בחנו את עצמכם: איזה סוג מעשנים אתם?

בשיתוף מכון אברהמסון

למרות שכיום פחות ופחות אנשים מעשנים, עדיין יש את אלה שעדיין מעשנים. הסיבות מדוע אנשים התחילו לעשן שונות מאדם לאדם, לחץ חברתי, רצון להראות בוגר, לחץ במבחנים ועוד סיבות כמו ההורים עישנו או ההורים לא עישנו ואני מורד ודווקא מעשן.

תהא סיבת ההתחלה אשר תהיה, הסיבות מדוע עדיין מעשנים למרות הידיעה מה זה עושה והנזקים ניתנת לאיבחון ברור. לאחר 30 שנות ניסיון בגמילה עלינו על מודל קבוע שבו כל אחד מהמעשנים יכול למצוא את הטיפוס הספציפי שהוא מתאים להגדרתו.

כאשר אדם ״מוצא את מקומו״ זהו הצעד הראשון במודעות שמאפשרת גמילה מעישון מוחלטת ולא רק עוד הפסקת עישון. כמו שבעת צבעי הקשת, כמו שבעת הצלילים בנגינה, כך גם הספקטרום של טיפוסי המעשנים נחלק לשבע קבוצות מוגדרות.

על ידי התאמה קצרה בין ההרגלים שלך לבין המתואר בטיפוסים השונים, יקל עליך להבין מדוע התחלת לעשן ובעיקר למה אתם עדיין עבדים להרגל המכוער הזה. כן, אפשר להפסיק לקרא עכשיו ולטמון את הראש שוב בחול כמו בת יענה, או לקחת את הצעד הראשון לקראת גמילה מעישון אחת ולתמיד.

סקרים מראים שכל מי שמעשן חשב פעם על גמילה. יש שחושבים על כך לעתים קרובות ויש שניסו להיגמל פעם ויש שניסו כבר כמה פעמים. המשותף לכולם, שהם עדיין מעשנים.

על ידי חשיפת הסיבה מצאנו שניתן להעלות את אחוזי ההצלחה בגמילה מעישון לאחוזים הגבוהים ביותר ולשמור על נתונים אלה לאורך כל השנים כפי שכל הסקרים הבלתי תלויים בשוק מראים.

כל מי שמעשן חושב על גמילה(צילום: shutterstock)

אז לאיזו קבוצה אתם משתייכים?

1. המראה הרזה

אלו הטיפוסים המעשנים על מנת לשמור על גוף רזה. סיגריה עם הקפה זו ארוחת הבוקר. מעשנים כשרעבים במהלך היום.

בדרך כלל הסיגריה תהיה דקה וארוכה ותוחזק בעדינות בקצה פרקי האצבעות של האצבע והאמה. בדרך כלל נשים ששומרות על תזונה בריאה וספורט. ובכל זאת הגוף האתלטי מורעל.

2. המסתירים

אלו המחביאים את עובדת העישון שלהם, וחושבים שאף אחד לא יודע. יוצאים החוצה לרגע להתאוורר, אף פעם לא ליד הילדים או המשפחה. מצחצחים שיניים ולועסים מסטיק לטשטש את הריח אבל מכורים. אין מאפרה אין סימנים.

מחזיקים את הסגריה כאילו היא בכלל לא קיימת כאילו במקרה היא ביד. אז ככה - הסביבה כן יודעת וממשיכה לשחק את המשחק שלך מהצד. ומרחמים עליך. למרות שבדרך כלל זה בערך 5-7 סגריות ביום זו התמכרות.

3. החברתיים

״אני רק עם חברים...״, רק כשיוצאים, רק בבילויים, רק באירועים, רק בחתונות, רק בחופשה, רק בחו״ל, רק כל יום.... רק בבית קפה, רק כשחברה קופצת לבקר, רק אחרי ארוחה טובה, רק במילואים, רק בקלפים בערב... זה מגניב, זה נחמד, זה כיף עם חברים... העישון כאן מוחצן, הסגריה בפרק הראשון בין האצבע לאמה או בין האגודל לאצבע.

צריך שיראו שאני מהחברה. אבל לפעמים בארוע שכזה אפשר לגמור קופסה. מעשנים חצי כבדים, מעשנים שלא מסתירים מאחרים, אבל משקרים לעצמם. אם תשאלו אותם הם תמיד יטענו שהם כמעט לא מעשנים, וחוץ מזה הם יאמרו שהם יכולים להפסיק מתי שרק ירצו.

4. המורדים במוסכמות

זה כבר חלק רציני מהתדמית. הולך טוב עם מעיל עור ואופנוע, כובע בוקרים, אני לא כמו כולם. בדרך כלל התחיל מרגשי נחיתות וגדל להתמכרות מכוערת. התחיל בגיל ההתבגרות בקריאת תגר על החברה המרובעת.

על הילדים בשכבה שלא מבינים אותי, על ההורים החנונים, על המפקד בצבא ובכלל על כולם. אני יפה ואני מעשן. אני מיוחד ואני מעשן. לא תגידו לי מה לעשות. עובדה אני בריא. אוהבים לגלגל סגריות. לעשן סוגים יוצאי דופן כמו כאמל, ג׳טאן ואפילו נובלס.

מכורים מאד. קופסא שתיים ביום. סגריה תלויה על השפה בפה. משתרבבת לתוך השיחה. אין מה לעשות איתם. כי הם ורק הם תמיד צודקים. עד שחוטפים התקף לב או מחלה כמו איש במלבורו.

5. הלחוצים

בטוחים שהסגריה ורק הסגריה תרגיע אותם. תמיד יש קופסה נוספת ברכב או במשרד. קונים פקט שלם כל פעם כי לחוצים אפילו מזה שלא יהיה מה לעשן כשיהיו לחוצים, כי תמיד יש לחץ.

אלה שלא מספיקים. מישהו עוקף אותם וזה מלחיץ. יש מועד להגיש דוחות, מגיע ה15 לחודש כל דבר הוא סיבה ללחץ, ולחץ הוא תירוץ מעולה לדעתם לעשן. לפעמים יש סגריה בוערת במאפרה ומדליקים עוד אחת כי לא שמים לב מרוב לחץ.

העישון הוא הגורם העיקרי ללחץ כי החומרים בטבק מעלים את לחץ הדם ומרעילים את המערכת. יש תחושת רוגע של כחמש דקות לאחר סגריה אבל אז החומרים בדם גורמים ללחץ.

המחשבה על הפסקת עישון מחידה מרוב הלחץ שהיא גורמת. מעשנים במשיכות ארוכות ומחזיקים עשן בראות לאורך זמן. הסגריה בתוך כף היד מוחזקת בשלש אצבעות.

6. הסדרתיים

אלה המעשנים שהם מפסיקים סדרתיים. אבל הפסקת עישון זה כבר דרך החיים שלהם. הם הלכו להרצאות. הם לעסו מסטיק. קראו ספרים, הדביקו מדבקות, לקחו כדורים, ניסו זריקה והיפנוזה.

הם כל פעם מפסיקים - וחוזרים. הם מפסיקים מכל הסיבות אבל חוזרים מכל הטעויות. אין הפסקה בעישון. הפסקות יש בבית ספר ואז חוזרים לכיתה... הפסקה בעישון זה כמו לאמר לעצמכם: ׳תיכף חוזרים׳. מי שרוצה באמת לשבור את ההרגל חייב להגמל מעישון.

רק גמילה מעישון פעם אחת וכמו שצריך תעצור את המעגל האין סופי של הסדרתיים. הדרך לצאת כאן היא בקבלת והבנת המצב הקים והחלטה שאין בה חזרה ולקבל עזרה מקצועית.

7. המתמידים

כמו נוסע מתמיד בחברת תעופה. כמו חבר קופת חולים שלא מחליף. כבר הוחלט שזאת הדרך. אין שום עניין להפסיק. לא מעניין הרצאות או דעות של אחרים כי זה מה שהם רוצים לעשות.

הם אוהבים לעשן. נהנים לעשן. זה עדיף עליהם מאשר דברים אחרים זה גם הסיגר והפייפ. הם נאמנים לדרכם כמו לאותה מכולת או לאותה תחנת דלק. ושוב ושוב יום יום כל היום. זהו אחוז מאד קטן באוכלוסיית המעשנים שטוענים שהם נהנים מכל סגריה וסגירה שהם מעשנים.

כמעט בלתי ניתן להזיז אותם מדרכם. בדרך כלל הסיגריות גוזלות מהם כרבע מההכנסה החודשית. ומקצרת את חייהם בכעשר שנים. אבל הם מתמידים !

ההחלטה היא לא מספיקה. הפסקה אינה מספיקה. החלטה שבאה מתוך הבנה ומוכנות כשהיא משולבת בתהליך של גמילה מעישון עם מלווים צמודים וייעוץ והדרכה היא הדרך העילה הבטוחה והמוצלחת ביותר להיגמל מעישון.

הכותב הוא המייסד והבעלים של מכון אברהמסון לגמילה