שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    דואגים לדגים: חוקרים את הטבע בים התיכון
    במסגרת פרויקט תת ימי למעקב אחרי כמות וגודל הדגים, האצות וחסרי החוליות בים התיכון, נערך סקר ראשוני בשמורת אכזיב ומחוץ לשמורה בה מתקיים דיג מסחרי. שיתוף פעולה של ביה"ס למדעי הים של אוני' חיפה, המארג - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע ורשות הטבע והגנים, אמור לספק לחוקרים תמונת מצב של הטבע ברכסי הכורכר בים התיכון לשנים הקרובות

    בזמן ששונית האלמוגים באילת זכתה בעשורים האחרונים לתשומת לב רבה של חוקרים וצוללים, נראה כי הים התיכון זוכה לשינויים רבים לא רק רק בכמות ומגוון מיני בעלי חיים הפולשים אליו מתעלת סואץ, אלא גם בהתעניינות מדעית, במטרה לגלות את מגוון הצומח והחי המצויים בו.

     

    "בעקבות גילויי הגז בים ובקרקעית הים התיכון, המיקוד החל להשתנות במודעות לים, במחקר ולחשיבות הטבע הימי. הים הוא משאב מיוחד שחשוב להבין ולחקור אותו", מסביר ל-ynet ד"ר אביעד שיינין, ביולוג הימי ומנהל תוכנית הניטור של המארג - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע הפועל בחסות האקדמיה הישראלית למדעים. 

     

    שיינין, עמית מחקר בחוג לביולוגיה ימית בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, מנהל פרויקט ראשון מסוגו של אוניברסיטת חיפה, בשיתוף המארג, מסביר כי "ישנם הבדלים בולטים בין כמות ומגוון בעלי החיים המצויים בשמורה הימית לאזורים הסמוכים מחוץ לשמורה".

     

    סקר תת ימי באכזיב    (צילום: ניצן דרור והילה ספאק)

    סקר תת ימי באכזיב    (צילום: ניצן דרור והילה ספאק)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מגישה: לי סובר. מרואיין: ד"ר אביעד שיינין, במאית: סיגל מגריסו, נתב: גידי ישראלי, הפקה: זהבית שאשא, סאונד: אבי אזולאי, צלמים: ניצן דרור והילה ספאק 

     

    "אנחנו רוצים ללמוד את המגוון הביולוגי ומה משפיע עליו לאורך זמן. הים התיכון הוא מרתק כי הוא הים שמשתנה במהירות הגדולה בעולם, במיוחד בכניסה של בעלי חיים מתעלת סואץ לים התיכון, לכן חשוב לעקוב אחרי השינויים הללו לאורך זמן", הוא מפרט.

     

    חלק מתוכנית הניטור מבוצעת במימונה של רשות הטבע והגנים כדי לחקור את שמורת אכזיב ואת האזורים מחוץ לשמורה, על מנת לגלות האם ישנם הבדלים במגוון הדגים, הצומח וחסרי החוליות באותם אזורים. לדבריו, ישנם הבדלים בולטים בין כמות ומגוון בעלי החיים המצויים בשמורה הימית לאזורים הסמוכים מחוץ לשמורה

     

    בשלב הראשון של הליך הניטור הימי, מציין שיינין, כי התקבלו עד כה תוצאות ראשוניות מאוד, שיהוו בסיס להמשך מעקב בשנים הקרובות. תוכנית הניטור מתבססת על צלילות ניטור לעומקים של 10 מטר עד 50 מטר בשלושה אתרים לאורך החוף, הראשון בשדות ים, ממנו יצאו הצוללים לצלילות ושם נבנית תחנת הניטור ומחקר הים התיכון של אוניברסיטת חיפה, אתר בשמורת אכזיב ובאתר ביקורת בעל מאפיינים דומים דרומית לשמורה.

     

     (צילום: חגי נתיב) (צילום: חגי נתיב)
    (צילום: חגי נתיב)

    צפו בצלילה בשמורה ומחוץ לשמורה (צילום ועריכה: חגי נתיב) 

    צילום: חגי נתיב

    צילום: חגי נתיב

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     
    לדברי שיינין, התוצאות הראשוניות הראו כי בשמורה הנתונה לפיקוח  לא רק שכמות הדגים גדולה יותר מאשר באזור המרוחק מספר מאות מטרים מחוץ לשמורה, אלא גם "ניתן לראות כמויות גדולות של יותר של דגים וגם של טורפים בראש מארג המזון, כמו דג הלוקוס", הוא מסביר ומדגיש כי גם ישנו הבדל חזותי בולט בין הדגים בני אותו המין שנראו גדולים בשמורה ואילו באזור החיצוני נצפו קטנים יותר.
     
    שיינין מעריך כי על פי תוצאות הסקר הראשוניות, ללחץ הדיג המופעל על ידי ספינות דיג מסחריות ודייגים חובבים מהווים השפעה ישירה על כמות הדגים ואף על אופי ההתנהגות שלהם. הים התיכון זו סביבת מחקר לא פשוטה ותאוד מאתגרת, אבל מיוחדת מאוד שכיף לחקור אותה".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים