שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    סופרים ישראלים וספרות עברית
    שבוע הספר העברי השני צוין בעיר במגוון אירועים מרתקים עם סופרות וסופרים מישראל

    הרוחות העזות הנושבות בעירנו לא הצליחו לפוגג את רוחה של התרבות והספרות העברית, שהגיעה בשבוע שעבר לעיר הרוחות. הרגשנו כמו בבית, גופנו במרכז המערב וליבנו במזרח. יוזמת רעיון שבוע הספר העברי הראשון הייתה של שליחת הסוכנות, סופי פלמן, ששבה ארצה בקיץ. ועדת היגוי בראשות צפי בן יוסף, טלי זר ציון ותמר קליפשטיין, שמשכו ברתמות והקדישו את מרצם וכוחם ליצירת אירוע מרשים ומרתק בעזרת צוות מתנדבים מסור.

     

    השנה התקיים האירוע המרכזי של שבוע הספר העברי, מפעל התרבות לזכרה של אופירה בן אריה ז"ל, בג'יי.סי.סי של נורת'ברוק ביום ראשון שעבר. האירוע

    כלל מפגש והרצאות של סופרים ישראלים בעברית ובאנגלית: צרויה שלו, נאוה סמל, רם אורן, רויטל שירי הורוביץ ומיכאל סטולובצקי, שהוא "הילד" מספרו של רם אורן "השבועה". כמו כן התקיימו מגוון פעילויות לילדים ונוער. במסגרת התוכניות לילדים הציגה ניצנה לרנר תיאטרון בובות קסום שאחריו התקיימה סדנת יצירה לבניית בובות. המורות מבית הספר סלומון שכטר הציעו שעת סיפור לילדים. במקום נמכרו ספרים בעברית, כולל ספרים משומשים, וכמו כן הוצעו למכירה ספריו ההיסטוריים של הסופר רם אורן.

     

    רם אורן (צילום: אמיר לוי) (צילום: אמיר לוי)
    רם אורן(צילום: אמיר לוי)

     

    רבים מחברי הקהילה הישראלית הגיעו לאירוע, ביניהם חברות חוג הספר על שם אופירה בן אריה, חברות חוג הספר של אילנית זפרני, חברות סניף "הילה" הישראלי בהדסה, נציגי הקונסוליה הישראלית ועוד רבים אחרים.

    אירוע הפתיחה, ביום שישי שעבר, אירח את הסופרת והעורכת צרויה שלו, שפרסמה בעשרים השנים האחרונות חמישה רומנים, שני ספרי ילדים וספר שירה אחד.

     

     

    חיים אלטרנטיביים

    "כל כך הרבה שנים אני מתלוננת על תשעת חודשי החום המיגעים בישראל ומפתחת פנטזיות על יפי השלג והקור בארצות רחוקות", פתחה שלו ואמרה, "אבל יומיים בניו-יורק ויום בשיקאגו הספיקו לי בהחלט". להופעתה בחוג הספר על שם אופירה בן אריה בשיקאגו הגיעה שלו מצוננת כהלכה וכמעט ללא קול.

     

    "תהליך הכתיבה הוא מיוחד ויוצא דופן, נובע מבפנים. זאת בריאה יש מאין כמעט יום ביומו", סיפרה שלו לקהל. "אני ישובה לבדי מול המחשב, אין לי עם מי להתייעץ, תמיד שרויה במתח ומועקה: מה יהיה אם לא יהיו לי רעיונות יותר. מצד שני, זהו תהליך מאושר בו אני חיה חיים אלטרנטיבים בלי לצאת מהבית וחווה את החוויות הרגשיות של דמויותי".

     

     

    היחס הראשון והראשי שלה כלפי הדמויות שהיא יוצרת, סיפרה, הוא יחס של רחמים וחמלה. "לפעמים אני ממררת בבכי מול המקלדת", התוודתה, "בני בן השבע נכנס הביתה ושואל: 'אמא, קרה משהו רע?' ואני עונה לו, 'האישה בספר שלי כל כך אומללה ולכן אני בוכה'. 'אין בעיה', הבן עונה, 'נכתוב שני משפטים ונעשה אותה מאושרת'. אבל אני לא יכולה לעשות קיצורי דרך, לכל אחת מהדמויות יש דרכים הפתוחות בפניהן להתמודד עם משברים, כשלונות ותיסכולים. הבטחתי לו שעד סוף הספר, תהיה לכל דמות איזו שהיא התעצמות, התבגרות והשלמה להמשך חיים משמח ובעל משמעות".

     

    בכתיבתה מתעקשת שלו על חשיבותם של כל פסיק ונקודה. היא משוכנעת שזו שאלה של חיים ומוות. כל פיסקה בפרוזה שלה זוכה להתמקדות כמו בשיר העומד בפני עצמו. היא מודה שהיא סופרת איטית במיוחד, שאף פעם לא מרוצה מיצירתה.

     

    המחמאה הכי גדולה שהיא מקבלת מקוראיה, סיפרה, היא כשהם מספרים שסיפורה עזרו להם להפיג את בדידותם. תגובה משמעותית במיוחד קיבלה לספרה "תרה", על זוג המפרק בדרמטיות את קשר הנישואים שלהם. התוצאות לא מעודדות. "פעמים רבות שמעתי מאנשים שקנו את הספר כמתנה לזוגות ששקלו להתגרש", גילתה שלו. "רק לפני כמה חודשים נגשה אלי אישה ואמרה לי, 'רק בזכותך נשארתי עם בעלי'. הרגשתי איך כל כובד האחריות מונח על כתפי".

    התגובות הרבות לספרה "שארית החיים" (2011), שזכה השנה בצרפת בפרס "פמינה" לספר הזר הטוב ביותר, מגיעות מהורים שהשתכנעו בזכותו להביא ילד נוסף לעולם, או לאמץ ילדים. היא מגלה כי הטלפון החכם שלה עמוס בתמונות של ילדים כאלה, שנשלחו בתודה על ידי הוריהם הטריים.

     

    שלו סיפרה עוד כי התחילה לכתוב כבר בגיל 6, בעיקר שירי הספד על מות חתולים וכלבים אהובים. אפשרות האובדן והמוות בכל רגע נתון נותרו מאז בכתיבתה, המושפעת, לדבריה גם מסיפורי המקרא אותם הקריא לה אביה מידי ערב.

     

    בהתייחסה למציאות הישראלית האלימה, אותה הרגישה על בשרה כשנפצעה בפיגוע טרור ב-2004, אמרה שלו כי היא מעדיפה לכתוב על המלחמה בין המינים במקום על מלחמות ישראל ועל גבולות הרגש במקום על גבולות גיאוגרפים.

     

     

    הסופר כפול הפנים

    הסופרת הוותיקה נאוה סמל, פרסמה עד כה 16 ספרים וארבעה מחזות. היא מרבה לעסוק ביצירתה בחווית הדור השני לניצולי השואה. "סופר הוא אדם כפול פנים", אמרה במפגשה עם הקהל בשיקאגו בסוף השבוע האחרון. "הוא מביט בעת ובעונה אחת בעבר ובעתיד. בכתיבתי מבעבע יקום מקביל לחיי, יקומם של גיבורי הסיפור. גדלתי בבית חילוני וישראלי, שמאחוריו רחשה מציאות רפאים" – הצעקות בלילה של אמה, ניצולת אושוויץ. לדבריה הוריה השעו את זכרונם במהלך היום כדי לא לשתף את ילדיהם, כלומר אותה ואת אחיה, הזמר, המוזיקאי והתמלילן שלמה ארצי, בחוויות הקשות שעברו באירופה. "השתיקה שלהם הגנה עליהם ועלינו", אמרה והוסיפה כי עסוקה בשאלה איך להקנות את ההיסטוריה ולעצב את הזכרון הקולקטיבי לדורות הבאים, זה של הילדים והנכדים.

     

    במוצאי שבת הוקרנה בשיקאגו גירסה מצולמת של המחזמר אותו כתבה סמל, "כלה על נייר", עם לחן של דניאל סלומון ובבימוי צדי צרפתי. המחזמר מציג סיפור אהבה המתרחש בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, משם נשלח קיבוצניק צעיר למזרח אירופה כדי להינשא נישואים פיקטיביים לצעירות יהודיות כדי שיוכל להביא אותן איתו חזרה לפלשתינה כ"כלות על נייר". הוא מתאהב באחת הכלות הפיקטיביות אך צריך להתגרש ממנה מכורח המציאות.

     

    אורחת נוספת בפסטיבל הייתה רויטל שירי הורוביץ, סופרת חיננית, שגדלה בישראל וחולקת את זמנה בין סיאטל ותל אביב. לאחרונה היא פרסמה שני ספרים: "בת עיראק", בו מתועדים חייו של דודה וקרובי משפחתה בעיראק, ו"להתראות בקרוב", המתאר את שלושת נסיונותיה לחזור להתגורר בארץ. הורוביץ מספרת כי היא מרגישה חצויה ומבכה את הפער בין הדור שלה לדור ילדיה. הנושא עורר שיחה ערה בקרב הקהל. אחד המשתתפים בשיחה סיפר שהגיע לארה"ב להתמחות רפואית בת שלוש שנים בשיקאגו, וכשחזר לארץ לא הצליח להתקבל בעולם הרפואה הישראלי ונאלץ לשוב לשיקאגו.

     

    אורח נוסף בפסטיבל היה מחבר רבי המכר רם אורן, שסיפר כיצד עבד שנים כעורך דין וכעיתונאי למרות שתמיד חלם להיות סופר. את ספרו הראשון, "פיתוי", פרסם לפני עשרים שנה בדיוק, ומאז פרסם לא פחות משלושים ספרים נוספים, רבים מהם רומנים בלשיים, אבל גם סיפורים היסטוריים כמו "לטרון", "המטרה תל-אביב", "ימים אדומים" ו"השבועה", העוסקת בסיפור חייו של מיכאל סטולוביצקי, ששרד את מלחמת העולם השניה בזכותה של המטפלת הקתולית שלו, גרטרודה, איתה עלה לארץ ישראל על ספינת המעפילים המפורסמת "אכסודוס".

     

    שבוע הספר העברי התקיים בחסות הקונסוליה הישראלית, הבית הישראלי, הפדרציה היהודית, ג'יי.סי.סי נורת'ברוק וגופים פרטיים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים