שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    30 מטר מתחת לת"א: נשלמת חפירת המנהרה
    פרויקט קו הולכת הביוב מגוש דן נמצא לקראת סיום והוא נבנה מתחת לנתיבי איילון ללא הפרעה לתנועה. קבלו שוב הצצה לתל-אביב תחתית

    בתקופה זו סתיימת בנייתו של פרויקט קו הולכת הביוב מגוש דן, כגיבוי לתשתית הקיימת משנות ה-50', מתחת לנתיבי איילון. המנהרה נחפרה בעומק של 30 מטרים מפני הקרקע, בעלות קבלנית של 600 מיליון שקל.

     

    כיצד נראית המנהרה הארוכה שמתחת לעיר הגדולה? התשובה בסרטון שלפניכם:

    תל-אביב תחתית. כתבתו של יאיר חסון    (צילום: יהונתן צור, עריכה: גלי כץ)

    תל-אביב תחתית. כתבתו של יאיר חסון    (צילום: יהונתן צור, עריכה: גלי כץ)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מעל 300 איש, יזמים, מהנדסים ואישים בולטים מתחום המים בישראל, הגיעו השבוע לכנס כנרת הראשון לטכנולוגיה ופרויקטים בהנדסת מים, שנערך במכללה האקדמית כנרת. בכנס הוצגו שמונה מהפרויקטים החדשניים והמתקדמים בארץ. בין היתר, הוצג הפרויקט השאפתני של איגוד ערים גוש דן, שמסתיים בימים אלו, שבמסגרתו הונח קו גיבוי למערכת הביוב בגוש דן.

     

    בניגוד לקווי חשמל ומים, לקווי ביוב בישראל כיום כמעט ואין קווי גיבוי, והדבר מפתיע לאור העובדה שדווקא את קווי הביוב לא ניתן להשבית, בניגוד לחשמל ולמים. הגיבוי בגוש דן נועד למנוע גלישת ביוב לנחלים ולמי התהום, במקרה של תקלה בצינורות הרעועים והישנים. מדובר באחד הפרויקטים הגדולים מסוגו בעולם מסוגו עם 7.5 ק"מ של קו הולכה שנחפר לחלוטין בשיטת דחיקה, כלומר ללא חפירה וללא עצירת התנועה.

     

    קו הולכה לביוב איילון (“AY”) הינו מערך של קווי הולכה לביוב ראשיים, תחנת שאיבה לביוב וקווי סניקה לביוב להולכת שפכי גוש דן אל מכון הטיפול בשפכים (שפד"ן). הקו הינו אחד משלושת קווי ההולכה לביוב של איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה ("איגודן"). קו “AY”, יחד עם הקו המזרחי והקו המערבי הנוספים והישנים בעיר יוצרים מעגלי זרימה היכולים לגבות זה את זה, בתרחישי תקלה שונים.

     

    קו ההולכה הינו בקוטר 1,600 מ"מ ובאורך 7.5 ק"מ, שהונח במנהור בשיטת הדחיקה, בנוכחות מי תהום. כלומר, בזכות שיטה זו, שבה לא היה צורך בחפירה פתוחה, היה ניתן להניח את קו ההולכה מתחת לנתיבי איילון, ללא כל הפרעה לתנועה.

     

    לצורך ביצוע המנהור, פרויקט שערך כשלוש שנות ביצוע וכעשר שנות תכנון ואישורים, נדרשו 17 פירי עבודה בעומק של 10-25 מטר, ו-16 קטעי דחיקה. הארוך בניהם 900 מטר. כמו כן בוצעו 4 חציות של נחל איילון, נתיבי איילון ומסילת הרכבת.

     

    ד"ר רם שפינר, ראש המחלקה להנדסת תעשיות מים במכללה האקדמית כנרת ויוזם הכנס אמר: "ישראל נמצאת היום בחזית בעולם בתחומי הנדסת המים. השילוב בין ידע טכנולוגי מתקדם וצורך אדיר בפתרונות בתחום המים, מוביל לחידושים ברמה הבינלאומית שלהם השלכות סביבתיות וכלכליות רבות.
    הפרויקטים הייחודיים שהוצגו, משקפים טכנולוגיות חדשניות ומתקדמות שהוכיחו הצלחות בשטח, אשר מהם ניתן ללמוד ולפתח דיון מקצועי שיקדם את כל ענף המים בישראל."

     

    פרופ' נוח גליל, דיקן בית הספר להנדסה ע"ש אחי רכוב במכללה האקדמית כנרת, אמר בכנס: "בית הספר להנדסה במכללה האקדמית כנרת, הוא היחידי בארץ שעוסק בהנדסת מים וטכנולוגיה באזור הפריפריה, למרות שיש לדבר חשיבות בקנה מידה אזורי, לאומי וכלל ארצי. תפקידנו בבית הספר להדריך ולהכשיר את הדור הבא של מהנדסי המים של ישראל. הכנס מייצג את הקשר הקרוב של בית הספר להנדסה לתעשייה ולשטח, ואני מקווה כי הוא יהפוך למסורת של מפגש העוסקים בתחום המים."

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יהונתן צור
    המנהרה מתחת לנתיבי איילון
    יהונתן צור
    צילום: אלכס רוגובסקוי
    פרופ' נוח גליל,
    צילום: אלכס רוגובסקוי
    מומלצים