שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סובלים מכאבים נוירופתיים: האם זה מסוכן?
    בניגוד לכאב "רגיל" - כאב נוירופתי נובע מהפרעה בתפקוד העצבים, ללא קשר לחשיפה לגורם חיצוני כזה או אחר. מהם הגורמים להופעת כאב כזה, מי עלול לסבול מכך ומתי זה הופך להיות מסוכן?

    כאב הוא לא פעם מנגנון הגנה של גופנו, שמטרתו להזהיר אותנו מפני גירויים מזיקים. ישנן דוגמאות רבות לכך: כאב הנגרם בעת חשיפה לטמפרטורה גבוהה וגורם לרתיעה על מנת להימנע מכוויה, כאב הנגרם מחבלה, פצעים, דלקות וכו'. בכל המקרים הללו מדובר בכאב הנגרם עקב חשיפה לגורם העלול לגרום לנזק לרקמות.

     

    עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

     

    כאב נוירופתי לעומת זאת, נובע מהפרעה בתפקוד העצבים, ללא קשר לחשיפה לגורם חיצוני כזה או אחר, דהיינו, סיבתו היא מחלה של העצבים, והוא אינו תגובה של העצבים לגירוי חיצוני מזיק. הכאב הנוירופתי הינו ברובו ספונטני, והוא עשוי להופיע ללא התרעה מוקדמת או אירוע מסוים שקדם לו.

     

    הכאב הנוירופתי מתעצם לרוב במנוחה, למשל בלילה, לעיתים קרובות מלווה בתחושה של 'שריפה' ומערב באופן קשה יותר את כפות הרגליים והידיים.

     

    קראו עוד:

    המחלה שמעלה כולסטרול וגורמת להתקף לב

    "אל תתעלמו מהאיתותים שהגוף שולח לכם"

    "שתי בנותיי לא יוכלו ללכת לעולם"

     

    לרוב הכאב הנוירופתי מלווה בהפרעות תחושה אחרות, כגון: תחושת נימול, עקצוצים, רדימות, תחושת זרמים, תחושה של סיכות ומחטים בגפיים וכו'. תופעה שכיחה נוספת היא כאשר גירויים שאינם כואבים נחווים כלא נעימים ואף כואבים, למשל מגע של בגד על הגוף.

     

    הדרך הטובה ביותר להקל על כאב נוירופתי הוא שימוש בתרופות המדכאות את ההולכה החשמלית בעצבים, ובכך מפחיתות את עוצמת הכאב.

     

    ישנן תרופות מקבוצות שונות, כגון: תרופות המשמשות לטיפול נגד אפילפסיה, תרופות הנמצאות בשימוש נגד חרדה או דיכאון ותרופות אחרות. חלק מהחולים הסובלים מכאב נוירופתי מדווחים כי הכאב עשוי להיות קשור לפעולות מסוימות, כגון: פעילות גופנית, ריצה וכו'. במקרים כאלו הימנעות מפעילות זו יכולה לעזור. כמו כן, קירור האזור הכואב עשוי להקל על הכאב.

     

    מה הם הגורמים להופעת כאב נוירופתי?

    למעשה כאב נוירופתי עלול להתפתח בכל מחלה או פגיעה של העצבים ההיקפיים. מגוון המחלות שבהן קיים כאב נוירופתי הינו רב מאוד, כאשר השכיחות שבהן כוללות: מחלת הסוכרת, חוסר בוויטמינים, למשל חסר ב- 12B, תופעות לוואי של תרופות, למשל תרופות כימותרפיות, מחלות דלקתיות, מחלות המטולוגיות, שתיית אלכוהול לאורך זמן, מחלות ממאירות, אי ספיקה כלייתית, מחלות אנדוקריניות ועוד.

     

    בכל אחת מהמחלות האלו, נגרם נזק לעצבים ההיקפיים, דבר שגורם לשינוי בתכונות ההולכה החשמלית בעצבים ולהופעה של כאב נוירופתי. בחלק מהחולים עם כאב נוירופתי הסיבה לכאב אינה ברורה, ואז ההנחה שמדובר, לפחות בחלק מהמקרים, בסיבה גנטית. מחלת פברי למשל הינה מחלה גנטית, שסיבתה ידועה, והיא פוגעת בעצבים ההיקפיים.

     

    מחלת פברי

    מחלת פברי היא מחלת אגירה גנטית נדירה המתבטאת בפגיעה במספר איברים, וזאת עקב אגירה של חומר שומני סוכרי בתאי האנדותל – התאים המהווים את הציפוי הפנימי של כלי הדם.

     

    זאת הסיבה לחסימות של כלי הדם, המתרחשות במחלת פברי והגורמות להתקפי לב ואירועים מוחיים בגיל צעיר.

     

    כמו כן, המחלה מאופיינת באי ספיקה כלייתית, פריחות בעור, כאבי פרקים, שינויים בחומר הלבן במוח, כאב נוירופתי, חוסר הזעה וקרדיומיופתיה (מחלה של שריר הלב). המחלה מופיעה לרוב בגיל צעיר, וחשוב לזהותה, מאחר שקיים טיפול העשוי לעכב את התפתחותה, ובפרט את הסיבוכים הקשים של המחלה.

     

    כאב נוירופתי במחלת פברי

    פגיעה בעצבים ההיקפיים במחלת פברי, מצב הקרוי נוירופתיה היקפית, מערבת בעיקר את העצבים הקטנים. נוירופתיה זו באה לביטוי בכאב נוירופתי, ירידה בתחושת קור וחום, ולעתים הפרעה בתפקוד מערכת העיכול, וזאת עקב מעורבות העצבים האוטונומיים.

     

    ברוב חולי פברי הכאב הנוירופתי מופיע כבר בעשור הראשון לחיים, אם כי, במקרים מסוימים הוא יכול להופיע עד סוף העשור השלישי לחיים.

     

    רוב החולים מתארים את הכאב ככאב שורף עמוק, המלווה בהפרעות תחושה אחרות. בחלק מהמקרים החולים חווים התקפי כאב המתעוררים בעקבות גורמים חיצוניים כגון שינויי טמפרטורה, או לחץ נפשי.

     

    מאחר שהכאב הנוירופתי עשוי להיות הסימפטום הראשון במחלת פברי, קיימת חשיבות רבה למודעות לנושא, ולפנייה לרופא המטפל להמשך בירור ולשלילת קיומה של מחלת פברי, כסיבה אפשרית לכאב זה.

     

    כיום, לחולה בגילאים 10-40 הסובל מכאבים נוירופתיים ללא סיבה ברורה מומלץ לפנות לרופא המומחה לכאבים אלו בכדי לבצע בדיקת אבחון פשוטה למחלת פברי. יתרה מכך, מאחר שקיים טיפול אנזימתי יעיל למחלה, ישנה חשיבות לזיהוי מוקדם של המחלה, על מנת לעכב את התפתחותה.

     

    מחקרים שבוצעו בנושא מצאו, כי הטיפול האנזימתי גורם לשיפור בחומרת הכאב ואף מונע במרבית החולים התפתחות של סימפטומים קשים נוספים הקשורים למחלה, כגון אי ספיקה כלייתית ובעיות לבביות.

      

    הכותב הינו מנהל המרפאה למחלות נוירומוסקולרית, סגן מנהל מחלקה נוירולוגית, ב"ח וולפסון חולון





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    מתי הכאב הופך להיות מסוכן?
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים