שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    החוקים החדשים שלא מסייעים לעובדים

    המעסיקים מרגישים שהחוקים החדשים שהתקבלו הפרו את האיזון ביחסי העבודה. הכוונה המקורית הייתה טובה: למנוע ניצול עובדים שלא מקבלים שכר הוגן על שעות נוספות, לסייע למועמדים שמגיעים לראיון או להגן על נשים בהריון. אך בפועל התקבלה תוצאה הפוכה. דעה

    "היזהרו במשאלותיכם כי יום יבוא והן יתגשמו", אומר פתגם ידוע. לפעמים מרוב רצוננו לתקן ולסדר, אנו מגיעים לתוצאות הפוכות ולא רצויות. בטור הזה אין אנשים רעים, אין כוונות זדוניות, אין מניפולציות שנעשות על מנת להאדיר את שמו של איש זה או אחר. הכל בא מכוונות טובות.

     

     

    אבל כפי שנאמר, הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, וכך המעסיקים היום מרגישים שהחוקים החדשים שהוכנסו ועודכנו בשנים האחרונות בחוקי העבודה, הפרו משמעותית את האיזון העדין שהיה קיים ביחסי עובד-מעביד. מכיוון שעדיין רוב הידע והכוח נמצא אצל המעסיקים, הם מתגוננים נגד החקיקה החדשה בדרכים שאינן רצויות לעובדים.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    ראשית - הקדמה: רוב המעסיקים שפגשתי בחיי היו מעסיקים טובים (הן כעובד, והן כרואה חשבון מבקר) מעסיקים שמבינים היטב כי כוח-האדם הוא המשאב החשוב ביותר בחברה, מעסיקים שלעתים דורשים דרישות רבות וקשות מעובדיהם, אך מקפידים לתת לעובדיהם את מלוא זכויותיהם, ומשלמים את שכר העובדים במלואו ובזמן.

     

    האם יש מעסיקים רעים? בוודאי, כמו שיש עובדים רעים... יש מעסיקים רעים, מעסיקים שמפטרים עובדים ללא ניד עפעף. אבל אין הרבה כאלה תודה לאל, פשוט כי עובדים עוזבים אותם בתדירות רבה, וכך קשה להם לצמוח. כלומר משתלם להיות מעסיק הוגן. אבל החוקים של העת האחרונה מקשים על המעסיקים להמשיך לנהוג כך.

     

    תיקון לחוק: חובה לפרט שעות נוספות 

    בואו ניקח למשל את החוק אשר חוקקה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה) בדבר שעות נוספות. התיקון מספר 24 לחוק הגנת השכר חייב את המעסיק לפרט בתלוש השכר את מספר ימי ושעות העבודה. חובת הפירוט סיימה את תקופת התשלום ה"גלובלי", שלא הבחין בין שעות רגילות לנוספות.

     

    הכוונה המקורית: במקור החוק נועד להגן על עובדים אשר נמצאים בתחתית הסולם התעסוקתי. עובדים אשר כופים עליהם עבודה רבה בשעות ארוכות ובשכר נמוך ומנצלים את תמימותם, חוסר הידע שלהם או חששותיהם מפיטורים.

     

    מה קרה בפועל? החוק לא הבדיל בין עובדים "פשוטים", לבין עובדי (עבדי...) ההיי-טק, וכך פגע במגזר העובדים הבכירים והניהוליים. מדובר בעובדי היי-טק שמקבלים שכר של 20 אלף וצפונה המלווה במכונית ובהטבות נוספות, ועובדים לעתים קרובות הרבה מעבר לשבוע עבודה רגיל של כמעט 9 שעות יומיות.

     

    מפחד שייתבעו על אי-תשלום שעות נוספות (הרי בפועל שולם לאותם עובדים שכר לשעה שהוא גבוה למדי) הכניסו המעסיקים לתלוש רכיב שנקרא "שעות נוספות גלובליות". כך, לדוגמא, במקום לשלם שכר של 20 אלף שקל בחודש עבור 200 שעות (רגילות+נוספות), הם עברו לאחר התיקון לחוק לשלם שכר בסיס של 17 אלף שקל, בתוספת 3,000 שקל עבור שעות נוספות גלובליות.

     

    התוצאה פגעה בעובדים, כיוון שחלק מהמעסיקים לא נותנים הטבות פנסיוניות על שעות נוספות, אלא רק על שכר הבסיס - שירד. כלומר, החוק נועד להגן על מגזרים של עובדי קשי יום, אך בפועל פגע בפנסיה של שכבת ניהול שלמה במגזר ההיי-טק.

     

    אי אפשר לפטר? לא מעסיקים 

    בשנים האחרונות נוספו אינספור תקנות הקשורות לפיטורים. מעסיקים היום נדרשים לערוך שימועים נוקשים ולהתחשב במצבו האישי/כלכלי של העובד. אם העובד היא בעצם עובדת, והיא בהריון, לפני או אחרי, המעביד נאלץ לבדוק את זכויותיו ודרך פעולתו במקרה שהוא רוצה לפטר. לפעמים עובדים, עם כל ההתחשבות במצבם האישי או הכלכלי, הם פשוט עובדים לא טובים, קורה.

     

    לפני כחצי שנה עלה קמפיין של נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, עם סרטון ובו מנהלים השתתפו באליפות זריקת קורות חיים. מנהלים זרקו לפח קורות חיים של אמהות חד הוריות, ערבים, חרדים וכדומה. האם חשבתם מה הביא למצב המתואר בסרטון זה? אולי פשוט המנהלים מפחדים להעסיק עובדים שאי אפשר יהיה לפטר אם יתברר כי הם אינם טובים? שוב, חוקים מגנים מדי גורמים לעתים לתוצאות הפוכות.

     

     

    חוק: חובה לשלוח תשובה מרואיין

    בחודש הבא ייכנס לתוקף חוק חדש, האומר כי במידה ועובד רואיין למשרה כל שהיא, חייב המעביד לשלוח לו מכתב על מצב גיוסו, ואם התקבל ואם לאו - תוך שבועיים מיום הראיון.

     

    הכוונה המקורית: החוק הוא חוק אנושי שבא להיטיב עם המרואיין ולא להשאיר אותו במתח. אולם על המעבידים הופל עול נוסף שלא היה קודם.

     

    מה עלול לקרות בפועל? על מנת שהמעסיק לא יעבור על החוק, במידה והוא השתהה במתן התשובה או שהוא עדיין בודק מועמדים נוספים, ייצא מכתב אוטומטי לכל מועמד ובו התשובה תהיה שלילית.

     

    אם "לפתע" ייזכר המעסיק במועמד ויבקש בכל זאת לגייסו, סביר להניח שהמועמד עדיין ישמח לקבל את התפקיד. שוב, חוק שנועד להגן לכאורה על זכויות המרואיין, הופך להיות מגבלה בירוקרטית על המעביד, שמגולגלת חזרה על העובד.

     

    ימי מחלה: 100% תשלום לכל יום

    פעם ימי המחלה היו פשוטים והגיוניים, ושמרו על איזון בין העובד לבין המעביד. ביום הראשון לא הייתה תמורה עבור ההיעדרות, אולם מהיום הרביעי ואילך ניתן תשלום בגובה של 75% מערך יום העבודה. רוב המקומות שהכרתי נקטו במדיניות מקילה, שפיצתה גם בעבור היום הראשון.

     

    הכוונה המקורית: אחרי תיקונים בחוק שונה האיזון, והיום החל מהיום הרביעי העובד זכאי ל-100% משכרו. המטרה המקורית, גם הפעם, היתה לסייע לעובדים כדי שלא ייפגע שכרם דווקא כשהם סובלים מבעיות בריאות.

     

    מה קרה בפועל? העובדים הלא טובים איבדו את התמריץ לחזור מהר לעבודה, והרופאים הפכו לליברלים והם נותנים לעתים גם אישורי מחלה רטרואקטיביים. ומה עשו המעבידים? אחרי שהרגישו כי האיזון הופר, רוב החברות שאני מכיר הגיבו בהיצמדות לחוק, כמעט ללא הקלות, ומבלי לפצות על יום המחלה הראשון כפי שעשו בעבר.

     

    חקיקה פופוליסטית היא דבר רע

    לסיכום: חקיקה פופוליסטית שאינה מבדילה בין מגזרים שונים, ואינה לוקחת בחשבון את רוב רובו של המשק שעובד בצורה סבירה למדי, תהרוס בדרך כלל ותפגע במרקם היחסים שבין עובד למעסיק.

     

    ועצה אחרונה לעובדים אשר נמצאים אצל מעסיקים רעים: קומו ולכו. במידה ואינכם תקועים בנקודה נידחת על מפת מדינת ישראל ויש לכם אלטרנטיבות לתעסוקה - אל תסבלו לחינם.

     

    במדינת ישראל היום כמעט ואין אבטלה, וסביר להניח שתמצאו מקום טוב שיכבד את היותכם בני אדם. רוב המעסיקים הם טובים - ושהרעים ייפלו, לא נורא.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים