שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    יש שבחים, אבל אין קונים לכיפת ברזל
    המערכת יקרה מאוד וטרם הוכיחה את יכולתה ליירט פצצות מרגמה. אף שלזכותה 90% הצלחה מול רקטות קצרות טווח היא נמכרה רק למדינה אחת

    "כיפת ברזל" הוכיחה את יעילותה פעמים רבות, ולזכותה 90 אחוזי הצלחה בהתמודדות מול טילים מרצועת עזה, סיני ולבנון. עם זאת, המערכת שפותחה כדי לספק מענה לבעיה הייחודית שאיתה מתמודדת ישראל לא אטרקטיבית בשוק מערכות ההגנה בעולם. היא אמנם יחידה במינה ואין לה מתחרים, אך "נתפרה לאיום של ארגונים לא-מדינתיים על ישראל", הסביר אבניש פטל ממכון המחקר RUSI.

     

    עוד בחדשות:

    הפיצוץ שעשוי לחשוף את סודות הגרעין בפרצ'ין

    'הקיצוץ - מכת מוות לעיירות הפיתוח, לנגב ולגליל'

     

    ייצור המערכת זורז לאחר מלחמת לבנון השנייה ותקציבו נסמך על תחזיות הייצוא. "השקענו מיליונים בפיתוח, אי-אפשר לממן את זה בלי למכור למדינות אחרות", אמר יוסי דרוקר, סגן נשיא חברת רפא"ל, שמייצרת את כיפת ברזל. לדבריו, ישראל הייתה שמחה לשמור את המערכת לעצמה ולמנוע אפשרות שטכנולוגיה מסווגת תדלוף החוצה, אך היא זקוקה לתקציב.

    כיפת ברזל מופעלת במבצע "צוק איתן" (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    כיפת ברזל מופעלת במבצע "צוק איתן"(צילום: רויטרס)

    עלותו של כל טיל מיירט - 100,000 דולר (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
    עלותו של כל טיל מיירט - 100,000 דולר(צילום: אבי רוקח)

    ישראל מוכרת כ-80 אחוז מהנשק שהיא מפתחת, ייצוא שמכניס למדינה כ-6.5 מיליארד דולר בשנה. למדינות רבות אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל ועל כן אינן לקוחות פוטנציאליים. השוק המצומצם פוסל את המדינות הערביות במפרץ שתרות אחר מערכות הגנה במסגרת היערכותן נגד האיום האיראני.

     

    בינתיים, המערכת נמכרה רק למדינה אחת שזהותה נשארה חסויה. היא הוצעה גם לדרום קוריאה שמאוימת על ידי שכנתה בצפון, ולהודו שהיא הלקוחה הגדולה ביותר של מערכות ההגנה הישראליות. להערכתו של פטל, בסיאול מתלבטים בנושא היות שיצטרכו תקציב גדול במיוחד כדי לקנות מספיק סוללות שירתיעו את צפון קוריאה. בנוגע להודו, ג'רמי ביניה, ראש דסק מזרח תיכון בעיתון "Jane's Defence Weekly", הסביר כי היא אינה זקוקה לכיפת ברזל להגן על מרכזי אוכלוסייה, אך ייתכן שתרכוש את המערכת כדי להגן על אתרים אסטרטגיים.

     

    לחוסר האטרקטביות של המערכת יש סיבות נוספות. היא נמכרת תמורת 50 מיליון דולר, עלות הייצור של טיל מיירט - טיל טמיר - היא כ-100,000 דולר, והיא לא הוכיחה את יכולתה להתמודד עם פצצות מרגמה. מסיבות אלו אפילו ארצות הברית, שהשקיעה בפיתוח כיפת ברזל כמיליארד דולר, לא מעוניינת לרכוש אותה לעצמה.

     

    "בנינו את המערכת תוך חשיבה על המחיר. כל בורג שהכנסנו בדקנו אם יש אחד זול יותר", הסביר דרוקר מדוע מחירה של כיפת ברזל לא צפוי לרדת. הוא ציין כי היא לא יירטה פצצות מרגמה במהלך מבצע "צוק איתן" כי הסוללות הוצבו באזורים מרוחקים מהגבול ולא בשל חוסר יכלתה. בישראל עובדים גם על מערכת לייזר שתיירט פצצות מרגמה, שמהן נהרגו 15 חיילים ואזרחים במהלך מבצע צוק איתן.

     

    דרוקר הוסיף כי המערכת יכולה ליירט גם ירי מהים לעבר אסדות נפט, ועלות הטילים יכולה לרדת אם כמות הייצור תגדל ותיעשה על ידי החברה האמריקנית ריית'און.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים