חנן הלך לקיצור קיבה - וסיים עם כריתת קיבה

השמנת-היתר של חנן חונוביץ התחילה כבר בגיל ‭,13‬ אבל רק לפני שהתגייס החליט לקחת את עצמו בידיים ולהפחית ממשקלו. "עמדתי יפה במשימה, רזיתי, אבל אחרי שלוש שנים, ממש לפני השחרור, יצר התיאבון התגבר על יכולת הריסון שלי. כל מה שהורדתי עלה חזרה, ובריבית יפה של קילוגרמים נוספים‭,"‬ הוא מתאר.

מאז התנסה באינספור שיטות להורדת משקל. כולן, הוא אומר, עבדו מצוין, "אבל כמו שירדתי עשרות קילוגרמים, נשברתי פעם אחר פעם ותמיד חזרתי להיות שמן".

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

עוד על קיצור קיבה:

זינוק במס' ניתוחי קיצור קיבה - וגם בסיבוכים

מדריך: כל הסיבוכים בניתוחים לקיצור קיבה

בת 35 במצב אנוש לאחר ניתוח לקיצור קיבה ‬

"דקה לפני המחלות"

חונוביץ (39), נשוי ואב לחמש בנות, מושבניק מכפר-ברוך, החליט לפני כשנתיים שהגיע הזמן לצעד רציני: הניתוח שזכה לכינוי העממי "קיצור קיבה‭."‬

"כבר שקלתי 132 קילו, וה-BMI‬ שלי עמד על ‭,41.58‬ שזה לכל הדעות כבר רף קיצון. העבודה שלי פיזית, וכבר ראיתי שקשה לי להיכנס לטנדר ולצאת ממנו. גם ראיתי סביבי חברים ובני משפחה שעברו את הניתוח בהצלחה, רזו יופי וסבבה להם‭,"‬ הוא אומר.

בפברואר 2012 אושפז חונוביץ בבית החולים על שם המשפחה הקדושה (האיטלקי) בנצרת. "הלכתי לניתוח בביטחון גמור. לשנייה לא העליתי בדעתי שהוא יסכן את חיי, ובהמשך יהפוך אותי לקשיש חצי סיעודי‭,"‬ הוא מתאר.

הניתוח שעבר היה בשיטת השרוול. זהו הניתוח הרווח ביותר מסוג זה. הוא מתבצע בגישה לפרוסקופית, כלומר ללא צורך בפתיחת הבטן. באמצעות יצירת ארבעה-שבעה נקבים קטנים מחדיר המנתח לקיבה סיב אופטי דקיק, טעון בראשו במצלמה, ואת כלי הניתוח. בהמשך הוא מחדיר מעין שרוול פלסטי, שדרכו הוא מהדק את עודפי הקיבה באמצעות שדכן סיכות, המחברות את השוליים. צדי הקיבה, בשלב הזה, נתפרים, ומהקיבה נוצר מעין שרוול צר וארוך. ניתוח זה מאפשר צמצום של עד ‭90%‬ מגודל הקיבה.

באמצעות עוה"ד עמירם חרל"פ ומיכאל אלנתן, מומחים לדיני נזיקין, רשלנות רפואית וביטוח, הוגשה בשמו של חונוביץ בשבוע שעבר תביעת נזיקין על 5 מיליון שקלים לבית המשפט המחוזי בירושלים, שנוגעת לניתוח ולתוצאותיו. כתב התביעה מגולל שורה של טענות למחדלים, שהתחילו לכאורה מפענוח שגוי של ההדמיה הראשונה שנעשתה לו יומיים לאחר הניתוח. "התעלמות הצוות הרפואי מהממצאים שהודגמו בצילום זה הביאה לשרשרת של סיבוכים לא רצויים, שהסתיימו בניתוח לכריתה שלמה של הקיבה‭,"‬ נכתב.

"לאחר הניתוח, כבר בבית החולים התחלתי להרגיש רע, אבל הצוות הרגיע אותי שככה זה והמליץ על מזון רך ונוזלים‭,"‬ הוא משחזר. את חמשת ימי ההחלמה הבאים הוא מתאר כמזוויעים. הוא הקיא במהלכם את כל מה שהכניס לפיו ובהמשך איבד את ההכרה. "‭10.2.2014-ב‬ פונה התובע בניידת טיפול נמרץ לבית החולים העמק בעפולה עקב הקאות מרובות, התייבשות וקריסת כליות‭,"‬ נכתב בתביעה.

הוא עבר שורה של בדיקות והדמיות, אך כיוון שבאותם זמנים לא התבצע סוג ניתוח זה בבית החולים העמק, התקבלה בחדר המיון החלטה, בשיתוף הרופא המנתח מבית החולים בנצרת, להחזירו לשם. "יותר טוב שלא הייתי חוזר", ‬הוא טוען, "כי בשבוע שבו הייתי מאושפז הרגשתי בכל יום איך אני ממשיך להידרדר ואיך הצוות ממשיך להתעלם ממצבי‭."‬

חונוביץ מספר שהמשיך להקיא חרף כל התרופות נוגדות הבחילה שקיבל, עד שהצוות החליט לחבר אותו להזנה תוך-ורידית, אשר הותקנה באחת מרגליו. אחרי שבוע של אשפוז השתחרר לביתו, אבל מצבו רק הלך והידרדר.

"אחרי יומיים התובע חזר לבית החולים בנצרת עם הקאות מרובות, חוסר יכולת לאכול ולשתות, חולשה כללית, סחרחורות ומיעוט במתן שתן‭,"‬ נכתב בתביעה. הוא נלקח לצילום שהדגים חסימה בקיבה, אשר גרמה לשלל התסמינים שמהם סבל. לשם פתיחתה הוא נשלח לרמב"ם. שם הוא עבר הרחבה של היצרות בוושט באמצעות החדרת בלון.

"הודגמה דלקת קשה בוושט‭,"‬ נטען בתביעה. ממצא נוסף: "גודל לא תקין של הרגל, אשר הדגים פקקת טרייה בווריד, כנראה כתוצאה מההזנה הוורידית‭."‬ בהמשך תקופת האשפוז ברמב"ם נחשפו בעיות נוספות: "היצרות ניכרת של הקיבה ומעליה הרחבה של הפאוץ' עם רפלוקס לוושט‭."‬

חרף הממצאים הקשים, הטיפול שניתן לחונוביץ שיפר את מצבו. "פתאום הפסקתי להקיא, התחלתי קצת לאכול מזון רך ולשתות, והרגשתי שאני מתחזק מספיק כדי לשחרר את עצמי מבית החולים‭,"‬ הוא מספר. הרופאים לא תמכו בהחלטתו, אך חונוביץ התעקש. יומיים אחר כך חש בכאבי בטן חריפים וסבל מהקאות מרובות ומחום. ניידת טיפול נמרץ פינתה אותו פעם נוספת למרכז הרפואי העמק.

"סי-טי בטן הדגים חשד לדליפה מקו הסיכות, כמה הידבקויות והרחבה של הוושט‭,"‬ נכתב. בייעוץ עם מומחה למחלות זיהומיות הוחלט על מתן טיפול אנטיביוטי, אך בשלב זה ביקש חונוביץ להעבירו שוב לרמב"ם. "כבר הבנתי שקרה הגרוע מכל, שהתפרים נפרמו, שהשרוול התחרפן והתעוות ונהיה כמו פאוץ' ‭.'ץ'מקווצ‬ אם זה לא מספיק, אז גם הזהירו אותי מהפקקת ברגל שדרכה הזינו אותי. הייתי על הפנים, כבר לא האמנתי שאני יוצא חי מההרפתקה המפוקפקת הזאת‭."‬

ברמב"ם הוא הועבר מיד ליחידה לטיפול נמרץ. "התחלתי להקיא דליים של דם‭,"‬ הוא מתאר. בתביעה נכתב: "עקב ירידה בהמוגלובין הוא קיבל מנות דם. בגסטרוסקופיה נצפה כיב בקיבה. בוצעה צריבה, ובהמשך גם אמבוליזציה (הזרקת חומר לטיפול בכיבים מדממים - א"א).‬ החולה עדיין סבל מהקאות דמיות ומירידה בהמוגלובין, ועקב כך הוחלט על ניתוח עם השלמה של כריתת הקיבה‭."‬

חשד לדליפה מקו הסיכות, כמה הידבקויות והרחבה של הוושט. חונוביץ(צילום: אלעד גרשגורן)

"התכות וריתוך"

חונוביץ הבין שמדובר בניתוח חירום להצלת חייו. "החליטו באמצע הלילה לא לחכות ולהוריד אותי מיד לחדר ניתוח. רופאים בכירים הוזעקו מהבתים שלהם. הסבירו לי שברמב"ם ניסו הכל, אבל את הנזק הראשוני שנגרם לי ב'איטלקי' אי-אפשר לתקן ולכן חייבים לבצע כריתת קיבה מלאה. היה לי מאוד קשה לשמוע את זה כי הייתי כולה בן 37 והיה לי הרבה מה להפסיד‭,"‬ הוא מספר בעצב.

מאז כריתת הקיבה השיל חונוביץ יותר ‭60-מ‬ קילו ממשקלו, ונגרמה לו שרשרת של מצוקות בריאותיות, אשר זיכתה אותו בנכות זמנית של ‭100%‬ מהמוסד לביטוח לאומי. "התובע סובל ממעבר ישיר של מזון מהוושט למעי הדק, המוביל לספיגה מהירה ולהפרשת-יתר של אינסולין, שגורמת לירידה ברמת הגלוקוז. הוא סובל מקריסה כללית ברגע שמתרחשת ירידה בערכי הסוכר. הוא נזקק לטיפול בוויטמינים, אך מתקשה בבליעתם וברכישתם. מאז הניתוח הוא לא מסוגל לשתות מים ולאכול בשר ובצקים, וסובל מקשיים בעיכול, מחולשה, מחוסר ריכוז, מפקקת ורידים וממצב נפשי קשה‭,"‬ נכתב בתביעה.

"איפה הזמנים שיכולתי להוריד מגש פיצה עם בקבוק קולה? הלכו. נהייתי שוב תינוק שאוכל אוכל מרוסק ורך‭,"‬ הוא מספר.

ד"ר צביקה דושניצקי, מומחה ברדיולוגיה אבחנתית, סקר לבקשת התביעה את הממצאים ונתן עליהם את חוות דעתו. "ניתן לראות שתי בעיות. ‭.1‬ בכריתת הקיבה נותרה שארית קיבה גדולה מיד לאחר המעבר בין הוושט לקיבה. ‭.2‬ בצילום הראשון התגלה מעבר דל של חומר ניגוד (מה שיכול להצביע על חסימה), ממצא שממנו התעלם המפענח. גם מהממצאים הבאים הוא התעלם".

חוות דעת נוספת ניתנה על ידי פרופ' אילן חרוזי, מומחה בכירורגיה כללית. "כמה ימים לאחר שחרורו הוא החל לסבול מתופעות הלוואי של סיבוכי הניתוח, הנובעות משארית קיבה גדולה שהותיר הצוות המנתח בגופו. כבר מהצילום הראשון, ובניגוד לפענוח של הנתבעת, ברור כי ישנה בעיה שנוצרה בזמן ביצוע השרוול עקב ביצוע לקוי: כיס גדול, הגורם לחסימה.

"לנוכח זאת היה על הצוות לנקוט אמצעים לתיקון השרוול, דבר שהיה מונע את מלוא הנזק של מר חונוביץ, לרבות כריתת הקיבה‭,"‬ קובע המומחה. לטענתו, "עקב הטיפול הרשלני, הפקקת שבה לקה אחרי חיבורו להזנה התוך-ורידית סיכנה את חייו של חונוביץ‭."‬

תגובת בית החולים על שם המשפחה הקדושה (האיטלקי):‬ "כתב התביעה טרם התקבל. כשיתקבל, נלמד אותו, ובהתאם תוגש תגובת בית החולים". ‬