פולשים מהים: האצטלנים תפסו טרמפ לישראל
בחודשים האחרונים מתרחשת פלישה שקטה של אצטלנים, בעלי חיים הדומים לאלמוגים וספוגים ימיים, ברחבי המרינות לאורך חופי הארץ. החשש הגדול הוא כי חסרי החוליות הללו, עלולים לגרום לנזקים עצומים לתשתיות ימיות, חקלאות ימית וגם לטבע המקומי. איך הם שורדים בטבע והאם יש דרכים להילחם נגדם?
יצורים ימיים מיוחדים במינם פולשים לסביבה החופית של ישראל בחודשים האחרונים ועד כה, עשו זאת בשקט מופתי מבלי לעורר את חשדן של רשויות הטבע.
עוד בערוץ בעלי חיים ב-ynet:
הכירו את האצטלנים, חסרי חוליות ימיים בעלי שלד חזק במיוחד הדומה לבגד רחב המכסה את כל גופם ומכאן גם שמם העברי - אצטלה. השלד העוטף אותם מגן עליהם. מתחת לשלד מסתתר מנגון מופלא המאפשר להם לא רק לסנן מים וחלקיקי מזון זעירים, אלא גם לשרוד במקומות מופרעים ומזוהמים, כדוגמת מרינות ונמלים.
עמית קוטלר בראיון מאולפן ynet עם ד"ר נועה שנקר, ביולוגית ימית ומומחית לאצטלנים מאוני' ת"א (כתב: ארז ארליכמן, צילום: צילום: אורי דוידוביץ, אסי כהן ואסף מגל, הפקה: לי סובר, דנה שוורץ ו
מסנן משוכלל
ברגע הראשון, הדבר האחרון שעולה בראש כשמביטים באצטלן, הוא שמדובר בבעל חיים. אין לו עיניים, זרועות או זנב, אבל הוא כן מצוייד בצמד פתחים – האחד מיועד לשאיבת מים וחלקיקי מזון זעירים. השני להתזת המים לאחר הסינון בכמויות שלא מביישות גם את המזרקה של יעקב אגם בכיכר דיזינגוף בתל-אביב.
מלבד המעטפת החיצונית, מדובר ביצור משוכלל עם שרירים, מוח זעיר, לב, יכולת נשימה ואיברי המין המסייעים לו להפיץ את עצמו ברחבי הים. אך גולת הכותרת היא יכולת להתיישב במהירות על מצעים מלאכותיים בסביבה הימית ולהתרבות באין מפריע במים רדודים ובעומקים של עשרות מטרים ואף על ספינות מפליגות.
הגיע לישראל ונתפס על חם במרינות
בשנה האחרונה, ד"ר נועה שנקר, ביולוגית ימית ומומחית לאצטלנים מהמחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' וייז באוניברסיטת תל אביב וחברי מעבדתה, פוקדים את המרינות והמספנות ברחבי הארץ במטרה למצוא סימנים לנוכחות האצטלנים הפולשים. על הכוונת: האצטלן ממין Styela plicata - הידוע בעולם בעל מוניטין קלוקל לפלוש לסביבות חדשות ולהתאקלם בהן בנחת.
ד"ר שנקר שחוקרת מזה שנים רבות את ממלכת האצטלנים ואף גילתה מינים חדשים למדע, מודאגת נוכח הפריחה עצומה של אצטלנים ממין זה וממינים אחרים במרינות ברחבי רצועת החוף בישראל.
"המין של האצטלן הנוכחי הינו מין ידוע ביכולתו לפלוש וליצור צברים גדולים", היא מסבירה בראיון ל-ynet. "במסגרת הפעילות השוטפת שלנו במהלך השנה האחרונה, מצאנו את האצטלנים על עמודי המזח בחדרה ועל שבר גדול של ספינה בחוף הסוסים בעכו. השבר מהווה מצע מלאכותי מעולה מבחינת האצטלנים שכן צריך לזכור שבסביבה הטבעית התחרות על מצע להתיישבות היא מאד גדולה"
"גושים" מוזרים נדבקו לחבלים ולסירות
שנקר מעריכה כי "לקראת חודשי הקיץ עם התחממות המים, החלה כנראה הפריחה של האצטלנים במרינות ברחבי הארץ. האצטלנים גדלים בצברים ולכן תוך מספר שבועות הם הופכים למעין אוסף כדורים גדול. בהתחלה לא מבחינים בצברים הללו, כי הם קטנים עד שמקבלים צבר המורכב מכמה עשרות פרטים גדולים, כמו צברים שמצאנו על חבלים באזורי המרינות ומספיק שתביטו בתמונות, כדי לנסות להרגיש את כובד משקלם. הם פשוט כמו משקולת גדולה" .
חלק מהדיווחים הגיעו מדייגים במרינות ביפו ובמעגן הקישון שהבחינו כי "גושים" מוזרים וכבדים נדבקו לחבלי העגינה של הסירות במהלך טיפולי תחזוקה לסירות וספינות במספנות השונות ברחבי הארץ.
המין הזה מסוגל לחיות בעומקים של כ-40 מטר, אך לרוב הוא מתועד בעומקים של 15-25 מטר. במרבית המקרים הם מעדיפים להתרבות באזורים מוגנים בהם אין גלים עזים, כך שמרינות, נמלים ומפרצים מהווים עבורם מקום אידיאלי לגדילה.
האצטלן הפולש גדל בכל חודש בקצב של 10-15 מ"מ ומגיע לשיא של כ-90 מ"מ בבגרותו המינית לאחר מספר חודשי גדילה. תוחלת החיים שלהם מוערכת בכשלוש שנים וכל פרט עשוי לשאת בתוכו אלפי ביצים.
בדומה לספיידרמן - איש העכביש הבדיוני שמצליח להיצמד כמעט לכל משטח מלאכותי, גם האצטלנים ניחנו בתכונה מופלאה לעשות זאת וברגע שהם מתיישבים על מצע מלאכותי, החל מדפנות ותחתיות של ספינות וסירות, מבני בטון, חבלים השקועים במים, מצופים ימיים ואפילו מזחים צפים, הם מתבסססים במהירות ומתחילים להתרבות.
החשש: נזקים עצומים לתשתיות ימיות ולטבע
"במסגרת הדוקטורט שלי ביצעתי סקרים לאורך חופי הים התיכון ולא תיעדתי נוכחות של המין הפולש הזה. העובדה שהוא פתאום מופיע במקומות אחרים רק מחדדת את הסוגיה כי מדובר במין פולש שמנצל את הסביבה בה יש תנאי חיים המתאימים לו", מפרטת שנקר. "כשהתחרות בה עם מינים אחרים היא חלשה יחסית, אז הוא משתלט. החשש הגדול הוא כי האצטלנים עלולים לגרום לנזקים עצומים לתשתיות ימיות, חקלאות וגם לטבע".
אצטלן Styela plicata הוגדר כמין חדש למדע לאחר שהתגלה לראשונה ב-1823 בתחתית של ספינה בפילדלפיה בארצות הברית. מאז הוא הספיק להתפשט אל חלקים נרחבים בעולם, הגיע עד לברזיל ואפילו אוסטרליה ונכון לעכשיו הוא הפך לדייר בישראל שאינו שש לעזוב בקרוב.
כדי לבדוק האם ישנן עדויות קודמות לקיומו בישראל, ערכה ד"ר שנקר בדיקה מקיפה באוספים הלאומיים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. "באוסף הלאומי באוניברסיטת תל-אביב יש כמעט את כל מיני בעלי החיים שנאספו מהטבע ולא נמצאה אף דגימה של המין הזה. האזכור היחיד היה במאמר מדעי משנת 1958 שנצפה אצטלן בנמל חיפה, לכן מדובר לדעתי בתופעה חדשה בישראל".
מרבית האצטלנים שנמצאו על ידי צוות המעבדה של שנקר, היו גלויים חיצונית על חבלים במרינות אך גם התגלו אצטלנים במהלך בדיקות במספנות בהם נערכים טיפולי תחזוקה לספינות וסירות. שנקר מגלה כי במהלך בדיקות נוספות התגלו אצטלנים במרינה בעכו, ביפו ובאשקלון. לעומת זאת, דווקא במרינות בתל אביב והרצליה, לא נצפו אצטלנים. החוקרים מעריכים כי השמירה על המרינות נקיות וללא אשפה ימית, מצמצמת את הסיכויים להתפשטות האצטלנים.
נוסע סמוי ומזיק
"בנמל הקישון, היתה זו סירת דייגים ששטה במרינה הרבה זמן ולאחר שנשלחה לבדיקה במספנה, נמצאו בתחתית שלה האצטלנים", מגלה ד"ר שנקר. "במקרה אחר, בדקנו ספינה גוררת שהגיעה מאשדוד לנמל חיפה ומצאנו אצטלנים שמתחבאים בסדק בספינה. המטרה שלנו היא לבדוק ספינות כדי לגלות נוסעים סמויים כמו האצטלן. אנחנו מכנים אותו טרמפיסט קוסמו-פוליטי וקשה לדעת אם הגיע לים התיכון דרך תעלת סואץ או האוקיינוס האטלנטי. מה שבטוח הוא נוסע מתמיד".
בכל הנוגע לנזקים לסירות וספינות, האצטלנים המצטברים בתחתית כלי השיט עלולים לגרום לצריכה מוגברת של דלק ובסופו של דבר, לניקוי כלי השיט במספנות כדי להיפטר מכיסוי האצטלנים המזיקים.
לדברי שנקר, האזור היחידי בעולם בו האצטלן שהגיע לישראל מצוי בסביבה הטבעית שלו הוא ביפן. בטבע יש לאצטלנים אוייבים טבעיים בדמות דגים וחלזונות, המצליחים לטרוף את האצטלנים הצעירים בים. לעיתים גם ציפורים מצליחות להוות איום על האצלטנים.
בטבע קיימים אלפי מינים של אצטלנים ועל פי הערכות ישנם עוד מינים רבים שעדיין לא תוארו או הוגדרו על ידי המדע. מנגד, מיני אצטלנים שונים המגיעים לסביבות חדשות בעזרת האדם, פולשים לסביבות מחייה אחרות על חשבון המינים המקומיים ועלולים לא רק לפגוע בהם, אלא גם ליצור מצב בו הן "משתלטים" על רצועת החוף ומשנים את אופיה.
כיצד הדבר בא לידי ביטוי? האצטלנים מסוגלים בקלות להיצמד לסלעים בסמוך לחוף ולהקים צברים גדולים עליהם. עכשיו נסו לשבת או ללכת על אותם סלעים, שחלקם השקוע במים מהווה בית גידול לבעלי חיים אחרים, שיאלצו למצוא מקום אחר.
נחשבים למעדן
עם כל הנזקים שהם עלולים לגרום, לאצטלנים יש גם ביקוש בכל הנוגע למעדנים גסטרונומיים. והם פופולאריים מאוד בדרום קוריאה, אירופה, דרום אמריקה וצפון אמריקה. בדרום קוריאה אף פתחו חוות גידול מיוחדות כדי להרבות את האצטלנים למאכל מקומי ואף לייצוא.
האצטלנים אינם משמשים רק למזון ובשנים האחרונות שנקר מציינת כי מדענים הצליחו לבודד מאיצטלנים מספר תרכובות פעילות נגד מחלת הסרטן הניתנות לשימוש בכימותרפיה.
למרות שהם חסרי חוליות יחסית קטנים, הם מסוגלים לגרום לנזקים של עשרות מליוני דולרים בעיקר לתשתיות של חקלאות ימית ותשתיות אחרות. כך לדוגמא, בתעשיות חקלאיות ימיות בהן מגדלים צדפות ודגים, נגרמו נזקים כבדים לחבלי הגידול והרשתות בעקבות משקלם האדיר של האצטלנים שנצמדו אליהם.
אחת התעשיות שנפגעו באופן הקשה ביותר הן תעשיות גידול הצדפות בקנדה, במזרח בארצות הברית ובניו זילנד, שם מסירים מדי שנה כמויות עצומות של אצטלנים, דבר המצריך השקעה כלכלית גדולה כדי להתמודד עם הנגע. בניו זילנד נסגרו מזחים שלמים במטרה לאפשר לצוותי צוללים לעטוף את עמודי המזח ביריעות פלסטיק במטרה להרחיק את האצטלנים.
להגן על הסביבה הימית מפני התפשטות
מה ההשלכות של הנוכחות שלהם בישראל? האצטלנים הפולשים עלולים לגרום לנזקים כבדים לתשתיות של חברת חשמל, לפגיעה בתשתיות של מרינות ונמלים, ולתחרות על משאבים עם בעלי חיים אחרים בסביבתם הטבעית. צוות המעבדה ימשיך לערוך סקרים בכל מספר חודשים באזורי המרינות ושנקר מקווה כי תודות לשיתוף הפעולה לניטור קבוע של ספינות בשיתוף עם מספנות חיל הים ומספנות ישראל, ניתן יהיה לעקוב מקרוב אחרי מימדי ההתפשטות של האצטלנים הפולשים בישראל.
לשנקר אין בשורות טובות בכל הנוגע להיעלמותם של המינים הפולשים מרצועת החוף של ישראל. "האצטלן התבסס כאן והוא שולט לאורך כל החוף במספרים גדולים, אך למזלנו בעיקר במרינות ונמלים. הדרך היחידה שנותרה היא להגן על סביבת החוף הסלעי מחוץ למרינות והנמלים ולמנוע את ההתפשטות שלו למקומות הללו", היא מדגישה.
"כיום בונים ברצועת החוף וגם מתקני תשתית ימיים ולא מובן לרבים כי זה בעצם קרקע פוריה להגעתם של המינים הפולשים ומאוד מקלים עליהם את העבודה להיצמד למצעים שונים ולהפיץ את עצמם הלאה".
ומה בנוגע להדברת האצטלן? "בישראל מעולם לא נעשה טיפול וחיסול של אצטלנים, על אף שפעולת ההסרה של האצטלנים היא פשוטה מאוד", היא מסכמת. " הפרויקט של המעבדה שלי הוא באיתור מוקדם של האצטלנים. ברגע של התפרצות וחשש לנזק מאסיבי גדול, ניתן יהיה ליצור תוכנית פעולה מהירה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, כדי להסיר אותם מאותו מקום נגוע, גם אם זה אומר לסגור לחלוטין מרינה שלמה למספר ימים".
התמונות צולמו ע"י: נועה שנקר, לילך רייכמן- נגר, יניב שמואל, ליאון נובק
לפנייה לכתב/ת 
