יהודה נטל 24 תוספי תזונה - וכמעט מת
יהודה רוזנפלד בן ה-83 נטל לא פחות 24-מ תוספי מזון על בסיס קבוע, והאמין שזה טוב לבריאות - אבל כמעט מת מהשילוב הקטלני בין כמה מהם. רופאים מזהירים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" כי שוק התוספים והוויטמינים פרוץ, וגם התועלת שלהם מוטלת בספק
מתברר שיש דבר כזה אורח חיים בריא מדי. לא מאמינים? תשאלו את יהודה רוזנפלד. במשך שנים הוא הקפיד על מזון דל שומן ופעילות גופנית, אך שימוש מופרז בתוספי מזון שונים כמעט הרג אותו. "יהודה הגיע לפני כשבועיים לבית החולים בסכנת חיים," מתארת ד"ר דורית סרפיאן, סגנית מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי אסף הרופא. "הוא סבל מאיבוד הכרה ומפרכוסים, ונשקפה סכנה לחייו."
מבירור שערכו הרופאים במהלך אשפוזו עלה שהוא נוטל תוספי מזון רבים מדי, "שלפחות שישה מהם סותרים זה את זה ואף עלולים להיות קטלניים אם הם ניטלים במקביל. כך התברר לנו מהתייעצות שערכנו עם יחידת ההרעלות של בית החולים," היא מתארת.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
לצרוך תוספי תזונה בחוכמה:
7 תוספי תזונה הכי חשובים: איך הם עובדים?
רופא: תוספי תזונה - בזבוז כסף ופגיעה בבריאות
איך לבחור תוספי תזונה יעילים ובטוחים? מדריך
אבל עד ליום שבו קרס על הכורסה בביתו והובהל לחדר המיון, האמין רוזנפלד (83), לשעבר סא"ל בצבא ותנ"צ במשטרת ישראל, שדווקא השימוש בתוספים השונים משפר את בריאותו. "בגילי, אני בריא כמו שור. אין לי שום מחלה או תסמונת, ולכן חשבתי שככל שאתחזק את הבריאות עם תוספים נוספים, זה רק יועיל לי. מי בכלל שיער שזה כמעט יהרוג אותי"? הוא תוהה.
התמכרות של 35 שנה
ה"התמכרות" לתוספים החלה לפני 35 שנים. רוזנפלד היה אז בשיא פעילותו המקצועית ועבד מסביב לשעון. "ימים רבים לא יכולתי להתפנות לאכול באופן מסודר. חטפתי מפה ומשם, או שלא אכלתי, וזה גרם לי לעצירות." דיאטנית המליצה לו על מרקחת פירות יבשים, אך אחרי שנים של שימוש הגוף פיתח עמידות והעצירות חזרה.
"בפרסומת אקראית שראיתי בטלוויזיה המליץ הקריין על תוסף מזון מחולל פלאים, שמסדיר לדבריו את פעולת המעיים. כבר למחרת רכשתי את התוסף, שעשה חלקית את העבודה," הוא מתאר. זאת הייתה נקודת המפנה. "הייתי שומע על תוסף כזה או אחר, וישר נכנס לבית טבע ורוכש אותו. ראיתי שהבריאות שלי, בגילי, כה טובה, שזה פתח לי את התיאבון להשתמש בעוד ועוד תוספי מזון."
הכל עבד בסדר עד שלפני כמה שבועות השתלטו עליו עייפות וחולשה. "הגעתי למצב שבעלייה במדרגות הייתי צריך לעשות תחנות ביניים, וגם כשכבר הגעתי הביתה הייתי צונח כמו סמרטוט על הכורסה ונרדם," הוא מספר. החמרה נוספת אירעה מיד אחרי ראש השנה. רוזנפלד חש סחרחורת ולא יכול היה לעמוד. הוא ביקש מאשתו שתיקח אותו לבית החולים. "ישר בדקו לי את הלב ושלחו אותי לסי-טי מוח, אבל למרות שהתוצאות היו תקינות, החליטו בכל זאת לאשפז אותי," הוא מספר.
"הממצא הבעייתי והמטריד ביותר שעלה מבדיקות הדם שערכנו לו היה רמות הסוכר בדמו. הן צנחו לרמה של 20 מיליגרם לדציליטר, והמשיכו להידרדר ,18-ל מה שאומר כמעט מוות," מתארת ד"ר סרפיאן (רמות סוכר תקינות בצום אמורות להיות 100-70 מיליגרם לדציליטר). "בשלב זה הוא איבד את ההכרה והיה בסכנת חיים. הוא טופל בעירוי של גלוקוזה לווריד במטרה להעלות את רמת הסוכר בדמו, אך בשלב הראשוני כלום לא קרה, הערכים נותרו בשפל. העירוי חובר אליו ברצף 30-ל שעות, דבר שנחשב חריג, ובכל זאת רמת הסוכר נשארה נמוכה וסיכנה את חייו."
מה שהדהים את הרופאים הייתה רמת האינסולין הגבוהה מדי בדמו, ממצא מנוגד לחלוטין לרמת הסוכר הנמוכה. "משמעות הממצא היא שהלבלב מפריש כמויות חריגות של אינסולין," מתארת ד"ר סרפיאן.
אחרי סדרת בדיקות מקיפה ולאחר שהחשד לגידול נשלל, כל שנותר לרופאים לעשות היה לתקן את מאזן הסוכר בדמו. "היינו מבולבלים. לא ממש הבנו את הגורם למצבו, שהלך והידרדר. לכן, כבר בתחילת האשפוז שלו תיחקרנו את המשפחה על התרופות שהוא נוטל. ואז נענינו שהוא לא נוטל כל תרופה, כי מצבו הבריאותי מצוין, אלא רק משתמש בתוספי מזון. לא שחשדנו, אבל ביקשנו שיביאו אותם לכאן," מספרת הרופאה.
24 תוספי מזון
כשאשתו הפכה את השקית, נשפכו מתוכה על השולחן 24 תוספי מזון שונים. הרופאים התחילו לחשוד. "הבנו ממנו שעל דעת עצמו, ארבע פעמים ביום, הוא נוטל כמעט כל אחד מהתוספים. היינו המומים," מספרת ד"ר סרפיאן.
החפיסות נשלחו ליחידת ההרעלות של בית החולים, שבדקה את ההרכבים של התוספים ומצאה שלפחות שישה מתוך 24-ה לא יכולים "לחיות" זה לצד זה: חלק עלולים להוריד את רמות הסוכר בדם, אחרים, לעומת זאת, יכולים להעלותו ולשנות את רמת האינסולין.
"נדהמנו," מודה ד"ר סרפיאן. "הסברנו לו שהשימוש בהם כמעט הרג אותו. דרשנו שיזרוק את כל השקית לפח ושיתרחק מתוספי מזון לשארית חייו." יום לפני שהשתחרר מבית החולים אמר רוזנפלד ל"ידיעות אחרונות:" "רק בדיעבד אני מבין עד כמה סיבכתי את עצמי ואיך סיכנתי את החיים שלי. לא שיערתי לרגע שמוצר טבעי - במינונים חריגים או בצירופים מסוכנים - עלול להיות מסוכן כל כך. אני מקווה שיצליחו לתקן את הפגיעה שנגרמה לי ושלא אזדקק לטיפול באינסולין לשארית חיי."
מסקר שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה עבור משרד המסחר והתעשייה בשנת ,2003 עלה 37%-ש מהציבור משתמשים באופן קבוע בתוספי מזון. לפי הערכות, מאז כבר חל גידול ניכר והשימוש רווח עתה בכלל האוכלוסייה, בגילי ,80-30 ללא הבדלי מעמד סוציו-אקונומי, השכלה, מקום מגורים .'וכו טרנד הבריאות הטבעית, המלווה באשליה שמקדמים המפרסמים שמדובר "בחזרה לאמא טבע," הפך את שוק תוספי המזון והוויטמינים לאחד הרווחיים בעולם. בארה"ב, על פי הערכות אנליסטים, הוא מגלגל 40-כ ביליארד דולר בשנה.
על פי הערכות, בישראל עומד המחזור הכספי של השוק על 800 מיליון שקל בשנה. על פי תחזיות, תוך חמש שנים יגדל שוק תוספי המזון בישראל ויגיע להיקף של מיליארד שקלים. לצד רשתות הפארם השונות צצות חנויות טבע כפטריות אחרי הגשם. המשותף לכולן: מכירת מוצר תמים לכאורה, "טבעי," שמזכיר תרופה אבל אינו מכיל רכיבים כימיים מסוכנים. היצרנים, חלקם לפחות, מציינים בעלון לצרכן או על גב האריזה את מרכיבי התוסף. אבל האם מישהו בכלל בודק? וכך, בהיעדר פיקוח, השוק הופך פרוע, פרוץ ומתרחב ללא שליטה.
קופות החולים השונות הריחו גם הן את הפוטנציאל הרווחי יוצא הדופן ומיהרו להתקשר עם יצרניות ויטמינים ולהקים חברות משלהן. הרווח שהן מגלגלות עצום. בטיוטת הנחיה שניסח אגף הרוקחות במשרד הבריאות בשנת 2012 הורתה בתיה הרן, מנהלת האגף, לאסור אחזקת תוספי מזון בשטח אגף התרופות. משמעות הדבר היא שייאסר על כלל הרוקחים למכור תוספים לציבור.
"רבים מתוספי המזון ממוקמים בתוך אגף התרופות ומכירתם על ידי הרוקח עלולה ליצור מצג שווא שאלה תכשירים רפואיים, הרשומים בפנקס התרופות, אחרי שהוכיחו איכות, בטיחות ויעילות, כנדרש מתכשיר רפואי," אמרה בראיון.
אבל אל תתבלבלו מהמסר. לאורך השנים, לבד מהקמת ועדה אחת לבדיקת הנושא, מתנער המשרד משוק התוספים. ההגבלות היחידות שהוא הטיל הן איסור ייצור, יבוא, יצוא ושיווק של ויטמינים ותוספים, אלא אם הם מיוצרים "בתנאי ייצור נאותים ועונים לשאר דרישות התקן," וכן איסור ייחוס סגולות ריפוי לתוסף מזון, "בין אם הוא מכיל ויטמינים ומינרלים ובין לא, אסור לפרסם אותו כאילו צריכתו עשויה לרפא מחלה כלשהי, או למנוע אותה."
כך, הכתובית בגב אריזות התוספים ועל צנצנות התכשירים, "באישור משרד הבריאות," מתייחסת אך ורק לבטיחות התוסף ובשום פנים אינה מאשרת את בדיקת מרכיביו או יעילותו.
אבל תקנות לחוד ומציאות לחוד. בהיעדר רגלציה, מרבית יצרניות התוספים ממשיכות להבטיח נסים ונפלאות: שיפור התפקוד, חיזוק המערכת החיסונית, חיזוק איברי גוף שונים .'וכו וככל שמתרחב השימוש בתוספים, עולה מספר הרופאים המגנים את התופעה. לדברי חלק מהם, השפעת הוויטמינים על אנשים בריאים מזערית עד זניחה, שלא לדבר על הפוטנציאל המסוכן הקיים בשימוש מופרז.
מרבית צרכני התוספים משתמשים בהם על דעת עצמם. במחקר שערכה ד"ר אורית קרני, מומחית ברפואה פנימית מאסף הרופא, בהדרכתו של פרופ' מתי ברקוביץ, מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי, נבדקו 192 חולי לב מאושפזים. כמעט 50% מביניהם אישרו שהם נוטלים תוספי מזון שונים, ברובם המכריע ללא התייעצות מוקדמת עם רופא, ללא אישורו וגם מבלי לעדכן אותו.
אפקט פלצבו ושיווק אגרסיבי
אז מה יש בתוספים שמושך אליהם מיליוני אנשים ברחבי העולם? פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק, תהה גם הוא וחקר את הנושא. בראיון שנתן עם צאת ספרו, "רפואה משלימה ואלטרנטיבית," סיפר: "הגעתי למסקנה שמדובר באפקט פלצבו. כלומר, מי שנוטל ויטמין מאמין שזה עושה לו טוב, ואילו היצרנים מציעים את זה על בסיס מסחרי, נטול ערך רפואי".
בכתבה בנושא השימוש המתרחב בוויטמינים ותוספים אמר פרופ' אליוט בארי, לשעבר מנהל המחלקה למטבוליזם ותזונת האדם בהדסה ובאוניברסיטה העברית: "לאנשים יש יותר כסף משכל. טרנד הוויטמינים הולך יופי עם פולחן הגוף והסגידה לטבע, והיצרניות נכנסו למקום הזה. כך התחיל מעגל שבו האחד מחזק את האחר, וברור לכל שמדובר באמונה תפלה. לא שמעתי אפילו על תיאוריה מדעית אחת שלפיה צריכת תוסף מזון יעילה למניעת מחלות."
פרופ' מוטי רביד, מנהל המרכז הרפואי מעייני הישועה, מאיר זווית נוספת: "בעוד תרופת מרשם רשאי לתת רוקח, כי רק כך מתבצעת הבקרה הכפולה שהרופא אכן רשם את המינון המתאים לתרופה והחולה קיבל את ההסבר על השימוש, הרי שבמכירת תוספי המזון, לא פעם המוכרים בעצמם חסרי כל ידע בסיסי. הם משווקים תוספים וויטמינים כמו שמשווקים כל סחורה אחרת, בלי ידע מה הם הסיכונים האפשריים, מה מתאים למי ועוד. הידע של חלק גדול מהם מנותק מהמציאות ושייך לתחום הפרסום האגרסיבי בלבד."
ממשרד הבריאות נמסר: "חובה לסמן על תוויות המוצר שהוא הינו תוסף תזונה. כמו כן, משרד הבריאות מחייב את בתי המרקחת להציב שלט המסביר שתוספי תזונה אינם תרופות. אם קיימת הטעיה היא תפורסם בכלי התקשורת ובאינטרנט".
לפנייה לכתב/ת 
