרט זה. "רוב שחקני ה-NFL מגיעים מרקע פחות מוצלח, וזה הנתיב שהם בוחרים כדי למצוא לעצמם ולמשפחתם חיים טובים יותר", אומר קרוז, "במהלך הדראפט אתה עובר מלהרוויח מאות דולרים ללהרוויח מאות אלפי ומיליוני דולרים בין לילה - וזה מובן בכל שפה, בכל תרבות, בכל מקום".
פוסטר מוסיף: "אני חושב שהעניין הגלובלי לא נוגע לפוטבול אלא לצד העסקי של הספורט. ספורט זה משהו עולמי, כולם אוהבים ספורט - בין אם זה כדורגל, ראגבי או מה שלא יהיה בכל העולם. אבל הצד העסקי בא לידי ביטוי ברגע שבו הכדורגלן האהוב עליך בקבוצה נמכר לקבוצה אחרת, וזה מבליט את כל מערכות היחסים האישיות שמתפתחות מאחורי הקלעים".
שחקני NFL נתפסים כגברים קשוחים. מה אתם חושבים על הסטריאוטיפ הזה?
"אני חושב שאתה חייב להיות קשוח", אומר פוסטר, "כי זה ספורט שדורש הרבה מאוד מבחינה פיזית. אנחנו מתנגחים אחד בשני כל יום ויום. אתה חייב לדעת לשחק עם פציעות, ולהתגבר על כאב. וזה מפתח סוג של מנטליות". הן פוסטר והן קרוז מודים כי אתלטים כמוהם שפנו לעשייה אמנותית ובידורית מתקבלים באופן מוזר לעיתים על ידי חבריהם בחדר ההלבשה.
ואם מדברים על סטריאוטיפים, הרי שה-NFL נדרש השנה להילחם בהרבה כאלה בעקבות סיפורו של מייקל סאם, כוכב מכללות אשר יצא מהארון ערב הדראפט באפריל השנה. כשהסנט לואיס ראמס בחרו בו במקום ה-249 בסיבוב השביעי, רגע לפני סיומו של הדראפט כולו, הוא הפך באופן רשמי לשחקן ההומוסקסואל המוצהר הראשון בליגה. מאז שוחרר והצטרף לדאלאס קאובויס, אבל השאלה סביב נוכחותו בסביבה ספוגת הטסטוסטרון עדיין עומדת. "הומוסקסואליות נמצאת שם. אין לי בעיה עם זה", אומר פוסטר ומייעץ: "תהיה מי שאתה".
זה רק עניין של זמן עד שמישהו יכתוב תסריט על הסיפור שלו.
"זה תלוי אם הוא יהיה שחקן פוטבול טוב. אם מייקל סאם ייכשל, אז לא יהיה סרט כזה", אומר קרוז, "הוא חייב להצטיין. אני חושב שאנחנו מאבדים פרופורציה פה. פוטבול לא קשור למיניות. הקטע שלי נוגע לקשיחות. ראיתי נשים קשוחות, נשים הן יותר קשוחות מגברים. נשים עושות תינוקות. גברים לא יכולים לעשות ילדים. אני לא אוכל לעשות את זה, אני פורש".
ומה אומר סוני וויבר ג'וניור? האם הוא היה בוחר במייקל סאם לו היה אמור לקבל את ההחלטה בזמן אמת במהלך הדראפט? "היופי בספורט הוא שזה לא משנה אם אתה בא ממשפחה ענייה או עשירה. מה שחשוב זה מי יכול לשחק", אומר קוסטנר. "אם הייתי חושב שהוא מתאים לקבוצה שלי ויש לי צורך בו, לא הייתי מהסס והייתי מביא אותו לקבוצה שלי. הייתי רוצה ללהק אותו. אין לי שום בעיה".
לפנייה לכתב/ת 
