שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "תא גורדין": המרגלים חזרו טובים מתמיד
    על הנייר, העלילה מופרכת כמעט כמו הצירוף "מותחן כחול-לבן". אבל בעונתה השנייה "תא גורדין" משלבת משחק משובח, תסריט בוגר ועריכה מוצלחת - ומנצחת את הבלבול וההגזמה שהשאירה העונה הקודמת

    החדשות הטובות: "תא גורדין" חזרה אתמול (ה') ל-yes action. הרעות: הרוסים - גם הם - עומדים עלינו לכלותינו. העונה השנייה של דרמת הריגול הישראלית מקימה לתחייה את משפחת גורדין, על סייעניה ומפעיליה - כולם שייכים לזרוע ביון רוסית שמטיילת לנו בין הרגליים ומחפשת לפנצ'ר את ציון וירושלים. מה שעלול היה להפוך לבדיחה עלילתית (הרוסים זוממים על מפקד חיל האוויר, לא פחות), התגלה - טלוויזיונית לפחות - כנועז, מסקרן ולא שגרתי. "תא גורדין", בעונתה השנייה, שומרת על המסורת.

     

    ביקורות טלוויזיה נוספות:

     

    תקציר הפרקים הקודמים (עשוי להכיל רכיבי ספוילר טבעיים): משפחת גורדין - האם דיאנה, האב מיכאל, והסבתא הנכלולית נינה - עלו לארץ מרוסיה ונטמעו כתא ריגול רדום ומוכן ליום פקודה. הבת נטליה גויסה בגיל צעיר, ורק הבן אייל, קצין מצול"ש שהתברג בעמדת מפתח, נשאר מחוץ לסוד המשפחתי. ניסיון ההפעלה של אייל כסוכן הניע את המערכה הראשונה. הגורדינים הצליחו לבסוף לתמרן בין הפטיש - המפעיל הרוסי לונדין, לסדן - שני חוקרי השב"כ פטר ואופיר.

     

    שומרת על המסורת. "תא גורדין" (צילום: גיל אזרחי) (צילום: גיל אזרחי)
    שומרת על המסורת. "תא גורדין"(צילום: גיל אזרחי)

    מהסיום המדמם של עונת הבכורה קופצת "תא גורדין" שנתיים קדימה. הבן בכלא, הבת חזרה לסיבוב שני בארץ, וההורים מעבר לים, מבקשים איחוד משפחות. אלא שהפעם גורדין הבן ייאלץ להתמודד עם השב"כניק והמפעיל הרוסי בחבילה אחת.

     

    "תא גורדין" מתמודדת עם מצבור סיכונים. על הנייר, העלילה מופרכת כמעט כמו הצירוף מותחן כחול-לבן. לרוב היא דוברת רוסית, לעתים סבלנית ומזדחלת, והיומרה העלילתית שלה תופרת את השב"כ, המוסד והביון הרוסי בנשימה אחת. ולמרות זאת, בשילוב נכון של משחק משובח, תסריט בוגר ועריכה לא מזלזלת, היא מצליחה לפורר את החששות.

    מתמודדת יפה עם מצבור סיכונים (צילום: אסנת רום) (צילום: אסנת רום)
    מתמודדת יפה עם מצבור סיכונים(צילום: אסנת רום)

    הקרדיט שייך ברובו לקאסט המדויק. מוני מושונוב כפטר השב"כניק ואביב אלוש כגולנצ'יק-שב"כניק שווים כל רגע; רן דנקר, הבן הכלוא, משכנע; הלנה ירלובה, סלבה ביברגל ונטע ריסקין (אמא, אבא ובת) משתבחים והולכים; ומארק איווניר, לונדין שקם מן המתים, הוא באנקר. בקיצור, במערב אין כל חדש. "תא גורדין" (שביים דני סירקין וכתבו רון לשם, עמית כהן ויזהר הר-לב), עם נתוני פתיחה טובים, נושמת אוויר פסגות.

     

    לא נכחיש, בעונה הראשונה היו גם חריקות. מה שהתחיל אז כסבך עלילתי מאתגר, קיבל

     לקראת סיום תפנית מוגזמת. התסריט עבר לשפת עזית הכלבה הצנחנית ("הוא חמוש ומסוכן!" כאילו דה), חלק מהדמויות התפתחו לכדי חצי בדיחה, חצי תקלה (ולוולה, רכז השב"כ שנראה כאילו נמלט מהשולחן של שאולי וקרקו), והרוסים כמעט העלו קומפלט השמיימה את פיקוד חיל האוויר. לפחות לפי הצורה שבה פתחה את העונה החדשה, "תא גורדין" הסדירה נשימה וחזרה להיות מה שהיא באמת: אחת ההפתעות המרעננות של הדרמה הישראלית.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים