שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מביטים למעלה: שבוע תצפיות בצדק לקהל
    מירכא, דרך מעלה אדומים, גבעתיים ועד באר שבע: השבוע יערכו 6 תצפיות מודרכות בנושא צדק וירחיו

    במסגרת שבוע החלל הישראלי תתקיימנה 6 תצפיות מודרכות במצפי כוכבים ציבוריים, כאשר בכל מצפה תתקיים התצפית במועד אחר. במסגרת התצפיות יועמדו טלסקופים לרשות המבקרים שבהם אפשר יהיה לצפות בצדק ובירחיו וכן בירח.

     

     

    תצפיות אלה הן במסגרת המיזם המשותף – מביטים למעלה - של סוכנות החלל הישראלית והאגודה הישראלית לאסטרונומיה, במסגרתה תתקיימנה כמה הרצאות מודרכות במשך השנה בגרמי שמים ובתופעות אסטרונומיות נבחרות . את רשימת הפעילויות במשך השנה אפשר לראות כאן.

     

    אסטרואיד בשני בערב

     

    צדק ו-60 הירחים שלו

    כוכב הלכת צדק הוא הגדול שבין כוכבי הלכת שבמערכת השמש. מעבר לגודלו העצום, לצדק גם מערכת ירחים המכילה למעלה מ-60 ירחים, ארבעה מהם, הירחים הגליליאניים, הם בין הירחים הגדולים ביותר במערכת השמש. תוך כדי הקפתם את צדק הם חולפים בינו לבין השמש מדי הקפה ומוסתרים מהשמש על ידי צדק מדי הקפה. כמו כן, הם חולפים ביננו לבין צדק או מאחורי הדיסקה שלו בכל הקפה והקפה.

     

    את ארבעת ירחי צדק הגדולים אפשר לראות גם במשקפת שדה הפשוטה ביותר. מי שמבקש לצפות בירחים הגליליאניים ימצא עניין רב בתופעות שבין צדק והירחים הגליליאניים: אלה נובעות מהעובדה, שצדק וירחיו מקבלים את אורם מהשמש.

     

    צל, ליקוי, מעבר והתכסות

    אלה ארבע התופעות שיהיה אפשר לראות:

     

    1. צל (shadow) - הצל נראה כאשר אחד הירחים עובר בין השמש לבין צדק ומטיל עקב כך צל על פני צדק.

    2. מעבר (transit) - מעבר של הירח על פניו של צדק. זו תופעה קשה לתצפית, הואיל ואורו של צדק מקשה להבחין בירח הנע על פניו. המעבר של הירח מלווה תמיד בצלו של הירח על פני צדק, אך בשל המיקום היחסי של כדור הארץ יחסית לצדק, הצל מקדים או מאחר אחר המעבר של הירח.

    3. ליקוי (eclipse) - תופעה המתרחשת כאשר ירח נכנס לאזור הצל שמטיל צדק .

    4. התכסות (occultation) - מעבר של ירח מאחורי הדיסקה של צדק .

     

    יורופה - ירח של צדק (צילום: NASA/JPL/Ted Stryk) (צילום: NASA/JPL/Ted Stryk)
    יורופה - ירח של צדק(צילום: NASA/JPL/Ted Stryk)

     

    מסלולי הירחים נטויים ביחס למישור סיבובו של השמש את השמש. צדק מקיף את השמש אחת ל-12 שנים לערך. לכן, אחת ל-6 שנים לערך (מחצית ממשך ההקפה של צדק את השמש), מישורי הסיבוב של ירחי צדק מתלכדים כמעט עם מישור הראייה שלנו. לכן, למשך תקופה של כמה חודשים, חלות גם תופעות הדדיות של ירחי צדק, שאפשר לראותן בטלסקופים ולצלמן והן מהוות חוויה תצפיתית.

     

    תופעות הדדיות בין ירחי צדק, דומות לתופעות של ירחי צדק וצדק עצמו, אלא שמטבע הדברים הן נדירות יותר מפאת גודלם הקטן של הירחים ביחס למרחק ביניהם. התופעות ההדדיות של ירחי צדק הן:

     

    התקבצויות – כיוון שמישורי ההקפה של ירחי צדק סביב צדק כמעט על אותו קו הראייה, הירחים מגיעים למרחקים זוויתיים קטנים מאוד זה מזה כאשר לעתים המרחק בינם יהיה כה קטן והם יראו כנקודה אחת..

     

    צל – ממש כמו הצל שמטילים ירחי צדק עליו, ירחי צדק עשויים להטיל צל זה על זה.גם כאן, לירחי צדק יש שני חרוטי צל:

     

    צל מלא – חרוט צל שבו כל גוף המצוי בו מוסתר לחלוטין מהשמש

    צל חלקי – מסביב לחרוט הצל המלא, שבו רק חלק מאור השמש מוסתר.

     

    בגלל גודל הירחים ומרחקם מהשמש חרוט הצל שלהם חד וקוטרו כמעט זהה לקוטרם של הירחים. כיוון שמדובר בתופעה הדדית בין שני ירחים, הרי שבעת הטלת צל, הירח המוסתר יימצא בליקוי (זו הגדרה מעט שונה מההגדרה של תופעות ירחי צדק וצדק שתוארה למעלה, שם הגדרנו צל כצל שמוטל על צדק וליקוי, צל של צדק שמוטל על הירח). כאן, התופעה הדדית בין שני הירחים.

     

    הואיל וגודלם של הירחים הלוקים דומה לגודל חרוט הצל המלא המוטל עליהם, הרי שבעת הטלת צל הירח שלוקה יעלם כמעט לחלוטין. אם הצל הוא רק צל חלקי, אז תיראה רק ירידה באורו של הירח. אם הליקוי הוא ליקוי של צל חלקי (שרק חלק מאור השמש נמנע מהירח הלוקה), אז הירידה באורו של הירח הלוקה תהיה קטנה יותר.

     

    התכסות – פשוטה כמשמעה – אז אחד הירחים מכסה את הירח השני. אם הירח המכסה גדול יותר מהירח המכוסה, אז אפשרי שההתכסות תהיה שלמה. כאשר הירח המכסה קטן יותר מהירח המכוסה, במקרה זה הירח המכסה יחלוף על רקע הירח המכוסה. זו תופעה שמקבילה לתופעות ההתכסות והמעברים שבין ירחי צדק וצדק, אולם שם מעבר מוגדר כמעבר של ירח על פני צדק והתכסות מוגדרת כמעבר של ירח מאחורי הדיסקה של צדק. כאן התופעה היא הדדית – ירח אחד מכסה בעוד שהשני מכוסה.

     

    רשימת כל האירועים של ירחי צדק וכן אירועים שונים הנצפים בשמי ישראל אפשר למצוא בספר השנה לשמי ישראל

     

    כיצד לצפות?

    את ארבעת ירחי צדק הגדולים אפשר לראות גם במשקפות ובטלסקופים קטנים. בהגדלות נמוכות, יהיה קשה להבדיל בין התקבצויות קרובות להתכסויות, כאשר בשני המקרים שני הירחים יתמזגו לאחר. אולם, בעת ליקוי, יהיה אפשר להבחין שהירח הלוקה נעלם מהעין.

     

    עוד אירועים חלליים

    ביום שני בערב, יחלוף אסטרואיד שגודלו כחצי ק"מ, במרחק של כ-1.2 מיליון ק"מ מכדור הארץ. זהו מרחק השווה לכ-3 פעמים המרחק הממוצע שבין הירח לכדור הארץ. האסטרואיד 2004 BL86 התגלה בשנת 2004 ומסלולו מביאו לקרבה לכדור הארץ מדי כמה הקפות. זו תהיה הקרבה הגדולה ביותר בין שני הגופים במאתיים השנים הקרובות והקרבה הגדולה ביותר בין אסטרואיד ידוע כלשהו לכדור הארץ עד שנת 2027.

     

    בעת הקרבה לכדור הארץ, האסטרואיד ייראה ככוכב זעיר, כאשר יהיה אפשר לראותו רק בטלסקופים, כאשר הוא נע בין כוכבי השבת, כאשר הכיוון הכללי הוא לכיוון צפון כשהוא מצוי סמוך לגבול הצפון מזרחי של קבוצת ההידרה. זהו אסטרואיד גדול יחסית החולף ליד כדור הארץ וזו הזדמנות לחקור מקרוב את הגופים האלה גם באמצעים אופטיים וגם במכ"ם. במידה ותנאי מזג האוויר יאפשרו, יצולם האסטרואיד ממצפה הכוכבים בגבעתיים. למפה מפורטת של מסלול האסטרואיד ואפשרויות הצפייה בו.

     

    ב-1 בפברואר יחול מעבר קרוב נוסף, של אסטרואיד העונה לשם – 2008 CQ אלא שהלה יחלוף כ-3.5 מיליון ק"מ מכדור הארץ.

     

    בסוף שבוע החלל הישראלי תתקיים התקבצות בין הירח לבין הכוכב הראשי בקבוצת שור – אלדברן. זהו ענק כתום, שקל מאוד להבחין בגונו האדום בעין וכמובן במשקפות שדה ובטלסקופים. אלדברן מצוי בקודקוד של משולש כוכבים, המהווה את ראשה של קבוצת שור. משולש זה הוא למעשה צביר כוכבים קרוב, אחד הקרובים ביותר לכדור הארץ, הקרוי – צביר ההיאדות. סריקה של המשולש במשקפת שדה תגלה עשרות כוכבים. ב-29 בינואר, בשעה 17 בערב, אלדברן יימצא כחצי מעלה בלבד (קוטר הירח המלא) דרומית לירח. במשך השנה יחלוף הירח סמוך מאוד לאלדברן מדי חודש ואף יכסה אותו, אם כי רוב ההתכסויות לא תיראנה ישראל.

     

    ספר האסטרונומיה השלם לשמי ישראל לשנת 2015, מפת כוכבים מסתובבת להורדה, חדשות אסטרונומיה, ספר ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארז ארליכמן
    יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
     האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
    קוסמוס
    מומלצים