שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ותיקי הפסטיגל מצטרפים למחאה: "המסר אבד, הכסף ניצח"

    ותיקי האמנים שהשתתפו בפסטיגל, מצטרפים למחאת ההורים על תכניו, כפי שהם עולים מ"שיר הסלפי". "לא אקח את נכדתי, זה מביך", אומרת הזמרת רבקה זוהר, שזכתה בתחרות ב-1985. אורנה דץ מוסיפה: "המציאות עצובה, לא הפסטיגל". הנהלת המופע: "מדובר בפארודיה שהמבוגרים לא הבינו"

     הם היו שם בעצמם - על הבמה, מול עשרות אלפי ילדים, שנה אחר שנה. אבל עכשיו, עם המחאה הגוברת שעורר "שיר הסלפי", גם כוכבי העבר של הפסטיגל מודים בצער: התמימות אבדה, וגם המסרים החינוכיים. הכסף ניצח את הכל.

      

    צפו: שיר הסלפי של פסטיגל

     

    "לא הייתי לוקחת את הילדה או הנכדה שלי לפסטיגל, זה מביך", מצהירה הזמרת רבקה זהר, שהשתתפה בפסטיגל ואף זכתה בתחרות השירים עם "הדרך אל הכפר" ב-1985, "מישהו צריך לתת את הדעת על זה. אין שם מסרים חינוכיים, המימון הוא המנצח וחבל, לא צריך לחשוב רק עליו. הפסטיגל הוא לא תופעה חריגה, הילדות פשוט קצרה מדי. אני חושבת שהפיתרון הוא שכל אחד יסתכל על עצמו ואם נעשה טוב - יהיה טוב".

     

    יזהר כהן שהשתתף בשני פסטיגלים בשנות השמונים ואף הגיע למקום השני בתחרות עם שירו "פיטר פן", תוקף: "לא נשאר כלום מהפסטיגל. יש טעם לפגם בטקסט הזה של שיר הסלפי וזו השלכה של הזילות הכללית בכל הקשור לחומרים שיש היום בזמר הישראלי. הטקסטים ברמה ירודה מאוד. במשך שנים יחסו חשיבות רבה למילים של השירים והיום זה לא קיים. אני כבר לא שומע זמרים בפסטיגלים והחומרים ירודים. היום הפסטיגלים מושתתים יותר על העניין הטכנולוגי והשואו. תזכיר לי שיר אחד מהשנים האחרונות מהפססטיגל שהפך לנכס צאו ברזל? עדיין ממשיכים לשיר שירים מתקופתנו. חבל שמתייחסים לקטע הפיננסי בלבד".  

     

    בין האמנים הוותיקים ישנם גם סלחניים יותר, כמו אבי טולדנו שהשתתף בפסטיגל בשנות ה-80. "התמימות הולכת לאיבוד לאט לאט", אמר ל-ynet. "שיר הסלפי לפי מה שאני שמעתי, הוא בעיקר צורם - אבל זה כמו שכשאתה שומע שיר ברדיו, אתה יכול לכבות אותו. לא יהיה פייר לשפוט את כל הפסטיגל על שיר אחד, יש שם גם תכנים טובים. היום זה כבר הפך לשואו כמו לאס-וגאס והם ממלאים אולמות עם רבבות ילדים. הפסטיגל מציע בידור שילדים אוהבים וזה בסדר - אבל אפשר גם לחזור לתמימות קצת".

     

    "הדרך אל הכפר" מתוך הפסטיגל ב-1985

     

    לא מעט אמנים סירבו להתראיין לכתבה הזו. חלקם אמרו שאינם בקיאים בפרטים וחלקם פשוט ביקשו להתעלם מהתופעה, לרוב כיוון שהם עצמם כוכבי ילדים שקרוב לוודאי, לא ירצו לצאת נגד מקור הפרנסה שלהם. אבל אורנה דץ, המתפרנסת גם בימים אלה מהצגות ילדים בחנוכה, לא חוששת לומר שמדובר בהתחסדות של המתלוננים. "שיר הסלפי הוא לא היחיד בפסטיגל. ככה הילדים חיים - אני הלכת ברחוב, רואה ונפגשת עם ילדים, וכל היום מבקשים ממני סלפי. מי שצריך לחנך את הילדים זה לא הפסטיגל אלא ההורים - תבינו שזו המציאות והיא זו שעצובה, לא הפסטיגל".

     

    מהנהלת הפסטיגל נמסר בתגובה: "נשמח לנהל דיון מעמיק ואף ביקורתי בנושא לאחר שהמופע המלא יעלה. כעת אנו עסוקים בהכנות קדחתניות לקראת החנוכה. אנו מזמינים את כולם לבוא לצפות במופע המלא ולאחר מכן להביע דעה מושכלת ואחראית על תכניו, הפעם על בסיס התנסות אישית ולא רק על פי סטטוסים בפייסבוק.

     

    "נציין רק שהשיר המדובר הינו פארודיה על תופעת הסלפי. בפרט אם מחכים עד סוף השיר העניין נהיה ברור וקל להבחנה. פארודיה שאגב הילדים זיהו מייד. המבוגרים מסתבר. מעט פחות. אבל אלה הן כבר עובדות. ואלה הרי כידוע פחות מסתדרות עם פוסטים שנונים". 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צביקה טישלר
    התמימות אבדה. אורנה דץ
    צילום: צביקה טישלר
    לאתר ההטבות
    מומלצים