שתף קטע נבחר

מחקר: כך פוגעת פרוזאק בלהקות ציפורים

חוקרת אמריקנית טוענת שתרופות אנטי דיכאוניות מובילות לצמצום אוכלסיית הזרזירים. הסיבה: הציפורים ניזונות מתולעים שאוכלות שאריות פרוזאק באשפה

הלך הזרזיר אצל הפסיכיאטר ולא חזר: הצריכה ההולכת וגוברת של תרופות אנטי דיכאוניות משפרת ככל הנראה את מצבם הנפשי של בני האדם אך פוגעת בה בעת בבריאותן ובהיקפן של אוכלוסיות ציפורים - כך עולה ממחקר חדש שדווח בהרחבה בעיתון "גרדיאן" הבריטי.

 

עוד חדשות בעולם:

נהג מפלסת שלג שיכור פגע במטוס והרג איל נפט

למקומות, היכון, רוץ! הקרבות הצמודים לסנאט

הרשויות האיסלאמיות במלזיה פתחו בחקירה נגד אירוע "ליטוף כלבים"

 

האקולוגית ד"ר קת'רין ארנולד מאוניברסיטת ניו יורק (NYU) בדקה את השפעות הפרוזאק על זרזירים שבמזונם נמצא התרופה לאחר שאכלו תולעים מסביבת פסולת אנושית. היא מצאה כי הדבר שינה לא רק את הרגלי התזונה של הציפורים, אלא גם את עניינן של נקבות הזרזיר במציאת זיווג לצורך התרבות. עם זאת, ארנולד לא ציינה האם זיהתה שינוי כלשהו בעניינם של הזכרים בהזדווגות. "נקבות שהושפעו מהתרופה לא גילו עניין בזכרים שהצגנו בפניהן. הן ישבו במרכז הכלוב ולא הגיבו לנוכחותם". כלומר, המוטיבציה שלהן להתרבות צנחה בחדות ומתוך כך נפגע קצב הריבוי של הפרטים שנבדקו.

 

מנחה סדרת הטלוויזיה "תצפית האביב" של ערוץ BBC2 הבריטי טען בפרק שעסק במחקרה של ארנולד כי אוכלוסיית הזרזירים הממוצעת במדינה הצטמצמה בכ-50 מיליון פרטים בעשורים האחרונים. הוא הפנה אצבע מאשימה לתעשיית התרופות אבל סייג את דבריו ואמר שקודם לכן יש לבדוק האם ניתן לאתר שאריות פרוזאק גם בדמם של זרזירים החיים בסביבת גידול לא עירונית, שבקרבם חל צמצום זהה במספר הפרטים הממוצע.

 

מדוע בחרה ארנולד לבדוק דווקא את השפעת הפרוזאק על הזרזירים? בתוכנית סיפרה החוקרת כי נהגה לערוך תצפיות ארוכות על הזרזירים באתרי פסולת והזרמת שפכים. "אלו אתרים נפלאים לתצפית על ציפורים. הן נמשכות לשם בגלל כמות התולעים ושאר חסרי החוליות שחיים שם וניזונים מאשפה ומביוב", אמרה. "במהלך התצפיות השגרתיות מצאתי את עצמי תוהה מה עם כל מה שמכילה האשפה? ידוע שאם מישהו מאיתנו נוטל כדור לכאב ראש, חלק ניכר מהרכיבים הפעילים שבו ייפלט מהגוף ללא שינוי וניתן לאתר שאריות שלו באשפה".

הזרזרים ניזונים מתולעים שניזונות מצדן מאשפה אנושית (צילום: AP) (צילום: AP)
הזרזרים ניזונים מתולעים שניזונות מצדן מאשפה אנושית(צילום: AP)

בשלב הראשון, ולאחר שורת בדיקות החליטה ארנולד להתמקד בפרוזאק ובהשפעותיו על הזרזירים. ראשית, היא מדדה את מינון התרופה בדמן של תולעים שחיות באשפה ומצאה שהיא מזערית – 3-5% מהמינון הממוצע שנוטל האדם. בשלב השני, הזינה החוקרת זרזירים בתולעים שהכילו אותו מינון של התרופה וניטרה את התנהגותם משך שישה חודשים.

 

תוך כמה חודשים, החלו הציפורים לפתח תופעות לוואי דומות לאלו המדווחות על ידי בני אדם שנוטלים פרוזאק, דוגמת הפגיעה בחשק המיני. "בהשוואה לציפורים שלא הוזנו בתולעים שאכלו שאריות פרוזאק, הפגינו הנבדקים גם אובדן תיאבון", סיפרה ארנולד על ממצא עיקרי נוסף. "הן אכלו משמעותית מעט מהרגיל ונשנשו קלות במהלך היום. הבעיה היא שעם תזונה שכזו סיכוייהן לשרוד לילות חורף קרים וחשוכים קטנה", אמרה.

 

ומה באשר למצב רוחן של הציפורים? "תרופות אנטי דיכאוניות מפחיתות חרדה בבני אדם, אבל אין ביכולתנו לשאול את הציפורים אם הן חרדות. אנחנו חייבים למדוד את זה בהתנהגות שלהן. אם ציפור אינה מפחדת היא תוסיף לאכול גם אם יתגלה משהו חריג ולא מוכר בתוך קערת האוכל שלה", הסבירה ארנולד. "הצגנו בפני הזרזירים עצמים לא מוכרים ובדקנו את התגובה עם וללא השפעת התרופה. לא גילינו כל שינוי אל יכול להיות שהיה משהו פגום בדרך בה בדקנו את ההשפעה הספציפית הזו".

 

לדבריה של ארנולד, על המדע בכלל ועל תעשיית התרופות בפרט להקדיש יתר תשומת לב להשפעת פסולת התרופות על המערכת האקולוגית כולה. "התמקדתי בנושא מאד נקודתי, אבל ההשפעה השלילית עשויה להיות קיצונית ורחבה יותר", אמרה החוקרת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
הזרזירים הגיבו לפרוזאק בדומה לאדם
צילום: AP
מומלצים