גול עצמי: דני מנקין על "האם זה אתה?"
בגיל 42, החלום של דני מנקין לבעוט למסגרת כשחקן כדורגל כבר לא יתממש, אז במקום זה הוא מעצב פריימים. ב"האם זה אתה?" הוא יצא ביחד עם אלון אבוטבול למסע בצפון ניו יורק. את המחלוקות ביניהם פתרו במשחק כדורסל. "הסקרנות חילחלה גם לסט של הסרט", הוא מספר. הערות הבמאי
בילדותו דני מנקין חלום להיות כדורגלן, אבל זה לא קרה, ובמקום לבעוט למסגרת של השער, הוא מעצב את המסגרת של הפריים. במקום להתרוצץ על הדשא בוומבלי, הוא יצא ללמד קולנוע באוניברסיטת סירקיוז שבצפון מדינת ניו יורק. במקום לזכות באליפות, הוא חזר כמנצח עם "האם זה אתה?" - סרט מסע שצילם עם הסטודנטים שלו. למרות שמדובר בדרמה עלילתית על חרטות של אנשים, יש פה הרבה מהחיים האישיים של מנקין. חרטה? לא אצלו. הוא שלם לגמרי עם סרטו.
מנקין זכור לכם אולי מהדרמה הרומנטית שביים "ז'טם איי לאב יו טרמינל" מ-2011 בכיכובם של מוקי ונרונה דה מסדו קפלן, אולם הוא ידוע יותר בעבודותיו הדוקומנטריות "18 קילו של אהבה" (בחסות רשת HBO) ו"הדולפין" שיצר ביחד עם יונתן ניר (סרט זה עתיד לזכות לרימייק מבית דיסני). כמו כן, בעברו עבד ככתב בערוץ הספורט ובתוכנית "עובדה" בערוץ 2. למסע העלילתי ב"האם זה אתה?" הוא יצא עם אלון אבוטבול, דה מסדו קפלן, רני בלייר וגם כמה אנשי צוות ושחקנים אמריקנים.
"היו לנו סטודנטים אמריקנים שלא ממש הכירו את ישראל, יחד עם אנשי מקצוע ישראלים ואמריקנים, וחווינו את הבדלי התרבות האלה על הסט", מספר מנקין על העבודה עם חברי הצוות המקומיים, "אנחנו כמובן הבאנו לאמריקנים את החומוס, והם לימדו אותנו שבבוקר אוכלים אסאי". כך או כך, אבוטבול שהצטרף להפקה זמן קצר אחרי סיום צילומי "עלייתו של האביר האפל", נאלץ לרדת בדרישותיו הקולינריות מאחר שתקציב "האם זה אתה?" היה שקול בערך לתקציב הקייטרינג של כריסטופר נולאן.
אבל לפחות ב"האם זה אתה?", אבוטבול בן ה-49 מוביל את הסרט בתפקיד הראשי בעלילה שכתב מנקין ביחד עם הסופר אשכול נבו. הוא מגלם פה את רוני, מקרין סרטים בן 60 שמפוטר מעבודתו ויוצא לארצות הברית כדי לחפש את רייצ'ל, אהובת נעוריו, ממנה לא שמע מאז הפרידה ועזיבתה את הארץ. אחיו שהפך לסוחר מכוניות (בגילומו של רני בלייר) מקצה לו רכב והוא יוצא לדרך.
במאים נוספים מספרים על סרטיהם ב-ynet:
- שרון מימון וטל גרניט על "מיתה טובה"
- נעם קפלן על "מנפאואר"
- קרן ידעיה על "הרחק מהיעדרו"
- עודד רז על "גאליס: המסע לאסטרה"
- שי כנות על "שושנה חלוץ מרכזי"
- טליה לביא על "אפס ביחסי אנוש"
- נסים דיין על "מפריח היונים"
- ארי פולמן על "כנס העתידנים"
מיילה, סטודנטית צעירה וכריזמטית לקולנוע, חוברת אליו בדרכים עם המצלמה שלה. מסתבר שהיא עובדת סרט דוקומנטרי על חרטות של אנשים. "אני בא מהעולם של הדוקומנטרי, ולאחרונה כשאני חוצה לעולם העלילתי אני תמיד אוהב לתת רגעים דווקא אמיתיים ודוקמנטריים, ואני נורא נהנה מזה", מודה מנקין, "נהניתי נורא לשלב גם את נרונה שהיא יוצרת דוקומנטרית אמיתית. היא באמת עקבה אחרי אלון, ובאמת היתה סקרנית לדעת מה יקרה?".
היתה לה סיבה להיות סקרנית, שכן מנקין עצמו לא ליהק את רייצ'ל של הסרט לפני תחילת הצילומים, ובחלקם הראשון היתה אי בהירות לגבי זהותה. "על הסט לא ידענו אם אנחנו נמצא את הגיבורה", הוא מספר, "עשינו אודישנים לרייצ'ל תוך כדי שעשינו את הסרט. נוצר מצב שהסקרנות בנוגע לרייצ'ל - האם היא קיימת? האם נמצא או לא נמצא אותה? - חילחלה גם לסט של הסרט".
לעומת זאת, מה שהיה ברור מלכתחילה הוא שליהוקו של אבוטבול לתפקיד, שם על הגב שלו את הסרט כולו. מרום מעמדו של השחקן הראשי של הסרט, הוא יצא למסע חופשי ומשוחרר. גם כשהיו אי הסכמות, הן נפתרו בדרכים קלילות ומשעשעות - כמו משחק כדורסל אחד על אחד. "כשאתה בוחר שחקן כמו אלון אבוטבול, אתה יודע שיש לך דמות מדהימה שאתה צריך לתת לה ולרגעים שלה את הזמן, ואלון נתן לי אותם בלי סוף", מסביר מנקין.
"אנחנו גם אמרנו שבסופו של דבר אני מביים את הסרט, אבל אלון מביים את הדמות של רוני. באמת שלא היו לנו ויכוחים, חוץ מפעם אחת שהיה לנו ויכוח על משהו שטותי בטקסט שלא אני ולא הוא זוכרים מה הוא היה, ולא הצלחנו לפתור אותו. והצעתי לאלון שפשוט נשחק כדורסל ומי שיקלע ראשון על פיו ישק דבר. וכמובן שאלון אבוטבול לא מסוגל לעשות סל, אז קלעתי. ולמרות זאת בסוף עשיתי מה שהוא רצה".
אגב, אם לא מספיק שאלון היה צריך להוביל את הסרט מעמדת השחקן הראשי, הסתבר שהוא יצטרך לנהוג לאורך רוב רובו.
אמנם על פי התסריט, מיילה היתה אמורה להיות האישה מאחורי ההגה אולם כשהסתבר שדה מסדו קפלן נטולת רשיון נהיגה, הוא הופקד בידי אבוטבול. זה לא מנע מפגש של צוות הצילום עם שוטר מקומי שתהה על נוכחות המצלמות בכביש וביקש לראות אישורים שלא היו. מהלך ההתחמקות של מנקין גרר הצעה לשוטר לעשות אודישן. וכך הוא שיחרר את הצוות לחופשי, ממש כמו בסרט עצמו. זאת למרות, שהפסיד בקרב על התפקיד לשחקן מקצועי בעל כישורי שירה.
על המהמורות בדרך, וגם הרגעים הנפלאים, העבודה עם אלון אבוטבול, וההשתלבות של המציאות עם צילומי הסרט, וגם על חלום הילדות של מנקין - להיות כדורגלן, והוויתור עליו - הכל במדור הערות הבמאי על "האם זה אתה?".
