דרושים: מטפלים נמרצים לקואלות ישנוניות
שתי הקואלות היחידות בישראל, מנדי ומיילו המתגוררות ב"גן גורו", ישנות עד כ-20 שעות ביממה ובזמן המועט שהן ערות, הן לועסות עלי אקליפטוס רכים. כעת הן נפרדות מהמטפל שליווה אותן במשך עשר שנים ובגן החיות מחפשים מועמדים מתאימים לטיפול בקואלות המנומנמות
(במאית: סיגל מגריסו, ניתוב: רובי שביט לוי, סאונד: עידן ארבל, צלמים: אסף מגל, יוגב אטיאס וניצן דרור, הפקה: רעות רימרמן לי סובר)
מיילו ומינדי, צמד הקואלות היחידות בישראל שגרות ב"גן גורו", מחפשות מטפל או מטפלת חדשה. מיילו, בן ה-11 ומינדי, נקבה קשישה בת 17 שנה, ייפרדו מקרוב מהמטפל שליווה אותן בעשור האחרון. בגן גורו מחפשים כעת אחראי חדש על הקואלות.
"המטפל שמסיים את עבודתו בגן החיות עבד עם הקואלות מזה כעשר שנים והוא מכיר את הקואלות כל כך טוב, שהוא יכול להגיד איזה עלה כל אחת מהן תאהב יותר לאכול ובאיזה תקופה בשנה", מסביר ל-ynet נדב כפיר, מנהל גן גורו.
"בטבע הקואלות מתות בדרך כלל מרעב או לאחר שהשיניים שלהן נשחקו עקב לעיסת עלים במשך שנים. בגלל זה אנחנו מקפידים להביא ענפים טריים עם עלים צעירים וכך תוצר הלוואי הוא שהשיניים נשחקות לאט יותר. אנחנו אף מתגברים את התזונה בתרכובת מזון לתינוקות כדי שמינדי תקבל תזונה מלאה יותר".
קשר לטווח ארוך וחיבה לעלי אקליפטוס
בגן מציינים כי הם מתעתדים לקבל קואלות נוספות מאוסטרליה ככל הנראה בשנה הבאה לאחר זמן המתנה ארוך. הרשויות באוסטרליה מאפשרות רק לעשרות קואלות לגור מחוץ לתחומי המדינה.
"יש רק מטפל קואלות אחד בארץ כי רק בגן גורו יש קואלות וזה לא כמו לטפל בעוד בעל חיים. הטיפול לא מצריך הכשרה של טיפול בקואלות, אלא עובד בגן חיות", הוא מפרט. "אנחנו מחפשים בן אדם שיהיה רציני ולטווח ארוך כי חלק מההכרות עם הקואלות היא עם הסוגים השונים של האקליפטוסים מאחר וזהו המזון היחיד שהן אוכלות. אנחנו מגדלים אלף עצים מ-13 סוגים של עצי אקליפוטוס בשביל הקואלות".
לדברי כפיר, למידת ההעדפות המזון של הקואלות אורכת זמן רב והעבודה בטיפול בקואלות, כולל גם עבודה במטעי האקליפוטוסים, הדרכת מבקרים גם בשבתות ואהבה לעולם הטבע.
לדבריו, בכוונתם לפרסם את המודעה באתרי הלוחות ברשת וגם בפייסבוק, בשאיפה למצוא עובד מאזור העמק. המשרה מסתבר לא מיועדת רק לבעלי וותק בעבודה בגני חיות, אך נחוץ ידע בבעלי חיים. "העבודה כיפית ואטרקטיבית, אך היא קשה ושוחקת. איכפת לנו מהחיות ואנחנו מחפשים אנשים איכותיים. עובדי גני החיות לא מתעשרים, מצד שני אנחנו מודעים לטווחים הכלכליים של העובדים ומשלמים שכר מכובד". ליצירת קשר עם גן גורו: 04-6488060.
עתידן של הקואלות בסכנה בטבע
הממשלה באוסטרליה פרסמה בחודש שעבר תוכנית שנועדה להפחית את השפעות הפיתוח של שטחים מיוערים למטרות חקלאות, תעשייה, תשתיות ובנייה על אוכלוסיית הקואלות בניסיון לעצור את ההכחדה של היונקים הפרוותיים.
אוכלוסיית הקואלות נפגעו קשות עקב ירידה בכמות הצמחייה הדרושה לה למזון ולמחייה וכן עקב פגיעות רבות של קואלות מדי שנה החוצות כבישים ונדרסות או קואלות שמותקפות על ידי כלבי מחמד. בטבע מסוגלות הקואלות להגיע לגיל של 13-18 שנה ולעיתים גם ל-20 שנה.
על פי הדו"ח והתקנות החדשים, בעת סלילת כבישים מהירים יש לבנות מעברים מיוחדים (מעל או מתחת לכביש) כדי לאפשר לקואלות להמשיך לשוטט באזורי המחייה שלהן. התוכנית החדשה זכתה לביקורת נוקבת בקרב ארגוני שימור וחוקרים, שטוענים כי ישנה סחבת בירוקרטית הפוגעת במימוש התוכנית שהוצעה כבר ב-2009 ולמעשה היא חסרת שיניים בפועל. לדבריהם,
לפני כשלוש שנים הרשויות באוסטרליה הכריזו על הקואלות כבעל חיים שעתידו בסכנה באזורים מסויימים ברחבי המדינה, עקב ירידה חדה במספרן מאז שנות ה-90.
ברשויות טוענים כי הגורמים לירידה במספר הקואלות נובעים מכריית מחצבים באזורי המחייה של הקואלות, כריתת עצים המהווים את מקום המחייה והמזון של היונקים הקטנים לטובת הרחבת ערים ופיתוח תשתיות וחקלאות, דריסות רבות על ידי רכבים, תקיפות כלבי פרא ואפילו מחלות. כל אלה הביאו לפגיעה באוכלוסיית הקואלות באזור קווינסלנד, ניו סאות' וויילס וגם באזור סידני.
גם לאקלים יש השפעה על הקואלות. הבצורות הקשות שפקדו את המדינה לפני כ-23 שנה פגעו במקור המזון היחיד של הקואלות - אזורי יערות נרחבים התייבשו לחלוטין וללא עצים, הקואלות לא תוכלנה לשרוד.
הקואלות הוגדרו באזורים מסויימים במדינה כמין שעתידו בסכנה. משמעות הדבר היא כי אם לא יינקטו בפעולות להגנה על הקואלות, באזורים בהם הוגדרו הקואלות בסכנת הכחדה, מספרן צפוי להמשיך לרדת ב-30 אחוז בעשור הקרוב.
מספר הקואלות בניו סאות' וויילס צנח לטענת הרשויות עד לשנת 2010 מ-31 אלף פרטים ל-21 אלף פרטים ובקווינסלנד ירד מספרן ב-40 אחוז ב-20 השנים האחרונות. כיום אין אומדן מדוייק לגבי גודל האוכלוסיה של הקואלות ועל פי הערכות מספרן נע בין 40 אלף פרטים למאות אלפים. בארגוני שימור טוענים בתוקף כי רק באמצעות תוכנית לטווח של 20-30 שנה לנטיעה מאסיבית של יערות ברחבי המדינה ומעבר בטוח באזורים הללו לקואלות, ניתן יהיה להצילן מהכחדה.