לא תמיד פשוט: איך מגדלים תינוק טבעוני?

אתמול (1.11) ציינו ברחבי העולם את יום הטבעונות הבינלאומי. מה שהיה עד לפני מספר שנים נחלתם של תמהונים בלבד, הפך לתורה שמקיפה רבים, ביניהם גם הורים שהחליטו שילדיהם ימנעו מאכילת בעלי חיים ותוצרים שלהם כבר מהלידה. מה זה אומר בפועל? שאותם ילדים גדלים בלי מוצרים שעבור רבים מאיתנו נחשבים למוצרי יסוד, כגון חלב, ביצים, ואף דבש. אך בעוד שאנשים בוגרים שהשלימו את התפתחותם הגופנית יכולים להסתמך בלעדית על תזונה טבעונית בשילוב תוספי תזונה, רבים תוהים האם זהו אכן המקרה גם כשמדובר בילדים.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

"הם לא מסתובבים עם קופסאות של ויטמינים"

גם את שרון הלחמי-אלמוג, אב לשני פעוטות טבעוניים, שהוא ובת זוגו תמר טבעונים כבר יותר מארבע שנים, הדיבורים על קופסאות עם תוספי תזונה לילדים מכעיסים. "הילדה של בת השנתיים אמנם מקבלת B12 שקצת חסר לה בכדור קטן, אבל רוב הילדים מקבלים את התוסף הזה ללא קשר לטבעונות. אנחנו עושים לה בדיקות דם אחת לשנה, אין חוסרים ואין לי ספק שהיא אוכלת אוכל בריא יותר מחבריה ובעלת הרגלי תזונה בריאים: היא אוהבת ירקות בכל הצורות, קטניות, דגנים מלאים, וכדי לאזן את כל הבריאות הזאת אנחנו מפנקים אותה גם בעוגות שוקולד טבעוניות, וכשיש יום ההולדת בגן שלה אנחנו מביאים לה עוגה משלה שנטרפת". לדברי הלחמי-אלמוג, עד גיל שנה תמר, בת זוגו, היניקה את הילדים, ולכן הם לא התמודדו עם שאלת תחליפי החלב, "אבל גם אם זה לא היה כך, ישנן תרכובות מזון לתינוקות על בסיס צמחי".

אגב, את טרנד הטבעונות, שמצטרף לטרנד הבישול הבריא, ניתן לראות גם בחוגי הילדים, כפי שמתארת טל קארו, שף קונדיטור ומעבירת החוג "מאסטר שף בריא" במתנ"ס אבן יהודה שמפעילה החברה למתנ"סים ומרכזים קהילתיים בישראל. "אני מלמדת במסגרת החוג בישול טבעוני, אבל אני אוכלת מהכל ואני חושבת שכך צריך, לאכול מהכל במידה, לאו דווקא צמחוני או טבעוני, אבל בריא עם הרבה פירות וירקות. ילדים צריכים להיות חשופים למגוון". 

לא רק לוותר על ביצים ובשר: תזונת הילד הטבעוני

לאורח חיים טבעוני משמעות והשפעה על המחשבות, ההתנהגות והרגשות. אחד הנושאים המשמעותיים המושפעים מההחלטה בלקיים אורח חיים טבעוני הוא נושא התזונה המבוססת על מזון צמחי בלבד, נטול מזונות ומוצרים מהחי, בשר, דגים, ביצים, דבש ויש אף המחמירים מטעמי

בריאות והתזונה גם נטולת קמח לבן וסוכר לבן. התזונה מבוססת בעיקרה על ירקות ופירות, דגנים מלאים, שיבולת שועל, אורז, קינואה, דוחן, כוסמת, תירס, תירס, כוסמין, שיפון, חיטה מלאה, קטניות מונבטות, אפונה, גרגירי חומוס, עדשים, שעועית, פול, סויה, שקדים, אגוזים, זרעים וגרעינים.

שלוש השנים הראשונות בחיים הן קריטיות להתפתחות המוח, ולכן לתזונה באותה תקופה חשיבות מכרעת. התינוק והפעוט תלוי לחלוטין בתזונה השוטפת, אין לו רזרבות תזונתיות, הצרכים התזונתיים שלו הם גדולים במיוחד. תזונה אופטימלית היא משמעותית ומכרעת להתפתחות המוח, כלומר להתפתחותו.

כל התפקוד המוחי, זיכרון, ערנות, יכולת ויזואלית ועוד מושפעים מרכיבי המזון שבונים את קשרי העצבים, את הורמוני המוח ואת חומרי התקשורת שמשפיעות על פעולותיו:

שומנים: בעלי חשיבות גבוהה בהתפתחות של הילד. מבין השומנים שתי משפחות של חומצות חיוניות דרושות למוח בכמויות גדולות, חומצת שומן מסוג אומגה 6, הנמצאת בשמנים צמחיים: סויה, תירס, חמניות ובחומצות מסוג אומגה 3 המצויים באצות, דגים, עלים ירוקים ובזרעי פישתן. בחלב אם כ-50% מהקלוריות מקורן מהשומן.

פחמימות: דרושות למוח כמקור לאנרגיה זמינה, מחסור עשוי לפגוע במרכזים במוח האחראים על זיכרון ולמידה. חשוב להתבסס על פחמימות מורכבות כגון שיבולת שועל, כוסמת, חיטה מלאה וקטניות.

החלבונים: מכילים חומצות אמינו המצוי בבשר בקר, בשר הודו, ביצים, גבינות, דגים ואגוזים. משמעותם והשפעתם על פעולות המוטוריות ולמוטיבציה.

ויטמינים ומינרלים: רוב הוויטמינים מקבוצה B חיוניים בתהליך ייצור הורמוני המוח. הם מצויים בכבד, בשר וביצים. ויטמין 1B משתתף בניצול הגלוקוז, הויטמין מצוי בחלבון ביצה, כבד, בשר, נבט חיטה, אורז, קטניות, אגוזים, גרעיני חמניות, אספרגוס, אבוקדו ושקדים. ויטמין 3B חשוב להתפתחות הקוגניטיבית ומצוי בביצים, עופות, דגנים, אגוזים, ירקות עלים, דגים ופטריות. ויטמין 12B נמצא בבשר, כבד, ביצים ומוצרי חלב. חומצה פולית נמצאת בעלים ירוקים,כרובית, פרי הדר, ירקות ומוצרי חלב. ברזל דרוש לייצור חומרי ההתקשרות במוח (הנוירו-טרנסמיטרים) כמו דופמין, סרוטונין והורמון ה GABAזמין במוצרים מהחי וגם בקטניות, שקדים ועלים ירוקים. אבץ דרוש בכמויות גדולות להתפתחות של התינוק/פעוט ברמה הקוגניטיבית מוטורית והוא מצוי בחלבון ביצה, בשר, גרעיני דלעת, גרעיני חמניות, נבט חיטה פטריות ואגוזים.

נוגדי חומצה: המוח פעיל מבחינה מטבולית וצורך אנרגיה וחמצן בכמויות גדולות. ויטמינים נוגדי חומצה הם A, E ו-C, הנמצאים במגוון פירות וירקות, בשרים וקטניות.

תזונה נבונה בגיל הרך מכרעת להתפתחותו של התינוק/פעוט. המזונות שתורמים להתפתחות מיטבית הם מוצרי חלב, ביצים, בשר בקר, עוף, הודו, דגים, קטניות, פולי סויה, דגנים מלאים, ירקות שורש, אורז מלא, בטטה, גזר, תפוח אדמה, אבוקדו, נבט חיטה, ברוקולי, תרד, בננה, תפוזים, שקדים, אגוזים, גרעינים, שומשום ופשתן טחונים.

המעון: ליצור שיתוף פעולה - ולדעת להתגמש

"תזונת תינוקות ופעוטות במסגרות הגיל הרך מתבססת על המלצות משרד הבריאות, המנחות תזונה מגוונת העונה כל צורכי התפתחות הילד", מדגישה פישמן.

"דגש נוסף חשוב אף הוא המפגש החברתי של תינוק בקבוצת השווים לו בעת הארוחה. כשכולם ביחד טועמים ממגוון המזונות, הילד רוכש כישורי חיים של התנסות, של בחירה ושל חיקוי. צריך להבין ש-75% מהתצרוכת היומיומית הפעוט צורך במסגרת החינוכית בה הוא מבקר, על כן יש משמעות מכרעת למה ואיך הוא צורך".

-מה קורה כאשר פעוט טבעוני מגיע למעון שאינו טבעוני?

"אנחנו נתקלים בזה רבות, כיוון שישנן יותר ויותר משפחות שמקיימות אורח חיים טבעוני", אומרת פישמן. "הילד המגיע למסגרת חינוכית נפגש בשונות לאורח חייו ולעתים הוא ובני משפחתו נמצאים במצב פרדוקסלי. המסגרת מתנהלת לא על פי 'ערכי הטבעונות' וזוהי סביבתו הטבעית ברוב שעות היום. על ההורים להכיר את המציאות והשונות ולהבין את משמעותה.

"במעונות היום מאמינים ומובילים את קבלת השונה והאחר על כל גווניו. לפיכך חשוב לערוך תיאום ציפיות עם הורי הילד בנוגע לבחינת המסוגלות והמשמעות של תזונה הילד במסגרת החינוכית, וכפועל יוצא לעבוד תוך תיאום מלא של מה המסגרת יכולה להכיל ועד כמה ניתן למלא אחר הציפיות, וכמו כן מה תפקידו של ההורה בתוספי מזונות שישלח עם הילד ומה תפקידו בהשלמה כאשר הילד נמצא בבית. האם זה אפשרי? כן. אבל זה לא קל וצריך להיות מוכנים לקשיים ולעתים לפשרות הכרחיות".