שתף קטע נבחר
 

אין גאווה בבחירות

אלה הבחירות היקרות ביותר בהיסטוריה עבור הקהילה הגאה, משום שאנחנו עלולים להפסיד את המשך קידומם של חוקים משמעותיים

לצד המחיר הכלכלי הכבד למשק, לצד הקושי שבניהול ענייני המדינה ללא תקציב לשנת 2015, ולצד ההתנגחויות הפוליטיות שימלאו את סדר היום בחודשים הקרובים, ראוי לזכור שהתפזרותה של הכנסת ה-19 פחות משנתיים מיום השבעתה גורמת לעיכוב משמעותי בדרך לשוויון מלא בתעסוקה, בחינוך, ובחיי המשפחה בישראל עבור קהילת הלסביות, ההומואים, הטרנסג'נדרים והביסקסואלים בישראל.

 

שלל חוקים ותקנות לקידום קהילת הלהט"ב שהונחו על שולחן הכנסת ה-19 לא יזכו לצערנו להשלים את הליך החקיקה בשל הקדמת הבחירות.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet

שדרות בין מלחמה לבחירות / גלי בסודו

ללמד לחשוב / מקסין פסברג

מצעד הגאווה בקיץ האחרון בתל אביב. החוקים עדיין מחכים במגירה  (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
מצעד הגאווה בקיץ האחרון בתל אביב. החוקים עדיין מחכים במגירה (צילום: עידו ארז)
 

מבט חטוף בספר החוקים הישראלי מבהיר שלמרות ההתקדמות העצומה שנעשתה בנושא, רבים התחומים שבהם עדיין מותרת בחוק אפליית להט"ב. תחום משמעותי שבו עדיין מותרת אפליה בחוק הוא התעסוקה. חוק שוויון ההזדמנויות במקום העבודה אמנם אוסר אפליה על בסיס נטייה מינית, אולם מתיר אפליית טרנסג'נדריות וטרנסג'נדרים, ותוצאותיה של חקיקה לקויה זו מורגשות היטב ביום-יום של בנות ובני הקהילה.

 

68% מהקהילה הטרנסג'נדרית העידו בסקר של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שחוו אפליה על בסיס זהותם המגדרית, ו-95% מתוכה חשות כי יש יחס מפלה כלפי טרנסג'נדריות וטרנסג'נדרים בשוק העבודה. התיקון לחוק הפרשנות שאותו הוביל בכנסת הנוכחית ח"כ עפר שלח מיש עתיד, בא לשים לכך קץ וקובע כי אפליה היא אפליה, והיא אסורה גם על בסיס נטייה-מינית וזהות מגדרית. הצעת החוק עברה קריאה טרומית אך נתקעה בגלל הקדמת הבחירות.

 

חוק נוסף שלא יראה אור יום הוא זה שנועד להשוות את תנאי הרישום להורה משותף. כיום רק האם הביולוגית של הילד המשותף של זוג לסביות יכולה להירשם כהורה במרשם האוכלוסין, ואילו בת זוגה נאלצת לעבור תהליך אימוץ שאורכו כשנתיים. זאת בעוד רישומו של הורה בקרב זוגות סטרייטים נעשה על בסיס הצהרת האם הביולוגית בלבד, מבלי הצורך להוכיח קשר ביולוגי של האב לילד. החוק שאותו הגישה ח"כ מרב מיכאלי עבר את ועדת השרים לחקיקה אך טרם עלה לקריאה ראשונה וגם הוא נתקע.

 

גם התיקון לחוק הפונדקאות שנועד לאפשר גישה לפונדקאות לזוגות הומואים וכן ליחידים ויחידות, שאותו הגיש משרד הבריאות בראשות השרה לשעבר יעל גרמן, נתקע. וגם כאן, לא עזרו קביעותיו הברורות של בג"ץ בנושא. המערכת הפוליטית הולכת לבחירות ואנחנו נשארים כאן, תקועים.

 

כך גם חוק "החיים המשותפים", היוצר למעשה מסלול אזרחי לנישואים בישראל, נעצר. הצעה זו הייתה אמורה להתאחד עם הצעת חוק דומה "ברית הזוגיות" תחת חסות התנועה ויש עתיד ובהגשת משרד המשפטים, אולם פיזור הכנסת תקע בינתיים גם את היוזמה הזו.

 

במקביל יזמה גם ח"כ שלי יחימוביץ' הצעת חוק נישואים אזרחיים שהייתה מאפשרת אף היא לזוגות להט"ב להינשא בישראל. עם זאת, הצעת חוק זו טרם עלתה להצבעה ונתקעה.

 

כנסת אחר כנסת אנחנו רואים את המאבק שלנו מתקדם עקב בצד אגודל ונתקע. אבל את ההתקדמות הזו אסור לעצור. אסור למפלגות השונות לנטוש את הצעדים שהחלו בהם. על ראשי המפלגות להתחייב כבר עתה להמשיך את העבודה שנתקעה, והפעם, גם לסיים אותה.

 

עודד פריד, מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים