הסיכונים בטיפולי שיניים לנוטלי תרופות לבריחת סידן
חולים הנוטלים תרופות נגד בריחת סידן וזקוקים לטיפולי שיניים עלולים לפתח דלקות או נמק בלסתות. למה זה עלול לקרות ואיך ניתן למנוע את הסיבוכים?
טיפול תרופתי אצל נשים וגברים הסובלים מבריחת סידן (אוסטיאופורוזיס) הופך לשכיח יותר ויותר בעשור האחרון. מעבר לקבוצה גדולה זו של אנשים הסובלים מבריחת סידן, קיימת קבוצה נוספת של מטופלים אשר מקבלים טיפול תרופתי נגד בריחת סידן - בעיקר חולים עם גידולים, שהגידול התפרץ אצלם ומערב את השלד ואת העצמות.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
באופן מסורתי, טיפול תרופתי נגד בריחת סידן נלקח בכדורים דרך הפה - באופן פומי (PO). או בהזרקה לתוך הווריד (אינטרה-ונוס (IV). הטיפול התרופתי הניתן דרך הפה ניתן בדרך כלל אחת לשבוע או אחת לחודש בעוד שהטיפול דרך הווריד ניתן אחת לחודש או אחת לשנה.
לפי הערכות, בארה"ב בלבד מונפקים כ-5 מיליון מרשמים בשנה לתרופות כנגד בריחת סידן הניתנות בצורת כדורים לבליעה דרך הפה.
קיראו עוד
הסוכרת לא מאוזנת? סכנה לחניכיים
לא רק ממתקים: המזונות שעושים נזק לשיניים טיפולי שיניים בהריון: מתי אסור להמתין?
הקשר בין התרופות לבין טיפולים כירורגיים דנטליים
תרופות המונועות בריחת סידן נקראות בשם כולל תרופות ממשפחת הביספוספונטים. לתרופה זו מבנה אשר דומה מאוד לאחד מחומרי הבסיס אשר מהם נבנה שלד העצמות בגוף האדם.
תרופה זו בשל המבנה היחודי שלה חודרת לתוך העצמות, וגורמת להפרעה בתפקוד של התא בגוף האחראי על פירוק העצם בשלד הגוף.
האוסטאוקלסט - הוא התא בגוף האדם האחראי על ספיגה של העצמות, וחסימה של פעילותו על ידי התרופה מבטלת את בריחת הסידן (האוסטיאופורוזיס).
בשנת 2003 פורסמו מספר רב של מקרים אודות אנשים אשר טופלו בתרופות נגד בריחת סידן, ולאחר ביצוע של טיפולים כירורגיים בלסת (עקירות שיניים או השתלות שיניים) החלו לסבול מנמק או מדלקת כרונית של הלסתות.
משנת 2003 מספר הדיווחים על מטופלים אשר לאחר ביצוע של כירורגיה דנטלית ( עקירות שיניים / שתלים ) החלו לפתח נמק של הלסתות נמצא בעלייה תמידית, ככל הנראה עקב הגידול הרב של המטופלים אשר לוקחים טיפול תרופתי למניעת בריחת סידן.
בשנת 2004 חברת התרופות המייצרת את משפחת התרופות כנגד בריחת הסידן ( אוסטיאופורוזיס) אף הוסיפה לתרופה הניתנת דרך הווריד, אזהרה בכתב על גבי האריזות בנוגע לסיכון לפתח נמק או דלקת כרונית של הלסתות עקב שימוש בתרופה.
בשנת 2005, אף נוספה אזהרה זו גם לתרופות הנלקחות דרך הפה. בשל חשיבות הנושא והסיכונים הכרוכים בטיפול בחולים אלו במסגרת טיפולי שיניים, הודפס בשנת 2009 נייר עמדה מטעם האיגוד לכירורגית פה ולסת האמריקאי אשר עסק בדרכי הטיפול והמניעה לגבי מטופלים הנוטלים טיפול תרופתי שכזה.
אמצעי זהירות במהלך הטיפול
שכיחות האירועים לאחר טיפול כירורגי במטופלים הנוטלים תרופה באמצעות הווריד נע בין 0.8% ל-12%. לעומת זאת, בתרופה הניתנת בכדורים דרך הפה, שכיחות האירועים לאחר טיפול כירורגי מגיעה לפי הספרות עד לרמה של 0.06%.
גורמי סיכון נוספים
מטופלים עם מערכת חיסון חלשה: מטופלים הסובלים מפגיעה במערכת ההגנה הטבעית של הגוף כגון: סוכרת, HIV.
תקופת הזמן בו נלקחה התרופה: ככל שהתרופה נלקחה לתקופה ממושכת יותר כך החומר הפעיל שלה נמצא בגוף בריכוז גבוהה יותר ומכאן שהמטופל נמצא בסיכון גדול יותר.
השפעה גנטית: קיימת אפשרות כי גורמים גנטיים מעלים את הסיכון לפתח נמק / דלקת כרונית של הלסתות בחולים מסוימים על פני אחרים.
מניעה
המניעה הטובה ביותר היא לבצע את כל הטיפולים הנדרשים בחולים אלו, טרם שהתחילו לקחת את הטיפול התרופתי. מחקרים הראו כי הסיכון לפתח דלקת כרונית / נמק של הלסתות עולה משמעותית לאחר שלוש שנים שימוש בתרופה הנלקחת דרך הפה.
בדיקת הדם שתכריע בנוגע לבטיחות הטיפול
בחולים אשר נדרש לבצע אצלם טיפולי שיניים מורכבים הכוללים עקירות ואו שתלים, על הרופא המטפל לשלוח אותם לבצע בדיקת דם מיוחדת הנקראת CTX - בדיקה המעריכה את רמת הסיכון בו נמצא המטופל לפתח את אותם הסיבוכים.
מדובר בבדיקת דם פשוטה לאחר צום מאוכל בלבד של כ-12 שעות. תוצאות הבדיקה מגיעות בצורה פשוטה מאוד בחלוקה לשלוש רמות:
רמת הסיכון הגבוהה: ברמה זו אסור בשום פנים ואופן לבצע טיפולים מורכבים הכוללים עקירות / שתלים.
רמת הסיכון הבינונית: ברמה זו קיים סיכון לפתח נמק / דלקת כרונית לאחר ביצוע עקירות ושתלים ובמקרים אלו מומלץ אצל מי שלא חייב, להימנע מביצוע פרוצדורות אלו.
רמת סיכון נמוכה: ברמה זו הסיכון של המטופל לפתח נמק / דלקת כרונית, היינו זהה כמעט לזו של האוכלוסייה הרגילה וניתן לבצע אצלו את כל הטיפולים הנדרשים.
אצל אותם חולים אשר אינם נמצאים ברמת הסיכון הנמוכה מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה על מנת לשקול הפסקה בטיפול התרופתי, כדי לאפשר לריכוז החומר הפעיל בגוף לרדת ובכך להקטין משמעותית את הסיכון לפתח נמק / דלקת כרונית.
במקרים בהם לא ברורה רמת הסיכון או במקרים בהם החל תהליך של דלקת כרונית / נמק , יש להנפות בדחיפות לרופא מומחה לכירוגית פה ולסת.
ד"ר נעם ברוק, רופא בכיר, המחלקה לכירורגית הפה והלסתות, המרכז הרפואי ברזילי, אשקלון
פרופ' עודד נחליאלי, מנהל המכון לרפואה וכירורגית הפה והלסתות, המרכז הרפואי ברזילי, אשקלון
לפנייה לכתב/ת 
