שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: EPA
    משהו חדש מתחיל אצל החרדים
    יותר ויותר אנשים מעזים לומר שהנציגות המאובנת בכנסת לא מייצגת את השינוי שעובר על המגזר החרדי. ואולי השינוי יגיע מעזרת הנשים?

    מערכת הבחירות לכנסת ה-13 הייתה מהחשובות והמשפיעות שהיו בישראל. ישראל חיכתה לרבין, ורבין הגיע ובענק עם 44 מנדטים שבעזרתם הלך לאוסלו. זו הייתה מערכת הבחירות האחרונה שמפלגה כלשהי בישראל הצליחה להגיע להישג כזה. הייתה זו מערכת הבחירות הראשונה שבה הצבעתי. המפלגה "שלי" אגב ספגה מפלה באותה מערכת בחירות, ולמרות תרומתי למניין הקולות הצטמצמה משבעה מנדטים לארבעה בלבד. כן, הצבעתי ג'. אז ג' ומאז כמעט תמיד ג'. כמעט כי במערכת בחירות אחת גרתי בחו"ל, ובאחרת הצבעתי במחאה לש"ס.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet

    למידה משמעותית, לא לעניים / טל חסין

    עליתי, ולא בגלל המילקי / חיה טל

     

    מתברר שלמרות כל מה שחושבים עליי, אני תוצר קלאסי של מערכת החינוך החרדית. בסמינר "בית יעקב" שבו למדתי שמרו את לימודי האזרחות לכיתה י"ב. "ידע עם", כך קראו למקצוע "אזרחות" במחוזותינו. מדובר במכבסה לשונית הגיונית ביותר, כי אחרי הכול לא למדנו על מימוש הזכות האזרחית שיש לנו בדמוקרטיה הישראלית להצביע, כי אם על החובה היהודית שיש לנו להצביע למפלגה חרדית.

    הזנחה ועוני בבני ברק. המנדטים נשארים בבית  (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    הזנחה ועוני בבני ברק. המנדטים נשארים בבית (צילום: עידו ארז)
     

    המורה הייתה דמות בכירה מאוד (כיום אפילו בכירה יותר) בהנהגה הפוליטית הרבנית החרדית (כלומר נשואה לבכיר בהנהגה הפוליטית כמובן) וגם זה כלל לא היה מקרי. אגדה אורבנית ספרה על מורה מוצלחת במיוחד באחד הסמינרים החרדים שאמרה לתלמידותיה משפט בסגנון: "הנציגים החרדים בכנסת לא בהכרח מייצגים את היהדות החרדית כולה". היא הוחלפה. אצלנו, כאמור, זה לא היה יכול לקרות. היהדות החרדית הייתה אז באופוריה משכרת. ביום שבו נודעו תוצאות הבחירות לכנסת ה-12, אז הגיעו בזכות מחלוקת משסעת משפחות לשבעה מנדטים - חמישה לאגודת ישראל ושניים לדגל התורה - פצח כל הסמינר בריקודים כאילו היה זה ראש חודש, או שהמדריכה האהובה התארסה ושחררו אותנו מוקדם הביתה. זה היה המסר. הצלחת הנציגים החרדים היא הצלחתנו. הנציגים החרדים ואנחנו חד הם. שמחתם שמחתנו, אסונם אסוננו. 

     

    אז זהו, שהמספרים מוכיחים שהציבור החרדי כבר לא כל כך מאושר, ובוודאי ובוודאי לא רץ לקלפי עם שיר קטן בלב. רבים משרכים רגליים בלית ברירה. רבים נשארים בבית. איפה הגידול הטבעי ואיפה מספר המנדטים? איפה האיום הדמוגרפי ואיפה מספר הקולות הכשרים? 15 שנה וחמש מערכות בחירות מדשדשים בין חמישה לשבעה מנדטים. מגובים בגיוס מסיבי, בהסעת קשישים ומוגבלים, בטלפונים הביתה ובזירוז לקיים את "מצוות היום", ועדיין עולים בקושי שלב אחר שלב. לאחרונה מתחילים לשמוע יותר ויותר קולות שמזכירים את דברי המורה ההיא שהועברה מתפקידה. יותר ויותר אנשים מתחילים לומר, בלחש, מתחת לשפם ולתוך הזקן אמנם, את מה שהם מרגישים שנים: שהנציגות המאובנת בכנסת לא מייצגת את השינויים שעוברים על המגזר החרדי.

     

    חרדים יוצאים ובאים באקדמיה, אוחזים במקצוע, במשלח יד בפרנסה. הצורך להשתייך, לסייע למגזר בדרך היחידה שלימדו אותנו שאפשר עדיין עושים את שלהם ביום הבוחר, ולמרות זאת - נדמה שאפילו הנציגים בכנסת מבינים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. מי שמתרפק על הכישלון של "טוב" (מפלגת החרדים העובדים) בבחירות המקומיות טומן את ראשו בחול.

     

    אל תכפו את השינוי

    וייתכן שהשינוי יגיע מ"עזרת הנשים" דווקא. מחאת הנשים "לא נבחרות לא בוחרות" אמנם לא הביאה עדיין לנציגה חרדית במקום ריאלי ביהדות התורה או בש"ס, אבל הלוחות הטקטוניים החלו לנוע. הנציגים החרדיים שמבטלים את התופעה בניד ראש מזלזל וטוענים שהנשים החרדית שמחות במקומן מאחורי הפרגוד משלשלות את הפתק ששם בידיהן בעלן, ולא רוצות להיות נציגות ציבור, מזכיר לי את העגלונים שהיו בטוחים שאנשים יפחדו מהמכוניות המסוכנות האלו, או את מוכרי הקרח שהיו בטוחים שאנשים יעדיפו את השירות שלהם על פני הפריג'ידרים חסרי הנשמה. אפילו את העיתונאים שהיו בטוחים שלעולם אבל לעולם לא יצליח האינטרנט להמריא ולהוות תחליף לעיתון נייר אמיתי.

     

    הבקשה שלי מאיתנו - הציבור החרדי - היא לא להיכנע לרפלקס ולחולל את השינוי. מגיע לנו יותר. מגיעה לנו מפלגה בעלת ייצוג נשי חרדי. מגיעים לנו נציגים שייצגו את היהדות החרדית כולה. על כל גווניה. מגיע לנו לומר את זה בפה מלא, בלי לפחד ש"יעבירו" אותנו מהתפקיד שלנו, או יזרקו את הילד מהתלמוד תורה.

     

    מהחברה הישראלית כולה אני מבקשת להניח לנו לחולל את השינוי בתוך המגזר במו ידינו, משום שניסיונות לכפות שינויים מסתיימים בכישלון מהדהד ובהתחזקות הקיצונים. ניצני השינוי כבר כאן. קיימים דיבורים ומעשים על בניית מסגרות חינוך אלטרנטיביות. יש כבר יותר ביקורת פנימית שמאיצה תהליכים. קיימות התארגנויות ויוזמות לשינוי חברתי. הדברים קורים לאט, אבל קורים. בשקט, ביחד, במסגרות חדשות, אנחנו מתחילים להיפגש ולגלות שאנחנו רבים. שיש בתוכנו כוחות חדשים שבשלים למהלך ציבורי חדש.

     

    אסתי רידר-אינדורסקי, חברה במעורבות - קואליציה נשית חרדית, פעילה חברתית ועמיתת מחקר ב"שחרית" תשתתף במושב "החרדים באים: כוח חדש בזירה הציבורית" בכנס שחרית - יוצרים שותפות חברתית חדשה שיתקיים ב-2 בנובמבר במרכז "נא לגעת" בנמל יפו

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים