שתף קטע נבחר

קיבלתם כסף והוא לא מיועד לכם: חייבים במס?

אדם המספק שירותים או מוצרים ומקבל כספים מאנשים אשר נועדו להעברה לצד שלישי, עשוי שלא להיות חייב במס הכנסה ובמע"מ בגין תשלומים אלה. במקרה כזה מתעוררת גם השאלה כיצד לרשום את זה בספרי החשבונות? מדריך

תשלום שהוכח לגביו כי מקבלו לא השתמש בו להנאתו וכי הוא שייך לאחר, אין לראות בו הכנסה אלא פיקדון במובן האמור.

 

 

כך לדוגמא, פיקדון שנתקבל בידי עורך דין אינו מהווה בידו הכנסה חייבת במס, זאת מאחר שהפיקדון מופקד בידי עורך הדין כנאמן או כשליח עד להעברתו לצד שלישי או להחזרתו לבעליו.

 

מלבד עורכי דין, קיימים נותני שירותי אחרים המקבלים כספים ותשלומים המיועדים לצד שלישי, והם משמשים כשלוחים של המשלמים לצורך ביצוע התשלומים. על כך נפרט בהמשך, עם זאת, כאשר מקבל התקבולים נהנה מהשימוש בהם בפועל, יש לראות את התקבולים כהכנסה בידי המקבל, אף אם הצדדים כינו תקבול זה פיקדון, עירבון או כל שם דומה.

 

עצם הגדרת התקבול כפיקדון או בשם אחר, אינה מחייבת את מס הכנסה. המהות קובעת לעניין זה.

 

כיצד יש לרשום פיקדונות בספרי העסק?

בדו"חות יבואו תקבולים מסוג זה לביטוי בחשבונות מקבילים, כחשבון פיקדון, כנכס בנאמנות או כהתחייבות, שכולם אינם חלק מעסקי הנישום. קבלת פיקדונות או תקבולים בעלי אופי דומה, ומסירתם לצד שלישי, חייבים רישום בספר התקבולים והתשלומים וכן בספר הלקוחות בהתאם להוראות מס הכנסה.

 

בסוף כל שנת מס אמור להיות איזון בספרים בין ההכנסות להוצאות בסעיף הוצאות לקוח, ובמקרה של עודף תקבולים על תשלומים בסעיף ההוצאות, העודף ייחשב הכנסה חייבת במס ובסיס לחישוב המחזור החייב בתשלום מקדמות אלא אם ניתן להוכיח אחרת.

 

תקנה 6 לתקנות מס ערך מוסף, מטפלת במקרה בו העוסק נחשב לשלוחו של הלקוח בביצוע תשלומים אשר מטיבם מוטלים על הלקוח, ועל כן אין הם נכללים במחיר העסקה.

 

קיום דרישות התקנה מהווה תנאי טכני לסיווג סכומים כנפרדים מן המחיר לצרכי מע"מ, ומוודא "ניתוק" אותם סכומים בפועל מהסכומים המהווים מחיר העסקה. התנאים העיקריים בהתאם לתקנה 6 הם: הוצאת חשבונית נפרדת או הפרדה במסגרת החשבונית בין הסכומים, והפקדה בחשבון בנק נפרד.

 

כיצד רשות המסים מתייחסת לנושא זה?

ניתן ללמוד על עמדת רשות המסים מהחלטות מיסוי שניתנו ביחס לפעילויות עסקיות שונות. כך לדוגמא, בעסקאות של השכרת רכב בליסינג תפעולי לתקופות ארוכות, כאשר החוכר מחויב ב"החזר הוצאות", הנובע מתשלומי אגרת רישוי וביטוח חובה, לעמדת רשות המסים

לא יחשב סכום ההחזר כחלק ממחיר עסקת ההשכרה של הרכב.

 

דוגמא אחרת היא החלטת רשות המסים ביחס לעוסק המפעיל בית דיור מוגן ואשר גובה מכל דייר תשלומים שונים ובכלל זה את תשלומי הארנונה עבור יחידת הדיור בה הוא מתגורר. בהחלטת המיסוי נקבע כי רכיב הארנונה המתייחס לשטחי המגורים בלבד, ואשר מועבר על ידי החברה לרשות המקומית אינו מהווה חלק ממחיר העסקה כמשמעותה בסעיף 7 לחוק מע"מ, וזאת בתנאים שונים שנקבעו בהחלטה זאת.

 

כיצד מבחינים בין התשלומים השונים?

 

בעולם העסקים מתעורר לעיתים קושי בהבחנה בין תשלומים שמטיבם מוטלים על הלקוח, ושהעוסק משמש אך "מתווך" או שליח לעניינם, לבין סכומים שהלקוח התחייב לתת לעוסק, שהם חלק מן העסקה ואף חלק ממחירה.

 

יש לבחון הן את הדרישות הטכניות כאמור - עמידה בתנאי תקנה 6 לתקנות מס ערך מוסף, אך בעיקר יש לבחון את המהות - האם מהנסיבות נובע כי העוסק משמש אך כמתווך או שליח לעניין התשלום לצד שלישי. המהות תוכרע בכל מקרה על פי נסיבותיו, על ידי בחינת הניתוק בין העוסק לבין הסכומים המועברים באמצעותו. מומלץ בכל מקרה להסתמך על חוות דעת משפטית לפני שמחליטים כי תקבולים מסוימים לא ייחשבו חלק ממחיר העסקה.

 

ד"ר אבי נוב הוא עורך דין לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים