זהירות, חלק: הסכנות בהסרת שיער במפשעה
נשים רבות ברחבי העולם נוהרות למכוני היופי ומסירות את שיער הערווה. רבות מהן אינן מודעות לכך שזה מגדיל את הסיכוי לדלקות עור ויכול לפגום בהנאה המינית. אין בעיה בהסרת השיער אם זה גורם לך הנאה, אומרים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות", אולם אם עשית זאת בגלל לחץ של גבר - זו בעיה
איבר מין נשי חלק למשעי, נטול שערות, כבר מזמן אינו נחלתן הבלעדית של ילדות רכות. סמנתה, הנועזת בחבורת הבנות של "סקס והעיר הגדולה" מסוף שנות ,90-ה הייתה אולי הראשונה לדבר על זה בפה מלא (עמיתותיה בעולם הפורנו עשו את זה גם, אבל בשקט).
מאז זרמו כנראה מיליוני נשים למכוני יופי ברחבי העולם במטרה לשוות לפות שלהן מראה בתולי לעילא. אלא שבניגוד לתדמית המתירנית שמוצמדת לרוב למי שמקפידות על המראה הטרנדי הזה, מתברר שהסרת שיער הערווה עלולה דווקא לפגוע בהנאה המינית. וזה, כמובן, הרבה פחות סקסי.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
עוד על הסרת שיער:
סקר: מאיפה הישראליות אוהבות להסיר שיער?
גילוח או לייזר: השיטות היעילות להסרת שיער
הסרת שיער בלייזר - האם באמת לצמיתות?
מאכזב אולי לגלות, אבל גם את הסרת שיער הערווה לא אנחנו המצאנו. עשו את זה הרבה קודם. למעשה, העדויות הראשונות על הסרת השיער הזה הן מלפני 4,000-3,000 שנה, בהודו, ומאוחר יותר, לפני "רק" 1,500 שנה, אצל הוויקינגים. גם במצרים העתיקה האמינו שגוף חלק הוא אלמנט משמעותי באידיאל היופי, והנשים נהגו כנראה להיעזר במשחות שרקחו משמן ומדבש כדי להיפטר מהשיער, שנתפס כבר אז כמיותר. כמותן נהגו גם בנות המעמד הגבוה ביוון וברומא העתיקה.
אז השיטות אמנם השתדרגו, והיום אפשר לבצע הסרת שיער לפרקי זמן ממושכים במכוני הלייזר ודומיהם, אבל התפיסה שלפיה שיער הערווה איננו חיוני - התקיימה גם בעבר הרחוק. והיא אז, כמו היום, מוטעית.
"תנאי לקשר מיני"
גילה ברונר, מנהלת השירות הסקסולוגי (שס"ק) במרכז לרפואה מינית בבית החולים שיבא, מסבירה: "האופנה הזאת התחילה אולי מזמן, אבל נדמה שעד לפני כמה שנים עוד אפשר היה להתעלם מזה, להחליט שהטרנד הזה 'לא בשבילי' ולהסתפק בהסרה חלקית בלבד באזור החלציים. היום מגיעות למרפאות המיניות יותר ויותר נשים שמתלוננות על הצורך להסיר את שיער הערווה או מספרות על הפגיעה שהן חוות כתוצאה מההסרה. הן לרוב עושות את זה כבדרך אגב, לא כתלונה עיקרית.
"בין השאר, שמעתי מנשים שגברים התנו את המשך הקשר המיני איתן בכך שיסירו לחלוטין את השיער הזה. וזאת כמובן בעיה מעבר לשיער הערווה. התניה מסוג זה היא בעייתית, היא מעידה על הצורך לשלוט, שברבדים אחרים בחיים אנחנו מצליחים לרוב להסתיר יותר מאשר כשזה מגיע לסקס. אבל לקשר זוגי יש סיכוי רק אם יש בו גם גמישות.
"אם הפרטנר מעלה הצעה או בקשה כזאת - חשוב להקשיב לו, אפשר להציע לחשוב יחד על עיצוב השיער, אבל אין סיבה לקבל את זה כתנאי ובוודאי אין סיבה לעשות משהו שמנוגד לרצון האישה."
הגברים עברו שטיפת מוח
ואמנם, עוד ועוד נשים, מכל המגזרים ובגילים מגוונים, מסירות את שיערן, לרוב עקב בקשת הגבר שאיתן. לא מדובר בפדופיליה סמויה, מבקשת ברונר להרגיע. "גבר שמבקש את זה הוא גבר שעבר שטיפת מוח, זה הכל," היא אומרת. "אלה גברים שחשופים לפורנו, שמתרגלים לראות נשים חלקות לגמרי, והמפגש עם ערווה שעירה מפתיע אותם ונראה להם מוזר.
"איבר מין נשי חלק מתחבר להם לעונג, לכיף ולגירוי. להערכתי, רבים מהגברים הצעירים שסובלים מירידה בחשק המיני מסיבות שונות משתמשים בשיער הערווה כתירוץ ותו לא. הם נוטים לראות הרבה מאוד פורנו, לא פעם בגלל שעמום ולא כי באמת מתחשק להם, והאוננות שנלווית לזה היא מאומצת ומאולצת, ולכן דורשת הפעלת לחץ חזק יותר על איבר המין, מה שמשנה את סף הגירוי העצבי על הפין.
"יחד עם השינוי המוחי שגורם הפורנו, הנטייה לבחור בצורה לא נכונה את הסיטואציות המיניות והציפייה המופרכת שכל מפגש מיני יהיה מדהים - הם מביאים את עצמם למצב של חוסר חשק מיני. את הדיסוננס הזה הם פותרים לעצמם עם תירוצים כמו 'היא שמנה' או 'היא שעירה'. הגברים האלה מחליפים הרבה בנות זוג ומגיעים למרפאות כשהם מבינים שיש להם בעיה."
יותר דלקות, יותר מחלות מין
אלא שהסובלות המרכזיות מהטרנד הלוהט הזה הן כמובן הנשים עצמן. הסרת השיער גורמת לפציעה קבועה של העור, מסבירה המומחית, בין אם היא נעשית בגילוח, בפינצטה, באמצעות קרם, שעווה או בכל טכניקה אחרת. כתוצאה מזה עולה השכיחות של גירויים בעור, גרד ודלקות בבסיסי השערות. אלה משאירים פצעים מיקרוסקופיים זעירים פתוחים, שעלולים כמובן להזדהם, בייחוד בהינתן התנאים הסביבתיים באזור (חום ולחות), המייצרים סביבה אופטימלית לחיידקים.
נתוני מחקר שפורסם השנה בכתב העת האמריקאי למיילדות ולגינקולוגיה אכן קובעים 60%-כיכ מהנשים סובלות מבעיות עור רפואיות שמקורן בהסרת השיער.
"נוסף על כך," אומרת ברונר, "קל יותר להידבק במחלות מין כשאין שיער, המהווה מחיצה, מעין שכבת מגן. זאת כמובן, מלבד במקרה של כיני ערווה - שהדרך הכי יעילה להיפטר מהן היא להסיר את שיער הערווה."
וישנה בעיה נוספת, חמורה יותר. ברונר: "לא מעט נשים חוות בעקבות הסרת השיער קשיים בעוררות ובגירוי המיני או בהגעה לאורגזמה. לשיער יש תפקיד חשוב של הגנה ומיסוך, וכל עוד הוא קיים הן יכולות ליהנות מגירוי לא ישיר על השפתיים וסביב הדגדגן, באופן שמדויק להעדפותיהן. בהיעדרו, הגירוי נעשה ישיר מאוד ולפעמים עוצמתי מדי, באופן שפוגע בריגוש המיני וביכולת ליהנות. יש כאלה שמספרות לנו שמאז הסרת השיער קשה להן לקבל סקס אוראלי מהפרטנר, בגלל הזיפים שלו."
לטובת מי שהסירו שיער לצמיתות וסובלות מזה, מציעה ברונר כמה פתרונות מעשיים - בהם קיום יחסים עם תחתונים (קטנים וסקסיים, נניח) עד לשלב החדירה, גירוי ידני כתחליף לגירוי אוראלי, או שימוש בשמן צמחי המתאים לאזור (שקדים, למשל), המחזיר את הריכוך הנדרש של שכבת המגן החסרה.
עם זאת, יש מי שנהנות מהמראה החלק, וכנראה גם ממגע הזיפים של העזר שכנגד על העור החשוף. מחקר אינטרנטי שפורסם אף הוא בארה"ב, והשתתפו בו 2,400-כ נשים שגילן הממוצע ,33 העלה כי מרביתן מסירות את שיער הערווה או לפחות חלק ממנו - כדי להרגיש נשיות ומושכות; אותן נשים דיווחו גם על תפקוד מיני טוב יותר: עניין רב יותר במין, הנאה מוגברת ממנו, גיוון והשתתפות בסקס מזדמן.
ברונר: "סביר להניח שמדובר בנשים שהן ממילא פתוחות יותר להתנסויות חדשות בתחום המיני, ולכן גם ליברליות יותר בהקשר של הסרת השיער. לדעתי, נשים שמתחברות לזה ומוצאות שזה אסתטי בעיניהן - יכולות בהחלט להסיר את שיער הערווה, תוך הקפדה על היגיינה וטיפול בדלקות העור, אם וכאשר הן צצות.
"ומי שלא נוח להן עם ההסרה - עקרונית או מינית - לא צריכות להתעקש על כך, בטח לא אם זה מגיע כתנאי מטעם בן הזוג. אפשר לנסות תחילה להסיר את השיער בשיטה הפיכה ולבדוק את ההרגשה".
לפנייה לכתב/ת 
