שתף קטע נבחר

כשפקידי ביטוח לאומי טועים אתם משלמים

מה קורה כשהביטוח הלאומי משלם בטעות קצבה גבוהה מדי? במקרה של נ', אם חד הורית שמתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה של 2,600 שקל, החלו מחשבי המוסד לפלוט מכתבי איום ודרישה להחזרת חובות

נ' היא אם חד הורית שמקבלת קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי של כ-2,600 שקל. סכום זה אמור להספיק לה ולשני ילדיה לקיום מינימלי - כך לפחות קבעו חברי הכנסת ופקידי האוצר כבר לפני שנים. 2,600 שקל אמורים להספיק למזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא כפי שכתב זאב ז'בוטינסקי או בשפתנו: דיור, אוכל, בריאות, חינוך ושאר הוצאות המחייה.

 

כתבות נוספות בנושא ביטוח לאומי:

 

על פי הגדרת הביטוח הלאומי מדובר בסכום הבסיסי ביותר הדרוש למשפחה כדי להתקיים, והכנסת אף חוקקה חוק האוסר הטלת עיקולים על קצבאות הביטוח הלאומי, כדי שלא יווצר מצב שבו אדם נשאר ללא סכום מינימלי הנדרש לו למחייתו.

 

הבעיה

אין ספק שמדובר בחוק טוב בכל הנוגע לכלל החובות שיש לאדם מול מערכת ההוצאה לפועל או כל בעל חוב אחר - למעט הביטוח הלאומי. אבל מה קורה כשמתברר שהביטוח הלאומי עשה טעות? הוא שילם למישהו, במקרה שלנו לנ' יותר מידי כסף - לא באשמתה? היא דיווחה בזמן, נתנה את המידע המלא, לא הסתירה, לא ניסתה לרמות, עשתה כל מה שפקידי הביטוח הלאומי ביקשו ממנה - ובכל זאת פקידי מס הכנסה עשו טעות ושילמו לה חודשיים יותר מידי, בערך 5,200 שקל.

 

מתברר שדווקא בביטוח הלאומי דואגים יותר לגביית חובות ממי שמתקיים מקצבת קיום זעומה ועלובה שהמוסד עצמו משלם, מאשר במציאת דרכים להגדלת הקצבה. מתי, למשל, שמעתם שפקידי הביטוח הלאומי יחד עם הנהלת המוסד יוצאים לשביתה או הפגנה נגד הסכומים העלובים והבזויים שהם נאלצים לשלם כדמי קיום מינימליים, לאזרחים שבאמת אין להם כלום?

 ( צילום: shutterstock ) ( צילום: shutterstock )
( צילום: shutterstock )

כשגילו בביטוח הלאומי את הטעות, החלה מערכת המחשוב של המוסף להנפיק מכתבי איום ודרישה להחזרת חובות. "אבל אין לי ממה להחזיר להם", ניסתה נ' להסביר, "וחוץ מזה, אני לא אשמה שאתם פישלתם. שמישהו אצלכם ישלם את המחיר או שפשוט תמחקו את החוב, גם את זה אתם יכולים לעשות".

 

על פי הדין הקיים בביטוח לאומי, כשלאדם חוב למוסד לביטוח הלאומי, בגין גמלה שניתנה בטעות או שלא כדין, או בגין הימנעות מתשלום דמי ביטוח, ואותו האדם זכאי לקבל קצבה או גמלה מהמוסד, יש למוסד סמכות לקזז את החוב בשיעור של עד 10% מהגמלה שזכאי האדם לקבל מהמוסד. מצב זה בעייתי כשמדובר בגמלאות קיום, ודורש תיקון.

 

נכון, במשך חודשיים "נהנתה" נ' מתשלום עודף של 5,200 שקל. השאלה היא מה ביכולתה לעשות עכשיו - למכור את הנעליים החדשות שקנתה לשני ילדיה לקראת החורף? לבטל את התשלום לבעל הבית על הדירה המוזנחת שהיא שוכרת? מדוע שהביטוח הלאומי לא יודה בטעותו, יפנים את תפקידו כרשת הביטחון הסוציאלי של מדינת ישראל, ייקח אחריות ופשוט יימחק את החוב?

 

הכותב הוא סמנכ"ל עמותת "ידיד" - מרכזי זכויות בקהילה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים