שתף קטע נבחר

צוואה דיגיטלית: למי שייך הפרופיל לאחר מותנו?

הצעת חוק שנידונה בכנסת קובעת כי חשבון המייל והפייסבוק שלנו יועבר ליורשים החוקיים לאחר מותנו, בדיוק כמו כל הנכסים הפיזיים והכסף. רוצים לקחת סודות לקבר? צריך יהיה לכתוב את זה בצוואה

במהלך חיינו אנחנו צוברים מידע דיגיטלי רב. מה קורה לאחר מותנו לסרטונים מהיוטיוב, לסטטוסים בפייסבוק וההתכתבויות בג'ימייל? שאלה זו העסיקה את ורד שביט לאחר מותו של אחיה טל ז"ל, מה שהביא אותה לחקור את הנושא, וכעת עולה הנושא לדיון בועדה לפניות המיוחדות של הכנסת בראשות עדי קול.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

שביט אמרה בדיון שכעת אין חקיקה שמסדירה את הנושא, והדבר "גורם למשפחה כאב נוסף". בהמשך היא הסבירה כי אין מדיניות אחידה לחברות שפועלות בארץ. חלק מהחברות דורשות צו בית משפט וחלק אפילו לא מבקשות תעודת פטירה כדי למסור פרטים או גישה למידע למשפחות.

 

הצעת החוק שנידונה היום בכנסת מתקנת את חוק הירושה בהוספה של עזבונות דיגיטליים כנכסים שיועברו ליורשים כמו כל נכס אחר. כיום, הסעיף הראשון של חוק הירושה קובע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו", וההצעה החדשה מוסיפה לסעיף את המילים "לרבות נכס דיגיטלי". 

 

השארת נכסים דיגיטליים מעלה שאלות של פרטיות המנוח אל מול הזכות של היורשים. אם ההצעה תעבור, כותבי צוואה יצטרכו להגדיר מה יהיה גורלם של נכסיהם הדיגיטליים. אם אינם רוצים שלמשפחה תהיה גישה למייל או לרשות החברתיות, בגלל חומרים רגישים שעלולים לצוץ שם, עליהם יהיה להגדיר זאת בצוואה.

 

"אם יש אנשים שהפרטיות חשובה להם גם אחרי מותם, שישאירו הוראה למחוק או לסגור את החשבון אחרי מותם, זו בקשה לגיטימית", אמרה שביט. יהונתן קלינגר, מהתנועה לזכויות דיגיטליות אמר שנושא הפרטיות של הנפטר קשורה לא רק אליו, אלא גם לצדדים שלישיים. למשל תכתובות מייל בין אדם שמאז נפטר לבין אדם שעדיין חי.

 

רעות אופק ממשרד המשפטים אומרת שאין דינים ספציפיים לקניין דיגיטלי. "זו סוגיה משפטית סבוכה מאוד", הסבירה, "אני לא יכולה לתת חוות דעת סדורה, כי הסוגיה מעוררת המון שאלות". טלי שם טוב מחברת הוט מובייל והוט נט, מסבירה שיורשים מבקשים למשל פירוט שיחות, "אבל מכיוון שאין הסדרה, אין לנו ברירה אלא לבקש צו בית משפט. לקבל תיבת דואר אלקטרוני עוד לא הייתה פנייה, אבל אנחנו מחכים שהנושא יוסדר".

 

חברת הכנסת קול ביקשה ממשרד המשפטים להידרש לסוגיה יותר לעומק, ולקיים דיון נוסף בנושא בעוד מספר חודשים.

 

פייסבוק מאפשרת עמוד הנצחה

רועי גולדשמיט, ממרכז המחקר של הכנסת הסביר שאם משתמש נפטר, בן משפחה לא יכול לקבל מפייסבוק את הסיסמה לחשבון של המנוח. פייסבוק מאפשרת להפוך את הפרופיל של אדם מת לפרופיל הנצחה - שדומה לפרופיל רגיל אבל מוגבל יותר. לדברי גולדשמיט, כל אחד יכול לשלוח ראיה על מותו של אדם בשביל להפוך פרופיל לכזה.

 

גוגל כותבת שבמקרים נדירים תוכל לספק גישה לתכנים, אבל זה תהליך ארוך שלא מחייב אותה לגילוי הפרטים. עם זאת, גוגל מאפשרת למשתמש מודע להחליט, שאם הוא לא פעיל בחשבון לזמן מסויים, ישלחו הודעות או התראות לחברים או מכרים שהוא בוחר כולל אפשרות לתת להם לקבל עותק מתכולת חשבונות מסויימים של מוצרי גוגל.

 

נוגע כמעט לכולם

טל שביט היה מייסד עיתונות הרכב דו גלגלית בישראל. הוא נהרג בגיל 55 בחודש מרס 2011 מפגיעת מכונית. הנהג הואשם בגרימת מוות ברשלנות ונידון ל-14 חודשי מאסר. 

מספר ימים לאחר התאונה קיבלה ורד, אחותו של טל, כמו גם שאר רשימת המכותבים שלו, מייל מהחשבון, לאחר שספאמרים השתלטו עליו. בעקבות קבלת הספאם ורד החלה לחקור את הסוגייה - למי שייך המידע הדיגיטלי של אנשים לאחר מותם ופתחה את הבלוג אבק דיגיטלי, בו היא סוקרת וחוקרת את הנושא, ומעבירה עליו הרצאות.

 

"מוות זה הדבר היחידי שמשותף לכולנו, ומוות דיגיטלי רלוונטי כמעט לכולנו - זה רלוונטי 'רק' לכל מי שיש לו נגיעה למחשב, לטלפון חכם ו/או לאינטרנט, בכל מקום, בכל אוכלוסיה ובכל גיל", אמרה שביט בדיון. "זה רצון כל כך טבעי ואנושי, לגעת בכל מה שהנפטר השאיר אחריו/ה - ומה לעשות, שכיום חלק ניכר ממה שאנשים משאירים אחריהם נמצא בתוך מכשירים אלקטרוניים או דרכם".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
מה יהיה בסופנו?
צילום: shutterstock
מומלצים