מסע החיים
מחשבות חיוניות בעקבות הסרט Wild
סוף השבוע לא הביא בשורות בענייין מזג האוויר, לא הייתה התחממות כפי שקוויתי ונדמה היה שהטפמרטורה יורדת לאזור כל כך נמוך שלא ברור אם היא תעלה אי פעם. התחושה שליוותה אותי כשהלכתי ברחוב הייתה כמו בתוך תא הקפאה ענקי, שיד מסתורית סובבה את הטרמוסטט לכיוון של הקפאה עמוקה, דיפ-פריז. יש דברים שהם מעבר לשליטתי ומזג האוויר הקר בחורף הוא דוגמה לכך, לכן אין טעם להתבכיין. אני תמיד שואל את עצמי מה נהדר בזה ומה כן אפשר לעשות שתלוי בי.
החלטתי לצאת. כשלא נוח – צומחים, שיננתי לעצמי פעם אחר פעם. זה לגמרי תלוי בי. כיסיתי את את עצמי בסוודר, חולצה, גטקעס, מעיל, כפפות, צעיף וכובע פרוותי, ויצאתי לחדר הכושר. הייתי עטוף בכל כך הרבה שכבות שכאשר שהטלפון צלצל לא ממש הצלחתי לשלוף אותו בזמן ולענות. נכנסתי לקפה על מנת להתחמם קצת ולראות מי מתקשר ביום קר שכזה. על הצג הופיעה ההודעה הבאה: אצלך בשעה 8:00 לראות את גלובוס הזהב, ג'וני.
שלחתי תשובה: אין בעיה, יונתן, אבל מה לי ולגלובוס הזהב?
הוא כתב: "תפסיק בבקשה לקרוא לי יונתן, קוראים לי ג'וני, וקניתי כרטיסים לשעה 2:00 בצהרים אני בא לאסוף אותך".
ידעת שיהיה כיף, לא שאלתי למה ולאיפה. אני יודע שעם יונתן, שהחליט שמעכשיו הוא ג'וני, תמיד כיף.
הוא התייצב אצלי בדיוק בשעה 2:00. "הולכים לראות את Wild". נשמע לי כמו סרט טבע ואקשן. "לא בדיוק, אבל אני חושב שאתה תאהב". כל בילוי במקום סגור עדיף מאשר להסתובב בחוץ בתוך תא ההקפאה הזה.
התיישבנו בקולנוע המחומם לראות את הסרט, הבנתי מייד בהתחלה שזה לא סרט אקשן כמו שחשבתי אלא משהו קצת אחר. "הסרט מבוסס על סיפור אמיתי" נאמר בכותרת, דבר שעורר אצלי את ההקשבה. מתוך קריאה מהירה בתקציר של הסרט הבנתי מייד שזה סרט שקשור בהתפתחות אישית. הסרט היה מאוד מעניין. הוא מספר על אישה, אם לשני ילדים קטנים, שמחליטה לברוח מבעל מכה ומובטל ולגדל את הילדים שלה לבד. עם הזמן היא בוחרת להשלים את הלימודים שלה בבית ספר התיכון שבו הבת שלה לומדת. היא מקבלת בהבנה ובחיוך את ההתעלמות של הבת שלה ממנה בתוך בית הספר. למרות כל הקשיים, האמא תמיד מחייכת ובוחרת למצוא את הדבר הטוב בכל סיטואציה. כאשר היא נשאלת על ידי בתה המתבגרת, "מה הסיפור שלך? למה את כל הזמן מחייכת ושמחה? תסתכלי על איך שאנו חיים, אין לנו כסף, הבית עומד להתפרק בכל רגע!", התשובה של האם לבתה נאמרת בסבלנות ובחיוך: "אם אני אבחר להיות מתוסכלת, עצבנית ועצובה, זה לא ישנה את המצב או יעשה אותי אמא טובה יותר". התשובה מותירה את הבת שותקת והמומה.
כעבור זמן מסתבר שלאם יש מחלה ממארת שממנה היא הולכת לעולמה, החלל שהאם מותירה עם פטירתה גורר את הבת הצעירה למסע הרס עצמי שכולל התמכרות קשה לסמים ולמין. התוצאות לא מאחרות להגיע: הבת מאבדת את בעלה ואת עבודתה ונשארת חסרת כל. בנקודה הכואבת הזאת היא מחליטה לצאת למסע במסלול שנקרא The Pacific Crest Trail . זהו מסלול חוצה יבשת המיועד למיטיבי לכת ונחשב למאתגר במיוחד. בלי הכנות מיוחדות ועם משא כבד על הגב, היא יוצאת לדרך.
יצאתי מהסרט מעודד מאוד. "נו, נהנית? מה אתה חושב על הסרט?", שואל יונתן-ג'וני.
אני קודם כל רוצה לומר לך תודה, אני עונה. אני חושב שזה סרט מעולה.
"בכיף. מעניין אותי לשמוע מה אתה חושב על הסרט הזה מנקודת המבט שלך כמאמן. אני בטוח שהסתכלת על הסרט ככה".
נכון, אני לא יכול לשלוט בזה! אני צוחק בקול. אם כבר פתחת את הנושא, בוא תרשה לי לשאול אותך כמה שאלות שאני חושב שכדאי לכל אחד מאיתנו לשאול, במיוחד עכשיו שמתחילים שנה אזרחית חדשה, מסכים?
"בטח אין בעיה!"
בוא נניח שהמסע הזה הוא המסע החיים של כל אחד מאיתנו עכשיו. האם היית יוצא למסע ומגלה שזה לא מה שחשבת, האם תפרוש או תמשיך?
כיצד תבחר להתמודד עם כל אתגר שמגיע? האם זהו מכשול או הזדמנות?
האם כל מה שאתה סוחב ב"תרמיל" שלך זה משהו שאתה צריך? אם לא מה אתה בוחר לעשות עם "המטען" המיותר הזה?
אתה יודע שפריצת דרך מתרחשת כאשר יש משהו שעבורנו היה בלתי אפשרי הופך לאפשרי! מה יהיה עבורך פריצת דרך במסע החיים שלך?
אם תיתקל במהלך המסע במצב המבטא חוסר נוחות, מה תבחר לעשות?
"שאלת המון שאלות ואני מרגיש שאני צריך זמן לענות עליהם. אני מציע שנפגש היום בשעה 8:00 ונראה את הטקס של גלובוס הזהב. תוכל גם לראות את השחקנית שמשחקת בסרט הזה וגם את האישה האמיתית שעליה מבוסס הסרט הזה".
סגור! בתנאי שתגיע עם התשובות.
התחלנו את המסע של שנת 2015. למי שלא יודע לאן המסע הולך ועשוי להגיע לשום מקום, אני מציע לעשות עצירה ולבחון את עצמנו ואת מסע החיים שלנו. בואו ונבדוק לאן אנו רוצים להגיע. האם המשא שאנו סוחבים משרת או מעכב אותנו? האם מצבים של חוסר נוחות הם הזדמנות לפרוש או לאתגר את עצמנו?
החיים הם לא סרט ולמזלנו אנו יכולים בכל רגע נתון לשנות את התסריט לכזה שיעבוד לנו ואת גלובוס הזהב נוכל להעניק לעצמנו.
זה עניין של בחירה, לא?
שלמות זה מבחירה.
הכותב : ניסים שדהM.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי. מוסמךMastery University מטעם Anthony Robbins מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית. nissimsade@gmail.com
917-225 8549
