שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    רוחות חדשות בבה"ד 1: מכבדים צוערים דתיים אבל שומרים גם על הזהות החילונית
    פותחים את הבריכה בבסיס בשבתות, מוסיפים תכנים של "שוברים שתיקה" ומפרקים את הפלוגה המגדרית שבה בנים בלבד. אחרי הטענות על השתלטות הדת על הצבא, בקורס הקצינים התמונה קצת שונה. גורם הבקיא בנעשה בבסיס: "כבר לא כורעים ברך בפני הרבנים"

    בה"ד 1, בית הספר לקצינים, הפך בשנים האחרונות לזירת ההתגוששות המרכזית בין דתיים לחילונים בצבא. עלייה דרמטית במספר חובשי הכיפות, לצד הקצנה של רבנים אחדים, הובילו לשורה של אירועים חריגים. צוערים דתיים יצאו מאולמות בהם הופיעו נשים, אחרים ביקשו לשרת בפלוגה מגדרית הכוללת בנים בלבד, רבנים לחצו על הפסקת פעילות הבריכה בחודשי הקיץ.

     

    מקרים אלו ונוספים הובילו למתיחות מיותרת והפכו את הבסיס לחבית של חומר נפץ, שמצאה את ביטויה לא רק בכותרות העיתונים, אלא גם בזימון מפקדי הבה"ד לדיונים בכנסת על ידי ח"כים כדי לספק הסברים.

     

    היום (ב') ייערך בוועדת החוץ והביטחון דיון על ה"הדתה" (התחזקות הדת בצה"ל) במהלך מבצע "צוק איתן" ובעקבותיו. ברקע האירועים התנהל מאבק איתנים בין שני גופים בצה"ל שביקשו למצב את כוחם בבסיס ההכשרה החשוב ביותר: חיל החינוך מול הרבנות הצבאית. אם ניתן לשפוט לפי התוצאות, עד לפני שנתיים ניצחה הרבנות בנוק-אאוט, וקבעה את הסטנדרטים החדשים בבסיס. אבל, בשקט בשקט, מתחת לראדאר התקשורתי, ניתן לדווח על שינוי משמעותי שמתחולל בבה"ד 1, שהחל בתקופתו של המפקד הקודם אל"מ ערן ניב ומי שממשיך אותו בשנה האחרונה, אל"מ אבי גיל.

    ארכיון. טקס סיום קורס קצינים (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון) (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
    ארכיון. טקס סיום קורס קצינים(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

    עם כניסתו לתפקיד הפיץ אל"מ גיל אמנה מיוחדת עליה חויב לחתום כל צוער ובה נכתב: "במהלך הכשרתך תפגוש צוערים בעלי אמונות, דתות, דעות ורגישויות שונות בהתאם לסביבה בה גדלו ולייחודם כפרטים (...) אנו מצפים ממך להיות מאוזן ומאזן".

     

    האמנה הזאת כבר עמדה למבחן בחודש מאי האחרון, כשצוער דתי מיחידת מגלן פנה למפקדיו וביקש מהם לשחרר אותו מאימון מעורב עם בנות ומדיון על יהודים משיחיים. מפקד הבה"ד, אל"מ גיל, לא מצמץ, ושבוע לפני סיום הקורס הדיח אותו.

     

    בחודשי הקיץ הוא החליט להפעיל מחדש את הבריכה שנסגרה וקבע חלוקה של ימים לפי בנים ובנות. בנוסף, הוא פירק את הפלוגה המגדרית שהייתה מיועדת רק לבנים, והוקמה לבקשת הרבנים שלחצו על צמרת צה"ל. מיד עם קבלת ההחלטה הוזעק גיל לראשת אכ"א הקודמת, האלופה אורנה ברביבאי, כדי לספק הסברים. הוא ענה שניתן להסתפק במחלקה על טהרת הגברים ושאין צורך בפלוגה שלמה שבה אין נשים.

     

    בעבר התלוננו צוערים והוריהם על כך שהרצאות העשרה בבסיס כוללות יותר מדי רבנים ופחות מדי אנשי רוח, טענה שגובתה על ידי קציני חיל החינוך. גם כאן חל שינוי, והצוערים בבה"ד 1 פוגשים יותר ויותר מרצים חילונים.

    ארכיון. בית הכנסת בבה"ד 1 ()
    ארכיון. בית הכנסת בבה"ד 1

    כדי להבין עד כמה מורכב הסיפור בבה"ד 1, שם מתנהלת למעשה סוג של מלחמת תרבות, ניתן ללמוד מביקורו האחרון של דני זמיר, ראש המכינה החילונית רבין, שהגיע ביום שבת מביתו בצפון לבסיס שליד מצפה רמון כדי להרצות לצוערים.

     

    "בדרך להרצאה קיבלו את פני מספר צוערים דתיים שהודיעו לי שהם לא נכנסים כי חיללתי את השבת ונסעתי ברכב", סיפר זמיר. "הסברתי שיש לי שלושה ילדים שהם קצינים בצבא שיצאו לחופשת שבת, ושבגלל זה לא הייתה לי כוונה להגיע יום קודם ולישון בסיס. הוספתי שיש פסיקה של הרב הצבאי הראשי ולפיה ניתן להשתתף בהרצאה של מי שהוזמן ובחר לנסוע בשבת. גם זה לא עזר. לא עשיתי מזה עניין, אבל אני רואה בזה כשל חינוכי ולא עוצמה".

     

    בצבא נזהרים מחימום הגזרה מול הרבנים, אבל גורם הבקיא בנעשה בבסיס טוען כי המדיניות השתנתה. "כבר לא כורעים ברך בפני הרבנים", אומר הגורם.

     

    כשנשאל מפקד בה"ד 1 אל"מ גיל כמה צוערים דתיים יש בבסיס הוא ענה שהוא "לא סופר כיפות", אבל מנתוני בתי הספר, המכינות ומביקורים בטקסי הסיום, ניתן ללמוד שהצוערים הדתיים מהווים 30% מסך כל הצוערים בקורסים הלא קרביים וכ-40% בגדוד גפן הקרבי. עבור מפקד בית הספר מדובר באתגר של ממש נוכח הלחצים שמפעילים הרבנים, ההורים, חיל החינוך והרבנות הצבאית. האלוף במיל', ח"כ אלעזר שטרן, לשעבר מפקד בה"ד 1, נפגש בשבוע שעבר עם סגל הפיקוד של הבסיס וחיזק את הקו שמוביל המפקד הנוכחי. "צה"ל ובה"ד 1 אינו המשך המכינה מבחינה דתית", אמר.

    בה"ד 1. רוחות חדשות (צילום: גלית קוסובסקי) (צילום: גלית קוסובסקי)
    בה"ד 1. רוחות חדשות(צילום: גלית קוסובסקי)

    לדברי בכיר בצה"ל, אומץ הלב שמפגין אל"מ גיל בשדה האזרחי ראוי לציון לא פחות מאומץ הלב בשדה הקרב. כך למשל כשעלה הרעיון לבקר בחברון במסגרת סדרת החינוך, היו מי שחשבו שהוא יתנגד. הוא דווקא אישר את הסיור, אך דרש שילמדו בו לא רק על מערת המכפלה, אלא גם על תנועת "שוברים שתיקה" שנולדה מפעילות חיילים ששירתו בחטיבת הנח"ל והתנגדו לכיבוש.

     

    כשהגיע אליו צוער דתי וביקש שמדריכת כושר קרבי לא תדריך אותם הוא הסכים, אבל כשבהמשך התלונן הצוער על כך שבמהלך הריצה הוא פוגש בדרך במדריכה, הוא ענה לו שיוריד את הראש. לחייל דתי אחר שביקש ליצור תור דתי נפרד לבנים ולבנות מול חדר האוכל הוא ענה בשאלה: "גם בתור לקופת חולים או בנמל התעופה בנים ובנות עומדים בנפרד?".

     

    בשיחות עם הצוערים הוא מדגיש את ממלכתיות השירות בצה"ל ומדבר על 'פיקוד ממלכתי' מאזן ומאוזן שיאפשר לכולם לחיות באותה מסגרת. בינתיים זה עובד. עד לפיצוץ הבא.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נחום ברנע
    אלוף משנה אבי גיל. "גם בקופת חולים גברים ונשים עומדים בתורים נפרדים?"
    צילום: נחום ברנע
    מומלצים