שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    להתגבר על הקושי: לעזור לילדים ברילוקיישן

    כמה חשוב שהילדים ילמדו את השפה לפני המעבר? איך בוחרים בית ספר? ומה עושים כאשר הילדים מתנגדים בתוקף? משפחות רבות עוברות לגור במדינות שונות בעולם במסגרת רילוקיישן. בדקנו עם המומחים כיצד להקל את המעבר על הילדים

    מחאת המילקי העלתה לסדר היום את נושא ההגירה מישראל. גם מבלי להכנס לדיון חברתי-פוליטי, הכפר הגלובלי והכלכלה העולמית הפכו את המעבר ממדינה למדינה לצורכי עבודה לחלק בלתי נפרד מהמציאות המודרנית. ישנן משרות נחשקות רבות שהרילוקיישן הוא חלק מדרישות העבודה בהן, ומשפחות רבות בוחרות בעקבות כך לעבור לפרק זמן מסויים למדינה אחרת.

     

    כל מה שאתם צריכים לדעת על רילוקיישן :

    נוסעים? כל ההכנות הנדרשות לפני רילוקיישן

    10 יעדים נבחרים לרילוקיישן: כל מה שצריך לדעת

    כשהמשפחה מתוסכלת: התמודדות עם רילוקיישן

     

    לרוב, הארגון המעסיק עורך הכנה לעובד לקראת המעבר ונותן לו כלים כדי להבין את הקודים התרבותיים של המקום. ההכנה הזו חשובה ותורמת רבות להצלחת המעבר, אבל חשוב לדאוג לכך לא רק לעובד, אלא גם לבני משפחתו. גם המשפחה צריכה להתאקלם במקום חדש ולהרגיש בו "בבית", במיוחד הילדים, שמבחינתם יש חשיבות רבה לקבלתם בחברת בני גילם.

     

    ללמוד - לא רק את השפה

    "ילדים של משפחות ישראליות רבות שמגיעים למדינה החדשה ברילוקיישן מוצאים את עצמם 'חוצניקים'", אומרת ליזי פורת, מנהלת "עוברים ושבים" - משרד לתהליכי אימון להתאקלמות בריאה של משפחות ברילוקיישן. "יש בליבם תחושת ניכור וזרות מוחלטת לחברה החדשה בה הם אמורים להתאקלם. לכן, כשנוסעים עם משפחה, האג'נדה שאמורה להוביל את ההורים היא איך יהיה לילדים".

     

    -איך מספרים לילד שבקרוב יעזוב כל מה שהוא מכיר?

    "צריך להיות בפוקוס על התועלות שיצמחו לכולם מהנסיעה" קובעת פורת. "הכל תלוי בגישה שלנו, ועלינו לזכור מה הילדים ירוויחו. מצד שני, צריך לדבר על הקשיים וההתמודדויות הצפויים, לזכור שזה משהו נלווה, מבלי להתמוטט מכל קושי של הילד.

     

     

    חשוב להתכונן לכך שהילדים יכולים להגיד 'אנחנו לא נוסעים'. זו תגובה טבעית. אבל הורות היא לא דמוקרטיה. יש נושאים בהם ההורים מתייעצים ומקשיבים לילדים, אבל לא באמת שואלים אותם. כמובן שזה גם תלוי בגיל הילד.

     

    "מה שכן, צריך לזכור שהילדים לרוב לא בחרו ברילוקיישן, ועדיין כדאי שתהיה להם תחושת שליטה כלשהי. הם יכולים לעזור בבית באריזות, בסגירת ארגזים, בבחירת החפצים שברצונם לשלוח".

     

    פורת מדגישה כי תהליך ההכנה למעבר צריך להתחיל כבר בארץ. לדבריה, יש להתחיל בתהליכי פרידה מהחברים בארץ, כדי לסגור מעגל אחד ולפתוח מעגל חדש. "יש הורים שמתקשים לראות את ילדיהם סובלים, ומדלגים על הפרידות הללו, אך בפועל זה מעכב התאקלמות", היא מבהירה. "אפשר לעשות מסיבת פרידה ולהפוך אותה למשהו קליל ושמח יותר. להכין עוגה, לחלק מגנטים עם פרטי התקשרות לחו"ל. אפשר גם ליצור אלבום תמונות עם ברכות מהחברים והמשפחה".

     

    -עד כמה חשוב ללמד את הילד מראש את שפת המקום החדש?

    "שפה מילולית חשובה לתקשורת בסיסית, אבל יש נדבך חשוב יותר של תקשורת לא מילולית. שפה היא יותר מאוסף מילים, היא תרבות ואסור לזלזל ברמה של מוסכמות חברתיות. בבית הספר יכולים להסתדר בלי השפה, כי המורה סלחנית, אבל הילדים לא סלחנים. הם יזכרו למשל ילדה שמגיעה לבית הספר החדש עם ג'ינס וטריקו כמו בארץ, בזמן ששם כל הבנות לבושות עם חצאית פליסה ונעלי סירה. הילדים לא רוצים לבלוט על ההתחלה. זו פדיחה".

     

    פורת מדברת לא רק על לבוש, אלא גם על גינונים, ענפי הספורט האהודים, שירי ילדים, תנועות שאינן מקובלות בציבור וגם סלנג מקומי. כל אלו הם קריטיים לתחושת השייכות של הילד, ואסור לזלזל בהם. אין זה אומר לשנות את האופי והטעם שעמו הגענו מהארץ, אבל כן להביע עניין ולהשתלב ככל האפשר בחברת הילדים המקומית.

     

    יהודי, בינלאומי או ציבורי: בחירת ביה"ס 

    שאלה נוספת, המעסיקה רבים מההורים ברילוקיישן נוגעת למוסדות החינוך בהם ילמדו ילדיהם: האם לשלוח אותם לבית ספר ציבורי, יהודי או בינלאומי.

     

    "התשובה לשאלה זו תלויה במטרת הנסיעה", מסבירה פורת. "אם נוסעים לדוקטורט ויודעים שאחריו מיד חוזרים, השילוב באוכלוסיה המקומית יכול להיות חלקי ולהיעשות בבית ספר בינלאומי. אם יש סיכוי שתשארו בארץ אליה אם עוברים זמן רב יותר, לא הייתי מבזבזת כסף על בית ספר בינלאומי".

     

    -מה ההבדלים בין בתי הספר? 

    "בבית ספר בינלאומי הילד זר בין זרים ואז צרת רבים היא חצי נחמה. בתי ספר יהודיים, לעומת זאת, משאירים את הילד קרוב ליהדות, וזה מאפשר לשמור על החגים, למשל. מצד שני, יש גם שיקולי מחיר בבחירה בין בית ספר פרטי לבית ספר ציבורי. תלוי מה חשוב יותר להורים: שהילד ירגיש יותר ישראלי או יותר מקומי".

     

    "בחירת בית ספר היא נושא מורכב", מוסיפה מניסיונה מזל ג'ארט, מורה משלבת (ELL) בבית ספר בברוקליין מסצ'וסטס (בוסטון). "הורים שמגיעים לתקופה קצרה, עדיף שיבחרו במסגרת של בית ספר ממלכתי שיש בו תמיכה לזרים (ELL או ESL), ואז יש מורת שילוב שמלווה את כל הזרים, שמסייעת ומלמדת אנגלית כל יום. משפחה שבאה להשתקע, צריכה לחשוב קדימה. במקרה הזה בית ספר יהודי מתאים יותר, אחרת הנתק מהיהדות גדול מדי. מהר מאד מפסיקים להרגיש חגים יהודיים וקל 'לשכוח'. אחרי שנים זה בעייתי, למי שהנושא חשוב עבורו".

     

    -מה תפקידה של המורה המשלבת?

    "התפקיד של מורה משלבת הוא הרבה יותר מללמד אנגלית. הוא גם תפקיד רגשי", מתארת ג'ארט את עבודתה.

    "אני מוצאת את עצמי עונה להורים על שאלות שהן הרבה יותר מלימוד השפה. ההורים מעורבים בתהליך לחלוטין, והם לא פחות תלויים בי מאשר הילד שלהם. לוקח גם להם זמן להכיר את כללי המשחק, ואיך עובדת מערכת החינוך המקומית.

     

    "הם נוטים לא פעם להיעלב מדברים שנאמרים להם כאן בבית הספר, כי הם מפרשים את הנאמר במושגים של בית ספר ישראלי. אני מסבירה להם את הפערים ומדריכה אותם איך להבין את המתרחש. אני נשאלת הרבה גם על רופא ילדים טוב או איפה הכי טוב לקנות דברים".

     

    לדברי ג'ארט, תהליכי ההתאקלמות שונים בגילאים שונים של הילדים. "הילדים הקטנים נוטים להיות תלויים הרבה יותר בתחילת הדרך. התלות שלהם אמנם גדולה מאוד, אבל הם גם מסתגלים יותר מהר", היא מסבירה. "הילדים הגדולים פחות תלויים כבר בתחילת הדרך, אבל תהליך ההסתגלות שלהם ארוך יותר. בגילאים שמתקרבים לגיל ההתבגרות מתווספים קשיים שלא קשורים להסתגלות למדינה זרה, אז על אחת כמה וכמה במצב רגיש זה".

     

    ג'ארט מדגישה את תפקיד ההורים בתהליך ההסתגלות של הילדים. לדבריה על ההורים, שגם הם בעצמם עוברים תהליך הסתגלות משלהם, להיות זמינים לילדים ולהכיל את המשברים שבדרך.

     

    "הדוגמה שהההורים ישמשו בבית לעמידות בלחצים, הביטחון שהם יצליחו להשרות, החיזוקים שהם יתנו לילדים, כל אלה ישפיעו מאוד על הסתגלותם של הילדים", היא מסכמת.

    "חווית רילוקיישן בריאה וטובה יכולה לתרום רבות לילדים. ילדים שחוו רילוקיישן יצמחו להיות מבוגרים נאורים ופתוחים יותר, אנשי העולם הגדול, בעלי יכולת לחשוב רחב וכולל. אם החוויה הייתה קשה, סביר להניח שיהיה לזה 'מחיר' והתוצאה תראה לעין בבגרות.

     

    "כך או כך, מהניסיון שלי, אם יש משהו שהכי מפריע לילדים לחוות חוויה טובה זה כאשר ההורים לא מסכימים באשר לרילוקיישן ומבטאים את זה. כשהילדים מרגישים שאבא רוצה להישאר ואמא רוצה הביתה, מתחילות הרבה מהבעיות".

     

    ומה לגבי החזרה ארצה? פורת טוענת כי גם החזרה דורשת תהליך הסתגלות והתאקלמות משלה. "כשחוזרים, מגלים בהפתעה גדולה כמה קשה לחזור, כי למעשה חוזרים הביתה אבל כלום לא מרגיש כמו בית", היא מסבירה. "הציפייה היא לחוות משהו מוכר, אבל כבר לא ממש בטוח שזה שלי. התחושות הללו יוצרות ייסורי מצפון. צריך להתרגל להכל מחדש. בעצם, החזרה היא רילוקיישן בפני עצמו", היא מסכמת בחיוך.





     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    רילוקיישן. תנו לו להיפרד מהחברים כמו שצריך
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים