שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    בדיקת ynet: רמת הקרינה בשדה בריר גבוהה
    לקראת הדיון המכריע בסוגיית כריית הפוספטים ליד ערד, יצאה כתבת ynet למדוד את רמות הקרינה באזור. הממצאים שהעלתה מדאיגים: באזור שבו מעוניינת חברת רותם אמפרט להקים את המכרה, נרשמו רמות קרינה גבוהות פי 25 מזו שנמדדה בשכונת מגורים בעיר הדרומית. צפו בבדיקה

    בעוד כשבוע יתקיים דיון על מדיניות לכרייה וחציבה של מינרלים תעשיתיים בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה שבמשרד הפנים. גם ראש עיריית ערד, טלי פלוסקוב, הוזמנה לאור הכוונה להקים מכרה פוספטים סמוך לעיר. מתנגדי המכרה, תושבי ערד ואנשי איכות סביבה, טוענים כי הדבר יוביל לעלייה בתחלואה ובתמותה, והמכרה הזמני שחברת רותם אמפרט מתכוונת להקים יהפוך לקבוע. משרד הבריאות כבר מזמן הביע את התנגדותו לכרייה.

     

    כתבות נוספות בנושא שדה בריר:

     

    מנגד, אנשי כימיקלים לישראל (כי"ל), אמרו כי הדו"חות עליהם מתבססים מתנגדי הכרייה נערכו על פי מודל של זיהום אוויר עירוני - שאינו מתאים למקרה של שדה בריר, וכי המרחק של השדה מהעיר מבטיח כי לא יהיה זיהום אוויר. הם הוסיפו כי הרווח הכלכלי - הן לתושבי האזור, שייהנו מתעסוקה, והן למדינה שתיהנה מתגמולים ולחברת רותם עצמה - גדול מדי מכדי לוותר.

     

    החלטנו ב-ynet לערוך בדיקת קרינה משלנו: הצטיידנו במונה גייגר שהושאל מחברת רותם תעשיות (חברת-בת של הקריה למחקר גרעיני, שאף השאילה מונה לעיתונאית שסיקרה את האסון בפוקושימה) - ויצאנו לשדה בריר.

     

    צפו: כך בדקנו את רמות הקרינה בשדה בריר 

       (צילום: רועי עידן, עריכה: מיי חן)

       (צילום: רועי עידן, עריכה: מיי חן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    חשוב לציין שביצענו את הבדיקות בעצמנו, ולא באמצעות בודק מוסמך, לאחר שהמכשיר כוייל וקיבלנו תדריך אודות השימוש בו. השימוש במכשיר פשוט וקל לתפעול וביצענו מדידה של cps) counts per second) - התפרקויות חלקיקים בשנייה. ככל שיש יותר חומר, יש יותר התפרקויות. הבדיקה שערכנו מודדת קרינת בטא וגמא, שתיהן קרינות מזיקות. יחד עם זאת, לא ניתן לבודד את סוג הקרינה. בכל מקום בו אנו נמצאים יש קרינה, השאלה היא כמה?

     

    אל הבדיקה הצטרפו מספר מתנגדים בולטים להקמת המכרה בערד, בהם יעקב (לקסי) לקס. קודם לכן בוצעו בדיקות בעיר באר שבע, בבית פרטי. המדידות הראו טווח של בין 25-36 cps. בנוסף בוצעו בדיקות באזור העיר ערד, בהם במסעדה מקומית. הבדיקות במסעדה הראו טווח של בין 250 ל-270 cps, מספר גבוה. בדיקות נוספות בעיר הראו טווח של 30-40 cps. בנוסף, ביצענו בדיקות באזור שדה בריר עם נציגי רותם אמפרט במקום לפי בחירתם, לאחר שחששו שהמדידות שלנו יפחידו אנשים.

     

    הבדיקות שערכנו בשדה בריר היו גבוהות בצורה מדאיגה. הערך הגבוה ביותר היה 511 cps, ערך מדאיג לכל הדעות ופי 25 מערכי הקרינה הביתית. ערכים אחרים נעו בין 250-350 cps. יש לציין כי הבדיקות בהן התגלו הממצאים החמורים נמצאות במקומות שבהם חפרו בעבר, לא בשביל כרייה ניסיונית, אלא כדי לבדוק אם בכלל יש באזור פוספט.

     

    בסיור שערכנו עם נציגי רותם, הגענו לתוואי שטח שונה מאוד מאשר זה שמדדנו בתחילה, וביצענו מדידה באזור שלא נערכה בו חפירה. המדידה הראתה קרינה נמוכה ביותר, דומה לזו שערכנו בבית פרטי בבאר שבע.

     

    האם הכרייה בשדה בריר תסכן את תושבי ערד?

    הבדיקות שערכנו מעידות שאכן יש סכנה במעבר חלקיקי אבק עם קרינה לכיוון העיר בעת הכרייה. יחד עם זאת, חשוב לציין כי באם תתאפשר כרייה בשדה בריר, בחברת רותם אמפרט מסבירים כי יינקטו שורה של אמצעי בטיחות.

     

    אורי יסעור, סמנכ"ל אקולוגיה ותשתיות בחברה, הסביר כי הכרייה תיעשה ברובה בחומר לח (הפוספט), כך שכמעט ולא יתקבל אבק. בנוסף, את האזור ירטיבו, בין היתר, באמצעות תותחי מים, כדי למזער את ייצור האבק. לפי הדו"ח של המומחה הבינלאומי, ד"ר ג'ונתן סאמט, אחוז העלייה בתמותה הוא מזערי.

    כתבת ynet אילנה קוריאל בודקת את רמת הקרינה (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    כתבת ynet אילנה קוריאל בודקת את רמת הקרינה(צילום: רועי עידן)

    אולם, ההחלטה לבצע את הכרייה צריכה לקחת בחשבון שיקולים נוספים. למשל, יהיה צורך למקם מחדש את האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בסמוך לאתר הכרייה; והאתר יפגע בתיירות המקומית בערד (הגם שאינה מפותחת דיו מלכתחילה). ועוד דבר צריך לקחת בחשבון: הקמת המכרה תוביל להגירה שלילית מהעיר, ואף תשפיע על התפיסה של העיר ערד המתגאה באיכות האוויר הטובה.

     

    סאמט ציין כי נושאים אלה אינם ניתנים לכימות, אבל הם מייצגים השפעות בריאותיות שליליות בשל הפגיעה ברווחת תושבי הקהילה. אמנם ייתכן שהכרייה תבוצע, תוך נקיטת אמצעי הבטיחות הנוקשים ביותר, וזיהום האוויר יהיה מזערי עד לא קיים; אבל הקמת המכרה עלולה עדיין להוביל לפגיעה בעיר. הירוקים חוששים שגם אם תאושר כרייה נסיונית, אף אחד לא יאכוף הפרות של רותם הנוגעות לזיהום אוויר.

     

    לנוכח האכיפה הרופסת נגד עברייני סביבה - יש להם סיבה טובה להיות מודאגים. דורון אורגיל, מנהל קשרי קהילה ברותם ותושב ערד מזה כמעט 5 עשורים, הסביר כי ההתנגדות למכרה עלולה להוביל למפלה כלכלית לעיר, שאינה שופעת מקומות תעסוקה. "הכל נעשה מתוך פחד ולא מתוך ידע. ההתנגדות היא אוטומטית. ערד תיגמר". ייתכן שהצדק עמו. אבל התעסוקה ממכרה היא מוגבלת בזמן. לאחר שהמשאבים ייגמרו - מה יהיה על ערד?

     

    במשרד הפנים אמרו בעקבות פניית ynet כי "מסמך המדיניות לכרייה וחציבה יועלה לדיון בישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה הקרובה. בישיבה יוצגו חוות דעת מקצועיות של כל הגורמים הנוגעים לנושא. המועצה הארצית לתכנון ובנייה היא הגוף המוסמך לקבל החלטה בנושא זה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רועי עידן
    מודדים את הקרינה
    צילום: רועי עידן
    צילום: הרצל יוסף
    שדה בריר. מכרה הפוספטים יוקם?
    צילום: הרצל יוסף
    מומלצים