שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מת הסופר והעיתונאי שבתי טבת

    הסופר, העיתונאי והביוגרף שבתי טבת, הלך לעולמו והוא בן 89. מפעל חייו שזיכה אותו בפרס ישראל היה הביוגרפיה הנרחבת שכתב על דוד בן גוריון במשך כשלושה עשורים

    שבתי טבת, סופר, עיתונאי והיסטוריון זוכה פרס ישראל, הלך היום (א') לעולמו לאחר מאבק במחלה ממושכת והוא בן 89. מבין ספריו: "המשפחה הגדולה של שין טית" (1954), "הילד שקראו לו רבקה" (1955), "מסע צה"ל בסיני" (1957), "לישראלים בלבד" (1961), "שפע וחרדה" (1964), וכן מפעל חייו: "קנאת דוד" - ביוגרפיה נרחבת על דוד בן גוריון. מבין הפרסים הנוספים שבהם זכה: פרס ראש הממשלה, פרס בן גוריון, ואות יקיר העיר תל אביב. הלוויתו תתקיים בבית הקברות כפר שמריהו, מחר בשעה 16:00.

     

    טבת נולד במגדל צדק שליד פתח תקווה. הוריו שפרה ודב טבצ'ניק היו מחלוצי העלייה השלישית. משלח ידם, גננת וחוצב, קבעו את התחנות הראשונות בחייו: עם אמו בנהלל שבעמק ואילת השחר שבגליל, ובעקבות אביו ברמת דוד, כשקבוצת מגדל-צדק עלתה להתיישבות בנהריים, בעת בנייתה של תחנת הכוח של רוטנברג, ובעתלית בעת שנבנה נמל חיפה.

    שבתי טבת עם דוד בן גוריון, שלו הקדיש את מפעל חייו ()
    שבתי טבת עם דוד בן גוריון, שלו הקדיש את מפעל חייו
     

    את ביתם קבעה המשפחה לבסוף בחולותיה של תל אביב. טבת התחנך בבית החינוך לילדי העובדים בתל אביב, במוסד החינוכי במשמר-העמק ובגימנסיה "שלווה" בתל אביב. בעת שלמד באוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים (לשון עברית, פסיכולוגיה וספרות אנגלית) החל את דרכו כעיתונאי בסניף הירושלמי של עיתון "המשמר".

     

    מאוחר יותר, למד כלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטת "טמפל" בפילדלפיה, והתפרנס מעבודתו בעיתונים בארה"ב. בשלהי אפריל 1948 נענה טבת לצו הגיוס היישובי והפליג ארצה מניו יורק עם קבוצת המתגייסים הראשונה שמנתה 23 איש על סיפונה של ה"מארין קארפ". למחרת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, כשהאוניה עגנה בנמל ביירות, נלקחה הקבוצה למעצר במחנה צבאי על ידי שלטונות לבנון. על פי דרישתה של ממשלת ארה''ב הוחזרה הקבוצה מקץ חודשיים לניו יורק, ובחודש אוגוסט שבה והפליגה אל ישראל ועגנה בנמל חיפה.

     

    טבת התגייס לגדוד השלישי של הפלמ''ח, ירד לנגב ומשם הועבר למינהל כוח אדם במשרד העבודה. לאחר מכן הוצב כסגן עורך עיתון "במחנה". לאחר שחרורו במאי 1950 הצטרף למערכת עיתון "הארץ". הוא כתב בעיתון 22 שנה, במהלכן מילא שלל תפקידים: סופר מדיני, כתב צבאי, כתב משוטט, בעל טור, שליח העיתון בפריז, כתב מיוחד בצפון אפריקה, באירופה ובארה"ב, ולבסוף כתב חוקר.

     

    במסגרת עבודתו ב"הארץ" הקצה לו העורך, גרשום שוקן, עת לכתיבת 11 ספרים, ביניהם: "חשופים בצריח" על קרבות השריון במלחמת ששת הימים, "קללת הברכה" על תחילת הממשל הצבאי בשטחים, "שעשוע ובתו" על תרבות העוני בישראל ו"משה דיין", הביוגרפיה.

     

    ב-1976 החל טבת לשקוד על כתיבתה של ביוגרפיה על דוד בן גוריון. באותה שנה פירסם את הכרך הראשון מתוך ארבעה של ביוגרפיה זו, ומאז "התעכב" על תחנות היסטוריות אחרות אך קשורות, שזכו בספרים משלהן כמו: "רצח ארלוזרוב" (1982), "הדרך לאייר" (1987), "עונת הגז וקלב"ן" (1992).

     

    על כתיבת ביוגרפיה זו, הוחלט להעניק לטבת את פרס ישראל על מפעל חיים לשנת 2005. מנימוקי השופטים להענקת הפרס: "הכרך הרביעי שיצא השנה מסיים מפעל של 30 שנה שהוא אחד המפעלים הביוגרפיים הישראליים החשובים בהיקפו ובאיכותו. מפעלו של שבתי טבת מביא בפנינו את דוד בן גוריון האדם, המנהיג, הלוחם, פועלו ומשנתו ובמקביל מתעד בנאמנות את תולדות הישוב העברי ואת הקמתה והתפתחותה של מדינת ישראל. המפעל הגדול של טבת בנוי מאלפי פריטים קטנים שהוא ליקט, ניתח וארג ליצירה ספרותית היסטורית משובחת. מפעלו הוא נכס צאן ברזל לחברה הישראלית ולעם היהודי."

     

    טבת הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ושישה נכדים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים