שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    נעזרים יותר בהורים, אבל מבזבזים הרבה יותר כסף: חייו של הסטודנט הישראלי
    16,497 שקלים - זהו הסכום הממוצע שמשלמים הורים עבור ילדיהם במהלך השנה האקדמית. מנתוני סקר הסטודנט, ב-2014 קיבלו יותר ממחציתם סיוע כלכלי מההורים. עם זאת, ההוצאות עלו בכ-3,000 שקלים. בדקנו עם חמישה סטודנטים איך הם מנהלים את חייהם בין ההוצאות הגדולות להכנסות הקטנות

    הם מרוויחים קצת יותר, אבל מבזבזים הרבה יותר: הסטודנטים הישראלים הופכים לתלותיים הרבה יותר בהוריהם ובכל זאת מנסים לצוף מעל עננת יוקר המחיה. רגע לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, התאחדות הסטודנטים הארצית מפרסמת נתונים מסקר הסטודנט האחרון על אודות התנהלות חייהם של הסטודנטים בישראל.

     

    מהנתונים עולה כי ההוצאה החודשית הממוצעת של סטודנט בשנת 2014 הסתכמה ב-5,828 שקלים, עלייה של לא פחות מ-2,880 שקלים. העלייה הגדולה בהוצאות לא באה לידי ביטוי בשכר החודשי הממוצע של הסטודנט שעמד על 3,191 שקלים בלבד, עלייה של 319 שקלים בלבד לעומת 2013.

    עוד נתון מרכזי שעולה מהסקר הוא תלותם של הסטודנטים בהוריהם. בשנה האקדמית הקודמת נאלצו הסטודנטים להיעזר בתמיכה כלכלית של ההורים בסך של 16,497 שקלים, עלייה של 1,217 שקלים ביחס לשנת 2013. לפי הנתונים, יותר ממחצית מהסטודנטים (56 אחוזים) קיבלו סיוע כלכלי מהוריהם במהלך השנה החולפת, עלייה של 12 אחוזים לעומת 2013.

     

    39 אחוזים מהסטודנטים השיבו בסקר כי קיבלו מהוריהם במהלך השנה סיוע של עד 9,000 שקלים, 37 אחוזים העידו כי קיבלו סיוע של עד 20 אלף שקלים והיתר קיבלו יותר מ-20 אלף שקלים מהוריהם בשנה. מלבד הסיוע הכלכלי, נעזרים הסטודנטים בהוריהם בקבלת אוכל למהלך השבוע, כביסה וסיוע במימון חשבון הטלפון ו/או הסלולרי החודשי שעמד על 10 אחוזים.

     

    הסטודנטים גם מנסים לממן את הוצאותיהם באמצעות עבודה תוך כדי הלימודים במוסד האקדמי. לפי הסקר, 80 אחוזים מהסטודנטים עובדים במהלך לימודיהם, ירידה של ארבעה אחוזים לעומת 2013. רובם (65 אחוזים) עובדים במהלך כל השנה ו-15 אחוזים עובדים במהלך חופשות מהלימודים. במהלך חודשי הקיץ נרשם גידול של 12 אחוזים בקרב הסטודנטים שעובדים בתקופה זו לעומת שנת 2013 ועמד בשנה האחרונה על 76 אחוזים.

    עובדים בעיקר בקיץ. יריד תעסוקה באוניברסיטת ת"א (ארכיון) (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    עובדים בעיקר בקיץ. יריד תעסוקה באוניברסיטת ת"א (ארכיון)(צילום: ירון ברנר)

    עם זאת, לא כל הסטודנטים עובדים. חמישית מהסטודנטים דיווחו כי הם אינם עובדים כלל במהלך לימודיהם. אלה שכן עובדים, עבדו יותר לעומת השנה שעברה. כמות שעות העבודה החודשיות עלתה בארבע שעות בממוצע ביחס לשנה שעברה.

     

    מהנתונים עלה כי 45 אחוזים מהסטודנטים מרוויחים שכר של עד 2,000 שקלים בחודש, 42 אחוזים הרוויחו בין 2,000 ל-5,000 שקלים, ו-14 אחוזים מרוויחים יותר מ-5,000 שקלים בחודש.

     

    אז על מה מוציאים הסטודנטים את השכר שהם מרוויחים? מנתוני הסקר עולה כי המרכיב המרכזי הוא שכר דירה, שעליו משלמים הסטודנטים 1,705 שקלים בממוצע בחודש. 765 שקלים בחודש הולכים למזון, 554 שקלים עבור נסיעות (רכב פרטי או תחבורה ציבורית), 429 שקלים עבור בילויים, 403 שקלים עבור אחזקת דירה, 282 שקלים עבור ארנונה, 161 שקלים עבור תקשורת (שימוש בטלפון נייד, אינטרנט וכבלים) ו-156 שקלים עבור שירותי בריאות.

     

    מבחינת ההוצאות השנתיות שילמו הסטודנטים 13,253 שקלים בממוצע עבור שכר לימוד לשנה, 1,272 שקלים עבור הוצאות לימוד נלוות, ו-1,971 שקלים עבור הלבשה והנעלה.

     

    "10,000 שקלים בשנה על חתונות"

    אלון אינזמן, סטודנט שנה שנייה במדעי המדינה והיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה, מתגורר עם הוריו במהלך לימודי התואר. "אני מת לצאת מהבית, אבל מי יכול", מספר אלון בן ה-26.

     

    הוצאות: עלות שכר הלימוד לשנה עומדת על 12,433 שקלים. הוא אוכל בבית הוריו ומספר כי הוצאותיו על תחבורה מסתכמות ב-1,400 שקלים לכרטיס חופשי-חודשי שנתי וכ-2,400 שקלים בשנה עבור דלק לרכב של הוריו.

     

    אבל גם מותרות יש בחייו של הצעיר החיפאי. כ-1,000 שקלים בחודש מוציא אלון על בילויים. על ביגוד, ציוד אלקטרוני וכדומה הוא משלם 6,000 שקלים בשנה לפחות. בנוסף, הוא משתתף בהרכב מוזיקלי בתזמורת כנגן טרומבון ומשלם 2,000 שקלים בשנה. אלון מספר כי חתונות הן חלק משמעותי בחייו לאור העובדה שחבריו "מתחילים להתחתן בקצב", כהגדרתו, והוצאותיו נעות בין 6,000 ל-8,000 שקלים בשנה.

    1,000 שקלים בחודש על בילויים. אלון אינזמן ()
    1,000 שקלים בחודש על בילויים. אלון אינזמן

    הכנסות: לפני הלימודים הוא עבד שנתיים בחברת תקשורת וחסך כדי שיוכל לממן את הלימודים ולא ייאלץ לעבוד הרבה. בשנה שעברה קיבל אלון מלגת פר"ח בסך כ-6,000 שקלים. השנה הוא זכה לשכר של 6,500 שקלים בזכות חודש מילואים שביצע במבצע "צוק איתן", יחד עם מענק שקיבל בסך 3,500 שקלים. בקיץ האחרון הרוויח 2,500 שקלים מעבודה זמנית. אלון זכה במלגה של שכר לימוד מלא, אך עדיין לא קיבל את הכסף. מהוריו, מספר הצעיר, הוא לא לוקח כסף מעבר למגורים ומזון.

     

    "המצב שלי טוב עוד לעומת אחרים שצריכים להוציא כסף על שכר דירה ומזון ולפעמים גם יותר מזה", אמר אלון. "החלטתי שאני לא לוקח כסף מההורים ותכננתי את התקופה הזו מבחינת עבודה וחסכתי כסף ללימודים".

     

    לדבריו, יש דברים שיכולים להשתבש במרוצת הדרך. "ההוצאות הולכות וגדלות. פתאום מתקלקל הטלפון הסלולרי או שצריך מחשב חדש. אלה אלפי שקלים שלא תכננת להוציא".

     

    הדבר המשמעותי בחייו של אלון מחיפה הוא נושא החתונות בחייו. "החברים בגיל שלנו מתחתנים עכשיו בקצב. פעם החברים של בת הזוג שלי ופעם החברים שלי. המינימום שזוג יכול להביא לחתונה זה 600 שקלים ולחברים טובים הרבה יותר מזה. כשמדברים על עשר חתונות בשנה ולפעמים גם יותר, אלה סכומים שמתקרבים ל-10,000 שקלים".

     

    "בלי ההורים לא הייתי מצליחה לבד"

    הדס פרץ (25) היא סטודנטית לקולנוע במגמת טלוויזיה במכללה האקדמית ספיר. פרץ היא ילידת שדרות ומתגוררת כיום בשכירות בקיבוץ מפלסים יחד עם שותפה.

     

    הוצאות: שכר הלימוד של הדס עומד על 13-12 אלף שקלים בשנה, 2,200 שקלים בחודש שכר דירה, קניות – 700 שקלים, 300 שקלים בכל שבוע וחצי על דלק, טלפון סלולרי – ההורים משלמים, אינטרנט וכבלים – אין כרגע. בשנה שעברה שילמה עם שותפתה 140 שקלים לקיבוץ לחודש, בילויים – 150 שקלים בשבועיים.

     

    הכנסות: הדס עובדת בשתי עבודות: מלצרות בסופי שבוע ובפאב במהלך השבוע, ומקבלת עליהן כ-4,000 שקלים בחודש.

    הכנסותיה תלויות במשמרות ובטיפים. הדס פרץ ()
    הכנסותיה תלויות במשמרות ובטיפים. הדס פרץ

    "אני משתדלת להיעזר בהורים ומביאה בסופי שבוע קופסאות שימורים מהבית או שקיות פסטה וזה עוזר לי לחסוך מעט", מספרת הצעירה. "יש לי רכב שההורים שלי עוזרים לי עם ההוצאות שלו והטלפון הסלולרי ההורים מממנים דרך חבילה משפחתית. ההכנסה מהעבודה שלי תלויה מאוד במשמרות שאני מקבלת ובכמות הטיפים. אני נעזרת המון בהורים גם בשכר דירה, אחרת לא הייתי מצליחה לבד".

     

    "המשכורת נשרפת ואני חיה על האפס"

    אנה מיאקשין, בת 25, היא סטודנטית שנה שנייה לתואר ראשון בכלכלה וחשבונאות באוניברסיטת בן גוריון. במקור היא מאופקים וכעת שוכרת דירה בת ארבעה חדרים עם שתי שותפות בשכונה ב' בבאר שבע.

     

    הוצאות: 1,000 שקלים שכירות, מתחלקת בהוצאות המזון עם שותפותיה בסך 500 שקלים בחודש, חשבון מים – 250 שקלים, חשמל – כ-600 שקלים לחודשיים, ארנונה – 250 לחודשיים עם הנחת סטודנט, גז – כ-100 שקלים בחודש, שכר לימוד – 11 אלף שקלים בשנה, טלפון סלולרי – אביה משלם 70 שקלים לחודש, תחבורה – 200-150 שקלים לחודש, בילויים – 600-500 שקלים בחודש.

     

    הכנסות: אנה עובדת בחברת אורנג' בשירות לקוחות ומרוויחה כ-3,000 שקלים בחודש.

    משתדלת לא להיכנס למינוס. אנה מיאקשין ()
    משתדלת לא להיכנס למינוס. אנה מיאקשין

    "לא קיבלתי מלגות, אבל ההורים עוזרים מדי פעם ומשלמים את שכר הלימוד", מספרת אנה. "לא יוצא לי לחסוך. אני נלחמת קשה, אבל חיה בסדר. אני עובדת כל היום אחרת לא הייתי יכולה להסתדר. גם כשאבא שלי עוזר, המשכורת שלי נשרפת".

     

    היא ממשיכה ואומרת כי "אני בלי רכב וחוסכת איפה שאפשר בתחבורה ציבורית. היה לי אוטו לפני הלימודים ומכרתי אותו. אני בעבודה לימודים, לימודים ועבודה. אין לי רגע של נחת. אני משתדלת שלא להיכנס למינוס וחיה על האפס בלי חסכונות".

     

    "לא מקבלת מלגה למרות שמצבי קשה יותר מסטודנטים שכן מקבלים"

    לילה אבו עבייד מרמלה לומדת לתואר בחינוך מיוחד במכללת אחווה. אביה נפטר והיא מתגוררת בבית עם אמה ועוד ארבעה אחים ואחיות.

     

    הוצאות: שכר לימוד – 16,600 שקלים לשנה, מזון – 700 שקלים, תחבורה – 1,500 שקלים, אינטרנט – 150 שקלים, טלפון – 100 שקלים, בילויים – 600 שקלים. הכנסות: 1,500-1,200 שקלים בחודש.

    לא קיבלה מלגה למרות מצבה הקשה בבית. לילה אבו עבייד ()
    לא קיבלה מלגה למרות מצבה הקשה בבית. לילה אבו עבייד

    לאור המצב הקשה בבית, לילה פנתה לכמה גופים כדי לקבל מלגה, אך לא זכתה. "למרות שמצבי קשה יותר משל סטודנטים אחרים שמקבלים מלגות, אני לא מקבלת ואני לא מבינה למה", טענה לילה.

     

    לדבריה, המצב הכלכלי בבית קשה מאוד. "נאלצתי לעבוד כדי שאוכל לשרוד בלימודים. אני עובדת, אבל מה שאני מקבלת לא מכסה את ההוצאות שלי. עם כל הקשיים אני לא מוותרת על הלימודים ומוכנה לעבוד בעוד מקומות. העיקר שאני אקבל את התואר שיוציא אותי מהמצב".

     

    בתחילת לימודיה, אמה של לילה הייתה עוזרת לה. כיום האם עובדת כסייעת ובקושי מפרנסת את המשפחה לאחר מות האב. "אפילו אם אחותי רוצה להמשיך בלימודיה האקדמיים, היא לא יכולה בגלל המצב", מספרת הצעירה מרמלה.

     

    בני זוג עם 4 ילדים: "הולכים לצאת מהתואר עם מינוס ענק"

    יאיר ונעה ארז, בני זוג מירושלים, החליטו לפני שנתיים להתחיל ללמוד משפטים בקמפוס החרדי של המכללה האקדמית אונו בבירה. יאיר בן ה-36 ונעה בת ה-31 נשואים 13 שנה ולהם ארבעה ילדים בני 10-4.

     

    הוצאות: 4,500 שקלים שכירות על דירת שלושה חדרים, שכר לימוד - 21,500 שקלים לכל אחד לשנה אחרי מלגה, תקשורת - 300 שקלים, מזון - 2,000 שקלים, תחבורה - 300 שקלים, בילויים - 250 שקלים.

     

    הכנסות: יאיר מרוויח 5,500 שקלים, רעייתו מרוויחה 4,500 שקלים, 2,000 שקלים מקבלים בני הזוג מהכולל ו-500 שקלים קצבת ילדים.

    לא מוותרת על הלימודים למען עתיד ילדיה. נעה ארז ()
    לא מוותרת על הלימודים למען עתיד ילדיה. נעה ארז

    בני הזוג נאלצו להסתפק בשנים האחרונות בעבודות מזדמנות מסביב לשעון ולמרות זאת לא הצליחו לפרנס את עצמם בכבוד. מאז שהחלו ללמוד, החובות והמינוס בבנק רק תופחים.

     

    השניים לומדים יומיים בשבוע ובימים החופשיים הם אוספים שקל לשקל. יאיר עובד בחנות הירקות של משפחתו ובערב לומד תורה, נעה היא מזכירה במשרד עורכי דין. גובה ההכנסה החודשית ממשכורות, יחד עם מלגת הכולל וקצבת הילדים, עומד על כ-12.5 אלף שקלים. ההוצאות - יותר מפי שניים.

     

    התמיכה שמעניקים להם מעת לעת ההורים, מספרים השניים, נבלעת מיד במינוס ורחוקה מאוד מלכסות את ההוצאות הבסיסיות הרבות - ארנונה, מים, חשמל, גז, ועד בית, מזון, ביגוד, תשלומים למוסדות החינוך, בייביסיטר לשעות הלימודים במכללה וכולי. את המרוץ נגד האוברדראפט הם עושים ברגל, ועל קניית רכב - אפילו לא חולמים.

     

    "הבנים כבר לא מוכנים לעזור לנו, אז לקחנו הרבה הלוואות מגמ"חים (גמילות חסדים, קרנות חרדיות להלוואות ללא ריבית, ק"נ)", מספרת נעה. "פה ושם אנחנו מקבלים מלגות קטנות – למשל ממפעל הפיס וממשרד החינוך, אבל זה טיפה בים. בשביל המסע הזה היינו צריכים ממש לקחת משכנתה. אנחנו הולכים לצאת בסוף התואר הזה עם מינוס ענק".

     

    נעה מאוכזבת מכך שהמדינה, המבקשת לעודד יציאת חרדים להכשרה מקצועית ולשוק העבודה, אינה מסייעת להם בכך, גם כשהמכללה מלאה בגברים ונשים שרוצים ללמוד ולהתפרנס בכבוד. היא רצתה לפנות בבקשת עזרה מתנועת ש"ס, אך בדיוק אז קבע נשיא "מועצת חכמי התורה", הרב שלום כהן, כי אסור לנשים לפנות ללימודים אקדמיים וכי "אין זו דרכה של תורה".

     

    "אצל החילונים יש המון מלגות, אבל אצלנו תמיד אומרים לי: 'אתם לא זכאים', 'כרגע אנחנו לא נותנים', 'תבואו בשנה הבאה'", טוענת נעה, "זה מצב אבסורדי. גם ככה החרדים משלמים יותר כי להרבה מהם אין בגרות ופסיכומטרי והם צריכים ללכת למכללות, לעומת אחרים שנהנים משכר לימוד אוניברסיטאי".

     

    עם זאת, בני הזוג אומרים כי הפעם הם מוכנים לספוג הכול למען עתידם ועתיד ילדיהם. "התואר הזה שווה מבחינתי זהב", גורסת נעה. "החלום שלי כבר מגיל קטן היה משפטים ולא רציתי לפספס את ההזדמנות האחרונה להגשים אותו. אנשים לא מבינים למה אני משקיעה כל כך הרבה בתחום כזה, כשכולנו מכירים את המצב בשוק, אבל הנה אני כבר בשנה ג' ובקרוב גם מתחילה טרום התמחות בסנגוריה הציבורית. אני מקווה מאוד להמשיך שם גם הלאה".

     

    גם את המחיר המשפחתי סופגת נעה באהבה ומתמקדת בצד החיובי: "זו חוויה עצומה לעבור את כל זה - לימודים, עבודות ומבחנים - יחד עם יאיר. אולי בהמשך הדרך עוד נפתח משרד עצמאי. עבור הילדים יש כאן דוגמה אישית חשובה מאוד כשהם רואים איך אבא ואימא מתמסרים ועובדים קשה מאוד כדי לפרנס את המשפחה בכבוד".

     

    יו"ר התאחדות הסטודנטים: נשלם ביוקר

    יו"ר התאחדות הסטודנטים, אורי רשטיק, הגיב לנתונים ואמר: "תוצאות הסקר חושפות מציאות מדאיגה שבה סטודנטים נתמכים יותר ויותר על ידי הוריהם למרות שהם עובדים, ועובדים הרבה. יוקר המחיה משפיע על כל הציבור הישראלי, אך ציבור הסטודנטים נאלץ לעשות ויתורים שיעלו לכל המשק, ולהם באופן אישי, ביוקר. אם המצב יימשך, הוא עלול לפגוע בנגישותה של ההשכלה הגבוהה, וכתוצאה מכך ביכולת של כל בוגרי המערכת התיכונית לדמיין ולבנות עתיד טוב יותר להם ולילדיהם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים