שתף קטע נבחר
,גולש יקר
הינך משתמש בגרסת דפדפן ישנה.
לחווית גלישה טובה יותר מומלץ לעדכן גרסא.
לשדרוג בחר דפדפן:
הכי מטוקבקות
    לוויתן - כל המספרים על הגז הטבעי
    פיתוח מאגר לוויתן מתעכב בשל החלטת הממונה על ההגבלים, ואיתו הכנסות של 340 מיליארד שקל לקופת המדינה. כל המספרים והעובדות מאחורי פרויקט הדגל של תעשיית האנרגיה הישראלית
    פרויקט לוויתן הוא בלי ספק אחד האתגרים המשמעותיים ואחד ממנועי הצמיחה הבאים של מדינת ישראל, כל זאת כמובן בהנחה שממשלת ישראל ושותפויות הגז יגיעו בקרוב לפשרה שתאפשר את ההשקעה האדירה בפיתוח המאגר, שעתיד להבטיח את העצמאות האנרגטית של ישראל ולאפשר ייצוא גז טבעי למדינות השכנות עמן חתמה ישראל על הסכמים. קיבצנו עבורכם את כל המספרים והעובדות של פרויקט התשתיות הגדול ביותר אי פעם במשק הישראלי.

     

    622 מיליארד מטר מעוקב - היקף עתודות הגז הכולל במאגר לוויתן. לשם השוואה, היקף הצריכה הכולל של ישראל בשנת 2014 עמד על 7.8 מיליארד מטר מעוקב, כךשהיקף הגז בלוויתן לבדו יכול לספק את צרכי משק האנרגיה הישראלי כולו לתקופה של מעל ל-50 שנה. על פי הערכות המכון הגיאולוגי האמריקאי, פוטנציאל הגז הכולל לחופי ישראל עומד על כ-2,400 מיליארד מטר מעוקב.

     

    27 מיליארד שקל - עלות השלב הראשון בפיתוח מאגר לוויתן, שכולל את פיתוח המאגר, קידוח של שמונה בארות וחיבור לחוף בישראל. בנוסף יושקעו מיליארדי שקלים נוספים בהנחת תשתית של צינורות לייצוא גז למדינות שכנות – ירדן, מצרים וקפריסין. יחד עם פרויקט הרחבת מאגר תמר, עתידות שותפויות הגז להשקיע כ-40 מיליארד שקל במשק הישראלי במהלך השנים הקרובות.

     

    2018 - מועד החיבור של לוויתן לחוף הישראלי אם יוסרו המכשולים הרגולטוריים לפיתוח המאגר.

     

    330 קילומטר מרובע - השטח הימי הכולל של מאגר לוויתן, כפליים משטחה של הכנרת.

     

    1 - מספר מאגרי הגז המפותחים והפעילים נכון להיום במדינת ישראל. למרות שלל תגליות גדולות (לוויתן, תמר, כריש, תנין ועוד) סדרה של החלטות ממשלתיות מעכבות את פיתוח מאגרי הגז ונכון לעכשיו ישראל מסתמכת רק על האספקה ממאגר תמר.

     

    הקמת מאגר תמר

    הקמת מאגר תמר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    70% - שיעור הירידה בעלויות הדלקים של חברת החשמל כתוצאה מכניסת הגז ממאגר תמר במרס 2013. עם הגז הצפוי מלוויתן, עתידה חברת החשמל להמשיך ולהקטין את עלויות הדלקים, מה שיאפשר להוזיל דרמטית את מחיר החשמל לצרכנים.

     

    340 מיליארד שקל - היקף התמלוגים והמסים שיועברו לקופת המדינה לאורך חיי פרויקט לוויתן. ההכנסות יאפשרו לקופת המדינה להפנות משאבים רבים יותר לרווחה, ביטחון, חינוך ובריאות וכן לקרן הגז הלאומית שתשמש ככרית ביטחון פיננסית לעיתות מצוקה.

     

    4 מדינות - להן צפוי לוויתן לייצא גז כבר בשנים הראשונות – מצרים, ירדן, קפריסין והרשות הפלסטינית.

     

    16.5 קילומטר - ההיקף המצטבר של ארבעת קידוחי האקספלורציה שבוצעו במאגר לוויתן עד כה, בהשקעה כוללת של מיליארד דולר.

     

    333 מטר - האורך של מתקן ה-FPSO- מתקן הפקה צף, שימוקם בלב ים, 135 קילומטר מערבית לחיפה, כדי למנוע פגיעה בסביבה ובחופי ישראל. המתקן מסוגל להפיק עד 1.6 ביליון רגל מעוקב ביום ועד 16 מיליארד מטר מעוקב(BCM) גז טבעי בשנה. עלות המתקן, הגדול מסוגו בעולם, צפויה לעמוד על מיליארדי דולרים.

     

    הדמיה של מתקן ההפקה הצף של מאגר לוויתן. ימנע פגיעה מיותרת בחופים ()
    הדמיה של מתקן ההפקה הצף של מאגר לוויתן. ימנע פגיעה מיותרת בחופים

     

    400-700 מיליון דולר - העלות השנתית הישירה של כל שנת עיכוב בפיתוח לוויתן, שנובעת מהצורך של חברת החשמל, יצרני החשמל הפרטיים והמפעלים בפריפריה להמשיך לשרוף דלקים יקרים ומזהמים בשל העיכוב בהגעת הגז.

     

    30 שנה - אורך החיים המשוער של מאגר לוויתן.

     

    80% - היקף ייצור החשמל בגז הצפוי ב-2020. כיום עומד ייצור החשמל בגז על כ-50%, ואם למשק יהיו מאגרים נוספים שיספקו גז, היקף הייצור צפוי לעלות ל-80%, מה שיפחית את עלויות הדלקים של חברת החשמל ויוריד את חשבון החשמל תוך שיפור דרמטי באיכות הסביבה.

     

    1.5%- שיעור העלייה בתוצר הלאומי הגולמי כתוצאה מהתועלות השונות שנובעות מפיתוח לוויתן.

     

    4 מיליארד מטר מעוקב - היקף האספקה השנתי הצפוי ממאגר לוויתן למשק הישראלי בשנת 2018.

     

    1.5 מיליארד דולר - החיסכון השנתי הצפוי של ירדן כתוצאה משימוש בגז ישראלי מלוויתן.

     ירדן סובלת ממשבר אנרגיה חמור בשל הפסקת הזרמת הגז ממצרים וחברת החשמל הירדנית כבר צברה חובות בהיקף של 10 מיליארד דולר, שמסכנים את היציבות הכלכלית ואת יציבות המשטר הירדני.

     

    0 - מספר אסדות הקידוח הפעילות לחופי ישראל בשנת 2015. למרות התגליות המרשימות, החרם הערבי, הסביבה הגאו פוליטית ושורה של החלטות רגולטוריות שנויות במחלוקת פגעו במעמדה של ישראל כיעד השקעה מצד חברות אנרגיה בינלאומית, כך שכיום לא מתבצעת פעילות אקספלורציה בישראל.

     

    הכתבה בשיתוף איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבטרוס צילומי אוויר
    אסדת קידוח בפרויקט לוויתן. ארכיון
    צילום: אלבטרוס צילומי אוויר
    מומלצים