שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הנישואים שלנו נהרסו ביום בו נסע לתאילנד
    הימים חולפים, והבן אדם לא מתאפס על עצמו. הוא מבלה שעות מול המחשב ב״סידור תמונות של הטיול״, ובכל פעם שאני מתקשרת אליו באמצע היום, הוא בממתינה ״עם הבנים מהטיול״. בהתחלה לא ייחסתי לכך חשיבות, אבל כשהתפקוד המיני נחל כישלון, כבר התחלתי לדאוג

    זה היה קצת לפני גיל ארבעים. היינו כבר 10 שנים ביחד, נשואים עם שני ילדים קטנים. בעלי מאוד רצה לנסוע לתאילנד עם החבר'ה שלו, רק הם לבד בלי בנות זוג, ואני, ליבראלית שכמותי, זרמתי איתו. אמרתי "שטויות, שייהנה, שיעשה מה שבא לו, מותר להתפרק פעם בעשר שנים".

     

    ואז הגיע הרגע, וממש דקה לפני שעזב את הבית התחלתי לבכות. משהו בתוכי אמר לי שמשהו רע עומד לקרות. והוא חיבק אותי ואמר לי״אל תדאגי, יהיה בסדר״, אבל אני דאגתי, מן אינטואיציה נשית כזו. וזהו, הוא נסע ואני נשארתי בבית עם הילדים.

     

    למען האמת, הסתדרתי מצוין. היה לי שקט נפשי. פתאום הבנתי שיש לי שני ילדים ולא שלושה. אפילו לא התגעגעתי. הייתי מאוד עסוקה בין הבית לעבודה, לסידורים, קניות, ניקיון, חוגים, מסיבות, ומה לא, כך שלא היה לי כלל זמן לגעגועים, עד שהופ, עברו להם שלושה וחצי שבועות, והוא חזר, כולו בהיי. אז מבחינה פיזית הוא אולי היה בארץ, אך נפשית, מנטאלית ורגשית הוא עדיין היה בתאילנד.

     

    למחרת שוחחנו כל הנשים של, וכולן אמרו שייקח לגברברים כמה ימים להתאפס. אז עברו כמה ימים והבן אדם עדיין לא בפוקוס, ואני? אני מתחילה להבין שמשהו פה קורה. פתאום יש כל מיני הערות שלא היו קודם לכן, פתאום גם הסקס הפך לבנאלי, אחר, חסר תשוקה, כמו שרק אישה יודעת להבחין.

     

    אז שאלתי אותו, ״היית עם מישהי?״ והוא כמובן הכחיש. "לא היה כלום, מה פתאום!", אמר ובאותו הרגע הוא יכול היה למכור לי גם את הילדים רק כדי שלא אחשוד, אבל משהו בתוכי הרגיש לי שהוא משקר. האמת היא שלא היה ברור לי מדוע הוא טורח לשקר בכלל. הרי אני הסכמתי, הענקתי לו מעין לגיטימציה לחגוג שם בתאילנד, רק שישמור על עצמו ושיחזור לפה בריא ושלם.

     

    לרגע לא חשבתי שאני צריכה לחשוש ממשהו... והימים חולפים, והבן אדם לא מתאפס על עצמו. הוא מבלה שעות מול המחשב ב״סידור תמונות של הטיול״, ובכל פעם שאני מתקשרת אליו באמצע היום, הוא בממתינה ״עם הבנים מהטיול״.

     

    גן עדן וסיוט הנשים הנשואות. תאילנד (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    גן עדן וסיוט הנשים הנשואות. תאילנד(צילום: shutterstock)

     

    בהתחלה לא ייחסתי לכך חשיבות, אבל כשהתפקוד המיני נחל כישלון, כבר התחלתי לדאוג. מעולם לא הייתי בסיטואציה מינית עם גבר ולא עמד לו או שהפסקנו סקס באמצע, ופתאום זה קורה לי! לא ממש ידעתי מה עובר עליו, ומיד התערער לי הביטחון, מדוע הוא לא נמשך אליי? שאלתי אותו לפשר העניין, והתשובה שקיבלתי היתה שהראש עדיין מסוחרר מתאילנד ושקשה לו לנחות.

     

    החלטתי לבדוק בטלפון שלו מה כל כך מעניין בתאילנד, ובכל פעם שלקחתי את הטלפון, הוא החוויר, נלחץ וצעק עליי. ואני, בטיפשותי, עדיין לא חיברתי את הנקודות... כשכבר עברו שבועיים מיום החזרה, יזמתי שיחה לתהות על קנקנו של אישי. לכאורה, ליבינו את הדברים ובאמת היו יומיים רגועים.

     

    מסכת שקרים

    בשבת בבוקר התעוררתי עם כוחות מחודשים ולא הערתי אותו. נתתי לו זמן נוסף למנוחה. התארגנתי עם הילדים לארוחת בוקר ומקלחות, ופתאום יש הודעת ווטסאפ בטלפון שלו. הסתכלתי ואז ראיתי קמצוץ משיחה עם חבר מהטיול. הסקרנות החלה לחלחל. פתחתי את תוכן השיחה והמציאות הכתה בי קשות. אני מדפדפת בשיחה ומעבירה אותה לתחילתה, ליום שלפני וליום שלפני כן, ואז מתבררת לי תמונה מאוד עגומה: בעלי, האיש שהאמנתי בו בכל ליבי שלא ישקר לי, שידע להעריך את כל החופש שנתתי לו, בעצם בוגד באמון שלי בו.

     

    אני קוראת את הטקסט שהוא כותב לחברו ועיניי מתקשות להאמין, הנפש מתקשה לעכל. ״אני מאוד מתגעגע״, הוא כותב שם (וזה לא אליי). ״אני מאוהב״ (ולא בי), ״קשה לי פה״ (הוא מדבר על להיות איתי), ״דיברתי איתה אתמול וליבי יוצא אליה״ (הוא כתב שם ולא התכוון אלי), ואז מתחברות לי הנקודות: בכל פעם שהתקשרתי והיה בממתינה, הוא בעצם דיבר עם אהובתו התאילנדית. בכל פעם שהיה במחשב, צפה בתמונותיה ומחק ראיות מפלילות. בכל פעם שנגעתי בטלפון שלו, הייתה לו סיבה לדאגה!

     

    אבל אני מחליטה לא לעשות מזה עניין. הרי הסכמתי שיסע, הסכמתי שיחגוג. אפילו החלטתי שאם יספר לי את האמת ואת פשר המלל המטורף הזה, נשים את תאילנד מאחור ואני פשוט אדע שאיתו צריך לנהוג אחרת. אבל אז הוא נכנס למגננה והמשיך לשקר עוד שקר ועוד שקר, והתנהג כאילו אני הרעה בכל הסיפור הזה, ואפילו אמר: ״זהו, זה נגמר. מחר אנחנו ברבנות״.

     

    הייתי בשוק. איך אחרי כל מה שעברתי ועשיתי למענו, הוא שולף את קלף הגירושים?! איך בהינף יד הוא מוותר עליי, על הילדים, על המשפחה שלנו?! התקשיתי להאמין ונפשי רק רצתה מנוחה. החלטתי ללכת, לחשוב, להשאיר אותו עם הילדים וללכת לחברה. רצה הגורל ובשבת זו אכן קבעתי עם חברה שלאחרונה התגרשה עקב אי אמון, וסיפרתי את אשר על ליבי והיא ניחמה אותי בעובדה שמדובר בפנטזיה, רומן לא ישים – הרי הבחורה בתאילנד, הוא פה, מה אני בכלל צריכה לדאוג?!

     

    אבל לי בכלל לא הפריעה הבחורה. אני כל כך נפגעתי והתאכזבתי מהעובדה ששיקר לי, שלא שיתף אותי. אותי! את מי שהכי רוצה שיהיה לו טוב, מי ש״אישרה״ לו לחגוג! אז למה לשקר?! ואז נפל לי האסימון. הוא משקר כי העסקה לא כללה עירוב רגשות. ואני נותרתי עם חור גדול בלב, איך הוא מסוגל לעשות זאת, ובאותה הנשימה להגיד לי שהוא אוהב אותי, מת עליי, שאני החיים שלו, איך!? איך הוא מסוגל למכור את ילדינו על מנת לסנגר על שקריו?! זה לא נתפס לי!

     

    לא הבנתי למה הוא חייב לשקר לי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לא הבנתי למה הוא חייב לשקר לי(צילום: shutterstock)

     

    "אצלי הכל בסדר"

    החלטתי שנלך לטיפול זוגי. בהתחלה הוא הסכים להכל, רק שאני לא אעזוב. הוא אפילו בכה כמו תינוק, ואני קניתי זאת. והנה עברו להם כמה ימים בהם השתדל מאוד. בינתיים, אני לא הפסקתי לחפור לו בטלפון ומצאתי בו מטעמים שונים, החל מתמונות נוף ועד תמונות מפלילות של סקס פרוע ואפילו גם כמה סרטונים שלא יביישו את ערוץ הסרטים הכחולים...

     

    ושוב אני מגלה שהוא שיקר לי. היה גם היה סקס! והיו גם היו - כמה בנות - לא אחת!

     

    גם כשהתמונות לנגד עיניו, הוא עדיין ניסה להמציא סיפור מצוץ, אבל די! סבלנותי פוקעת! והרי אותי בכלל לא מעניין הסקס, מעניין אותי לדעת ולהבין מדוע הוא מסתיר, מדוע הוא משקר?! הייתכן שהוא בכלל לא מכיר אותי? הייתכן שהוא חושב שאני לא מבינה את המשמעות של להיות בתאילנד לבד?!

     

     

    הימים עוברים, ואנחנו חוזרים לסוג של שגרה, עד שמסתבר לשנינו שתאילנד זה רק הטריגר. אישי, בן זוגי, ממשיך לשקר ולמחוק הודעות. הטיפול הזוגי כבר לא ממש מעניין אותו, הוא לא חושב שיש צורך. ״אצלי הכול בסדר״, הוא חוזר ואומר. אני לא יודעת את הסיבה להתנהגותו, אבל כנראה שכאן נגמרות ההזדמנויות והרצון שלי לנסות להבין, לתמוך, להכיל ולקבל.

     

    אם קודם לא הסכמתי לקבל את דעתה של חברתי הטובה ביותר כי הרגשתי שלא עשיתי מספיק, היום אני יודעת בוודאות שאני, את המקסימום, עשיתי. יש גבול לכמה אדם יכול לחרבן עליך ואתה תבקש ממנו עוד. אז בנות, אני לא אומרת שכל הגברים אותו הדבר, אבל קחי בחשבון שכשבעלך רוצה לנסוע לתאילנד עם החברים, הוא לא נוסע כדי לראות פילים ונופים. לטיול הזה יש השלכות לא פשוטות!

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    לא חשבתי שזה יהיה הסוף של הזוגיות שלנו
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים