שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מג"ב מצרי ביו"ש. מתווה א-סיסי לשלום
    נשיא מצרים הציע הצעה שגורמת ודאי לכל ישראלי להירתע ממנה: לשלוח כוחות צבא מצרי למדינה הפלסטינית העתידית. עד כמה רצינית היוזמה שלו?

    נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי העניק במהלך מסעו הראשון באירופה ראיון לתקשורת האיטלקית, שבו הציע הצעה מרחיקת לכת ובעלת משמעות רבה לנושא תהליך השלום: שליחת כוחות מצריים לפיקוח על יישום הסכם השלום בין ישראל לבין הפלסטינים.

     

    יש להניח כי כל ישראלי נרתע כאשר הוא שומע את המשפט "שליחת כוחות צבא לפלסטין", עם כל הקונוטציות השליליות הנובעות ממנו (מלחמת העצמאות, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים) האם מדובר הפעם ב"מתקפת שלום"? האם היוזמה המצרית רצינית וכדאי לדון בה?

     

    האופציה המצרית

    בסוף שנות ה-80 ניסה שמעון פרס כשר חוץ לקדם את רעיון "האופציה הירדנית" - שליטת ירדן בגדה המערבית תמורת שלום מלא עמה. ההצעה נגנזה עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה. ההצעה המצרית הנוכחית מהווה למעשה מעין "אופציה מצרית". מצרים תפרוס זמנית כוחות פיקוח ברשות הפלסטינית בגדה וברצועת עזה.

     

    א-סיסי בפגישה עם האפיפיור בביקורו הראשון באירופה כנשיא מצרים (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    א-סיסי בפגישה עם האפיפיור בביקורו הראשון באירופה כנשיא מצרים(צילום: רויטרס)
    א-סיסי הסביר כי הנוכחות המצרית לא תהיה "לעד" אלא בתיאום עם ראש ממשלת ישראל ויו"ר הרשות הפלסטינית, עד שיובטח מימוש הסכם השלום הקבוע בין ישראל לבין הפלסטינים. רעיון הפיקוח המצרי אמור להחליף הצעה קודמת בדבר הצבת פקחים בינלאומיים מטעם האו"ם, רעיון שממשלת ישראל מאוד לא מתלהבת ממנו ובצדק.

     

    הצבת כוחות מצריים ברצועת עזה תשיב את המצב לזה ששרר ב-1967 בדיוק כמו "האופציה הירדנית" בגדה המערבית. אולם כאן מדובר בכוחות מצריים בכל שטחי הרשות. השאלה מבחינתה של ישראל היא: האם נכון לבחון הצעה זאת? ומה המשמעות של נוכחות צבא מצרי במרחק דקות ספורות מערי ישראל?

     

    נגד "האחים המוסלמים"

    בבואנו לבדוק את הצעת א-סיסי, כדאי לעקוב אחר מדיניותו מאז עלייתו לשלטון, או במילים אחרות - לאן מועדות פניו? הנשיא א-סיסי טוען כי הוא שואף להצעיד את מצרים אל המאה ה-21 ובכך לפתור את בעייתה הכלכלית. המכשול העיקרי לכך הוא הניצול הציני שנעשה על ידי ארגוני טרור איסלאמיים במהפכה המצרית של 25 בינואר על מנת להשתלט על המדינה.

     

    לפי טענת ראשי הצבא המצרי, שלטון "האחים המוסלמים" הרס את הכלכלה המצרית, הגביר את מצוקת הרעב של תושביה והבריח את התיירים. מאז עלייתו לשלטון בהפיכה צבאית ביוני 2013 והפלת משטרו של מוחמד מורסי, חתר א-סיסי להשיב את השליטה לצבא ולחסל כליל את תנועת "האחים המוסלמים". הוא זכה במסעו לתמיכת תושבי הערים, המעמד הבינוני, החילונים, העיתונים הגדולים (כגון "אל-אהראם"), ואף מוסד אל-אזהר המהווה את הסמכות העליונה באיסלאם הסוני.

     

    הפגנה בקהיר נגד "האחים המוסלמים" (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    הפגנה בקהיר נגד "האחים המוסלמים"(צילום: רויטרס)
    משטר א-סיסי מתייחס לתנועת "האחים המוסלמים" כאל ארגון טרור לכל דבר, ומגלה הרבה פחות סובלנות כלפי פעיליה מזו שגילה שלטונו של חוסני מובארק. יחס זה מחלחל אל בעלות בריתה של מצרים. לדוגמה, רשת "אל-ערבייה" הסעודית מכנה כעת את התנועה בשם "ארגון האחים המוסלמים הטרוריסטי". ירדן לא קיבלה גישה זו ותנועת "האחים המוסלמים" בממלכה זכתה ללגיטימציה כל עוד לא איימה על בית המלוכה, אך היום דווח כי היא ביצעה באחרונה מעצרים של בכירים ב"אחים המוסלמים" בגין פגיעה באינטרסים של הממלכה.

     

    א-סיסי הרחיב את חוק הטרור במהלך שנת כהונתו כמפקד הצבא ואחר כך כנשיא. כיום המשטר המצרי אינו מבדיל בין "האחים המוסלמים", אל-קאעידה, "המדינה האיסלאמית" (דאעש) וחמאס בעזה - כולם צדדים של אותו מטבע.

     

    נגד חמאס

    א-סיסי מנהל מלחמת חורמה נגד ארוני הטרור בצפון סיני ובראשם "אנסאר בית אל מקדס". הצבא המצרי חסם את המעברים בין רצועת עזה לבין חצי האי, פינה את אוכלוסיית רפיח המצרית וחסם את הגישה של הטרוריסטים לדלק ולמים. כעת מנהלים כוחות צבא גדולים קרבות נגד ג'יהאדיסטים באזור כולו. כל האמצעים כשרים לחיסול הטרור - חיסולים, הפצצות, מאסרי עולם והוצאות להורג. במלחמתו זוכה א-סיסי לתמיכה רחבה ביותר ממדינות המערב (אירופה וארצות הברית) ומדינות הציר הסוני המתון (סעודיה ואיחוד האמירויות). מטרת מדיניותו של הנשיא היא לטהר את מצרים וסיני מנגע הטרור ללא פשרות.

     

    המדיניות החדשה של מצרים כלפי חמאס יצרה מצוקה רבה בקרב הארגון ברצועת עזה. סימן לכך ניתן במבצע "צוק איתן" כאשר חמאס הביע מורת רוח מניסיון התיווך של מצרים. מבחינת מצרים, חמאס מהווה שלוחה של "האחים המוסלמים" ובכך הוא מסמל שריד אחרון של המשטר הקודם שאותו הפיל א-סיסי בהפיכה.

     

    דרדר את כלכלת מצרים. מורסי (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    דרדר את כלכלת מצרים. מורסי(צילום: EPA)
    מצרים מאשימה בקביעות את חמאס בסיוע לארגוני הטרור הפועלים בצפון סיני ובהברחת נשק דרך מנהרות טרור מעזה לסיני. המשטר המצרי גם חושד כי טורקיה וקטאר מסייעות לחמאס על מנת לערער את היציבות בסיני. העיתונות המצרית מאשימה את טורקיה כי פעילי "האחים המוסלמים" בתחומה מעודדים הפגנת ענק באמצעות רשת הפייסבוק אחרי תפילות יום השישי ב-28 בחודש הנוכחי. כתגובה, הצבא נקט באמצעים חסרי תקדים על מנת להדוף את ההפגנות, כולל פריסת חיילים בבירה קהיר, ליד מתקנים וסמוך למוסדות חשובים, שימוש במזל"טים וניהול חדר מבצעים מיוחד.

     

    המשטר המצרי הכחיש את הפרסומים בישראל בדבר ההצעה המצרית להקים מדינה פלסטינית בעזה וצפון סיני. ההסבר שסיפקו בכירים במשטר הוא שמקור ההצעה במשטר הקודם של מורסי שזמם להרחיב את תחום שלטון חמאס אל חצי האי. לדידם, המצרים לא שלחו את בניהם להיהרג למען חמאס אלא לשם "השבת סיני לעם המצרי".

     

    מצרים צועדת קדימה

    א-סיסי מבטיח להצעיד את מצרים קדימה למאה ה-21, בניגוד ל"אחים המוסלמים" המעוניינים להחזירה לימי הביניים. בחודשים האחרונים קידם א-סיסי פרויקטים ענקיים, כגון הרחבת תעלת סואץ והקמת ממגורת מזון בינלאומית בדמיאט. בעיתונות המצרית מדברים על היום שאחרי חיסול הטרור בסיני - הפקת חומרי גלם מאדמת סיני, לא רק נפט אלא גם סוגים יקרים של שיש.


    חמאס במצוקה. הנייה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    חמאס במצוקה. הנייה(צילום: AFP)

    א-סיסי עורך מסעות בעולם לגיוס הון ותמיכה פוליטית. ההפסקה הזמנית שיזמה ארה"ב באספקת הנשק למצרים אחרי ההפיכה עוררה חשד רב בקרב השלטון. כעת מצרים נמנעת מלהישען על כלכלתה של מדינה אחת ומשתדלת להדק את הקשרים עם מדינות רבות ככל האפשר - מדינות אירופיות, רוסיה, הודו, סין ולאחרונה גם דרום קוריאה.

     

    המשמעות עבור ישראל

    הנשיא א-סיסי שונה מקודמיו ודורש התייחסות שונה. הוא אינו אנטי-ישראלי כקודמו מורסי ולא מקדש את הסטטוס קוו כמו מובארק. הוא נשיא אקטיבי במובן החיובי. הוא דואג כמובן לאינטרס המצרי ולא הישראלי, אך האינטרסים הם משותפים במידה רבה, הן במישור הביטחוני והן הכלכלי.

     

    א-סיסי חושב בגדול, כיאה למנהיג המדינה הערבית החזקה ביותר - הוא קורא למערב להירתם למלחמה בטרור בלוב, שעלולה להפוך לבסיס הבא של דאעש אחרי עיראק וסוריה, והוא מעוניין לסייע לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני.

     

    אין ספק כי פתרון הפיקוח של הצבא המצרי בשטחי הרשות ובעזה נתפס כסיוט עבור חמאס, שכן המצרים לא יטפלו בפעילי הארגון בעדינות. פתרון א-סיסי לכאורה מסיר את המכשול העיקרי לתהליך השלום, שהביא בעבר לכישלון תהליך אוסלו - הטרור האיסלאמי הבלתי פוסק. אולם בפועל, ההצעה טומנת בחובה גם סכנה גדולה. עלול להיווצר מצב שבו הצבא המצרי שולט בשטחים הפלסטיניים עד לשכם בצפון, מה שלא הצליחה מצרים להשיג בכל מלחמות ישראל.

     

    בשנה האחרונה נכנסו כוחות מצריים רבים "באופן זמני" לסיני להילחם בטרור, בניגוד להסכמי השלום. פיקוח מצרי יאפשר הכנסת כוחות מצריים "באופן זמני" לעזה ולגדה המערבית. כמו במקרה של סיני, למלחמה בטרור תידרש הכנסת חיילים רבים, טנקים ומסוקים ל"פלסטין".

    המזרח התיכון מצוי כעת בשינויים מרחיקי לכת. יש לקוות כי משטר א-סיסי ישרוד ויצליח במטרותיו. אולם עד שלא תתייצב מצרים ויובטח כי שלטון "האחים המוסלמים" לא ישוב, ועד שלא יתבסס היטב האמון בין ממשלת א-סיסי הטריה וישראל, תתקשה הממשלה לדון בהצעה, למרות כל יתרונותיה.

     

    ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים