שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "משפחה טובה": סדרת גלגלצ
    לא מרגשת ונמצאת ברקע. השחקנים ליאור אשכנזי וענת וקסמן מצליחים להציל חלק מהסצנות בעזרת משחק מעולה, אבל הפרק הראשון של "משפחה טובה" מותיר את הצופה שווה נפש - ללא טלטלות וללא הזדהות עם הדמויות
    17 שנה עברו מאז "פלורנטין", ואיתן פוקס חוזר לטלוויזיה. יחד עם איתי סגל הוא מגיש את הפרשנות הביוגרפית שלו למשפחה הלא מתפקדת, שהיא סעיף חובה בארסנל של כל תסריטאי שמכבד את עצמו. הפרק הראשון מתוך 12 של "משפחה טובה", עלה אמש (ה', 21:50) בערוץ הראשון, שעומד על סיפה של מהפכה וכנראה נמצא במצב של ערוץ 2 בתחילת דרכו הניסיונית: הוא יכול לבחור בין מגוון של תכנים אבל הוא עדיין לא מכיר את עצמו, וקשה לו לקבוע איזה תוכן הוא תוכן איכותי וראוי ואיזה פחות. אז מהמרים, או הולכים על שמות מוכרים, או מנסים וטועים. עד שמשהו יתגבש מתוך הערבובייה. בסדר, זה נורמלי.

     

    ביקורות טלוויזיה נוספות:

    "הקאמבק": השפלה רעננת לליסה קודרו

    "היהודים באים": חכמה, מצחיקה ובועטת 

    "הכל הולך": מסיבת כיתה כושלת

     

    ארבעה אחים שמייצגים את התל אביבי המצוי (צילום: דניאל קדם) (צילום: דניאל קדם)
    ארבעה אחים שמייצגים את התל אביבי המצוי
     

    ארבעת האחים במשפחה הטובה של פוקס חיים בתל אביב, ומשקפים כל אחד בצורה סכמטית כמעט צורת חיים של היצור הזה, שפוקס מנסה לדוג כבר עשר שנים לפחות, התל אביבי המצוי. שירלי (יערה פלציג, "זגורי אמפריה") היא קומיקסיקאית שמחפשת את עצמה, ערן (נדב נייטס) הוא הייטקיסט בכיר שאוטוטו מסתער על האקזיט, איתמר (אריאל וולף) הוא הגיי המתבקש, רקדן שמתלבט אם לצאת מהארון, ויהלי (ידין גולדמן) הוא כוכב סדרות ילדים שחולם על קריירה כמוזיקאי.

     

    ערב שישי אחד הם מבקרים את ההורים שלהם בירושלים לארוחה משפחתית, שבה ההורים - ענת וקסמן וליאור אשכנזי - מודיעים להם בדרמטיות שהם נפרדים. חלק מהצאצאים מתקשים להשלים עם הרעה, חלק מתייחסים אליה בסמי-אדישות. אף שכולם כבר בנו לעצמם חיים משלהם, מתבר שרעיון הפרידה אמור לטלטל את עולמם טלטול בלתי הפיך, ומעבר לזה לכולם כמובן יש בעיות תל אביביות משלהם להתעסק איתן.

     

    מתוך "משפחה טובה" (צילום: דניאל קדם) (צילום: דניאל קדם)
    מתוך "משפחה טובה"
     

    נכון לפרק הראשון - קשה לדעת לאן היא תתפתח - "משפחה טובה" היא לא סדרה גרועה באופן שמעורר בך זעם על המוצר הנחות שניסו למכור לך. היא גם לא סדרה טובה מהסוג שמצליח לחדור מתחת לעור ולְרַגש. היא בעיקר סדרה שמותירה אותך שווה נפש. סדרה שנדמה לך שכבר ראית,
    עם דמויות שנדמה לך שכבר פגשת, אומרות משפטים שאתה כמעט משוכנע שכבר שמעת. סדרת גלגלצ כזאת, שאם אתה שומע אותה ברקע זה בסדר, אבל אם אתה מצפה להישאב ולצלול אליה, ציפייה לגיטימית כשמדובר בדרמה משפחתית טעונה, אתה מגלה שהמים מגיעים לך עד הברכיים.

     

    העובדה שהסדרה מבוססת על המקרה האישי של פוקס – שהוריו התגרשו כשהוא ואחיו עוד היו ילדים – עשויה להעניק לה ערך מוסף, וכשפוקס מתראיין על הסדרה הוא באמת פורש סיפור משפחתי מרתק. אך אף שהסיטואציות בסדרה מגיעות עם פוטנציאל רגשי גבוה, ההתנהגות, כמו גם הטקסטים של הדמויות בתוכן, נוטות לקלישאה. בעוד שהדור הבוגר יותר, וקסמן ואשכנזי, מצליחים בהיותם שחקנים מעולים להציל חלקית את הסצנות בהשתתפותם ולשוות להן סאבטקסט שהטקסט לא מעניק להם, ארבעת האחים מציגים משחק בוסרי ולא משכנע, שבעיקר מקשה עליי, כצופה, להאמין להן ולהזדהות איתן. אומרים שכל המשפחות האומללות, אומללות בדרכן שלהן, אבל "משפחה טובה" מעקרת את הייחוד שבאומללות, ומקבעת אותו במשוואה נטולת נעלמים.  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דניאל קדם
    ליאור אשכנזי ב"משפחה טובה"
    צילום: דניאל קדם
    לאתר ההטבות
    מומלצים