שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    'משפחה מודרנית': חיה באושר וזה ממש בסדר
    היא אמנם לא באמת שונה כל כך ממשפחת קוסבי ואחיותיה, אבל היא עדיין מקסימה ומשעשעת. גם בעונה השישית עדיין נחמד לצפות ב"משפחה מודרנית", בעיקר בזכות השחקנים הבוגרים שלה. על הילדים אפשר לוותר
    כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו כתב טולסטוי. האמנם? הבסיס ל"משפחה מודרנית" הוא שישנן גם משפחות מאושרות שאינן דומות זו לזו: הן אינן נשמעות לנורמות, ובכל זאת – הן מאושרות. בפתיחת העונה השישית של הקומדיה המתוקה הזו אפשר כבר לקבוע – המשפחות שמרכיבות אותה מאושרות, מצחיקות ודווקא ממש ממש דומות זו לזו.

     

    ביקורות טלוויזיה נוספות:

    "הרומן": מושכת ומטרידה

    "ברוורס": ארז טל עושה כלום

    "הומלנד": החיים שאחרי המוות

    המשפחה המורחבת. בדיחות ישנות, חיוכים חדשים (צילום: באדיבות yes) (צילום: באדיבות yes)
    המשפחה המורחבת. בדיחות ישנות, חיוכים חדשים(צילום: באדיבות yes)

    קשה להצחיק לאורך זמן. הבדיחות הופכות לשטיקים, המימיקה המשעשעת למנייריזם מעייף. מצד שני הצופה כבר נקשר בעבותות של חיבה לדמויות וצוחק איתן גם כשהן חוזרות על בדיחה בפעם המאה. העונה השישית של "משפחה מודרנית", שהחלה אתמול (שבת) ב-yes, משחזרת שוב את כל הנושאים המשעשעים שלה: מיטשל וקאם בזוגיות שנדמית מופרכת, מתישה ומעוררת קנאה, פיל וקלייר שמנסים לשמור על איזון בזמן שפיל עושה דבר מגוחך כלשהו, והפטריארך ג'יי ואשתו המופלאה גלוריה שנמצאים במאבק כוחות מתמיד.

     

    ואפילו שכבר ראינו את הסצנות האלו מתישהו בחמש העונות שקדמו, הן עדיין מצחיקות. גם כי כבר למדנו לאהוב את האנשים האלו, גם כי הכתיבה עדיין חיננית, ובעיקר – כי חבורה של קומיקאים מוכשרים נושאים אותה על הכתפיים. לא סתם החבורה הזו זוכה בכל כך הרבה פרסים: פיל דנפי היה יכול להיות בלתי נסבל בלי כל הגמלוניות החיננית הזאת של טיי בארל. כל הסטריאוטיפים שנמצאים בשק של קאמרון משעשעים בזכות החיוך הזדוני של אריק סטונסטריט. המחוות הגדולות מהחיים של סופיה ורגרה יוצרות את הדמות הלטינית הכי מוצלחת בטלוויזיה האמריקנית.

    לוק. מתי הוא יסיים תיכון? (צילום: באדיבות yes) (צילום: באדיבות yes)
    לוק. מתי הוא יסיים תיכון?(צילום: באדיבות yes)
     

    אז כן, הקסם עדיין עובד. כל משפחה תריב בכל פרק (אצל גלוריה וג'יי זה יהיה מאבק מניפולטיבי שבמוקד שלו עומדים ההבדלים ביניהם, אצל קלייר ופיל זה יהיה קשור בילדים או בשתלטנות של קלייר, אצל מיטש וקאם זה יהיה קשור בחוסר הרגישות של הראשון מול האובר דוז של השני), וכל משפחה תשלים בכל פרק. הם אולי כביכול לא נורמטיביים, עם השילוב הבין גזעי ובין מגדרי שלהם, אבל למעשה הם דומים מאוד זה לזה, ומאושרים בדיוק כפי שהיו המשפחות הקודמות של הטלוויזיה – פרטרידג', קוסבי וממשיכי דרכם שהפכו את החברים למשפחה הכי קרובה שיש.

     

    הקסם עדיין עובד, אבל החוליה החלשה היא עדיין הילדים. הם היו מרגיזים, והם נשארו מרגיזים. ואם קודם הם היו צעירים מדי בשביל להפריע, עכשיו הם מתבגרים ממש לא חינניים. מילא היילי, יש בה משהו, אבל אלכס ולוק יכולים כבר ללכת לקולג' במקומה. וגם מני, "הילד שהוא מבוגר", הפך למתבגר שהוא מבוגר, ועוד שנייה יהיה מבוגר שהוא מבוגר. זה לא באמת מעניין.

     

    ואולי זה רק מדגיש כמה הם דומים למשפחות אחרות – הורים מוכשרים לא תמיד יוצרים ילדים מוכשרים, אבל הם אוהבים אותם בכל זאת. וגם אנחנו אוהבים את "משפחה מודרנית" ברגעיה הטובים פחות. גם כי יש לה רגעים טובים הרבה יותר, וגם כי היא קומדיה חביבה ומנחמת. צדק טולסטוי כשקבע שכל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. וזה ממש בסדר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים