שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    9 צעדים להתמודדות עם לחץ ושחיקה בעבודה

    אתם עייפים ומדוכאים? מתעצבנים בקלות? מתקשים להתרכז? ייתכן שמדובר בתופעות הלוואי של לחץ מתמשך ושחיקה בעבודה. במקרים קיצוניים, זה גם עלול להביא למריבות משפחתיות, גירושין ואפילו מחשבות אובדניות. כיצד מתמודדים? מדריך

    שחיקה נובעת מהתשה של יכולת התמודדות הפרט עם דרישות העומדות בפניו, כתוצאה מעמידה במצבי לחץ רבים או מתמשכים לאורך זמן. מצב הלחץ עצמו מוגדר כמצב בו קיים פער בין הדרישות במציאות, לבין היכולת של היחיד לבצע אותן.

     

    לכתבות נוספות בעמוד שינוי מקצועי

     

    אנשים העובדים בקצב מואץ ביותר, כשמוטל עליהם להתמודד עם מטלות רבות וכשאינם יכולים להשפיע על סוג העבודה שהם עושים ועל החלטות בעבודה, נוטים לסבול מלחץ בעבודה. ככל שמצב הלחץ מתמשך לאורך זמן, ללא יכולת להפיג אותו - מתפתח מצב של שחיקה.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    תופעת השחיקה כוללת תשישות ברמת התפקוד הגופנית, הרגשית השכלי המשפחתי והחברתי, ובסופו של דבר, גם בממד הרוחני. בכל אחד מהתחומים סימנים העשויים לשמש כ"אורות אדומים" לזיהוי עובדים עם רמת שחיקה גבוהה.

     

    איך מזהים שחיקה?

    ממד גופני - אנשים מדווחים על עייפות שאינה חולפת, חולשה כללית, כבדות וחוסר מרץ. לעתים קרובות השחוקים מדווחים מחלות מרובות, הם מועדים לתאונות, וסובלים מבעיות שינה.

     

    ממד רגשי - סימני השחיקה מתבטאים בין היתר, בתחושת דיכאון, חוסר אונים, חוסר תקווה ומלכוד. תחושת "התרוקנות", כאילו לא נותר להם דבר לתת. האדם השחוק חש עצמו לעיתים עצבני ומהיר לרגוז. חברים ובני משפחה נעשים מקור נוסף ללחץ רגשי. במקרים קיצוניים, האדם השחוק עלול להגיע למשבר נפשי ולמחשבות אובדניות.

     

    ממד שיכלי (קוגניטיבי) - התפתחות קשיי ריכוז וקשב, איטיות תגובה או מחשבה, טעיות והטיות בהערכה ובשיפוט, מחשבות שליליות על העולם והעצמי.

     

    ממד משפחתי וחברתי - ירידה בסף גרוי וצמצום ביכולת הכלה רגשית וניתוק רגשי יכולים להביא הן למצב הזדקקות גבוה והן להתנתקות וחוסר יכולת לקיים תפקידים חברתיים ומשפחתיים. ירידה ביכות הויסות בין המחוייבויות השונות, יביא לתסכול גבוה והמנעות במערכות הקשרים עד לפגיעה אנושה בהן.

     

    חשש לפגיעה במערכות היחסים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    חשש לפגיעה במערכות היחסים(צילום: shutterstock)
     

    ממד רוחני - שחיקה גורמת להתפתחות עמדות שליליות של הנשחק כלפי עצמו, עבודתו וחייו. העניין בעבודה הולך ופוחת וההערכה העצמית יורדת. אנשים במקצועות השירות מאבדים את משמעות עבודתם, היחסים עם הזולת ולעתים גם חייהם. חוסר סיפוק גורם לאנשים שחוקים לאחר לעבודה, להיעדר, להאריך הפסקות בעבודה ולזלזל במטופלים או במקבלי השרות. ניכור והתנכרות יהיו התוצאות הסופיות הרות הגורל.

     

    הגורמים לשחיקה

    עיתוייה, עוצמתה ומשך השחיקה הנפשית תלויים בפרט ובסביבה בה הוא חי ועובד. אנשים נשחקים לא רק בגלל עומס גדול בעבודה, אלא גם כאשר אינם יכולים לנצל בעבודתם את כישוריהם והם חשים חסרי ערך, או אינם מוצאים בעבודה אתגר וגיוון, ויותר גרוע מכך, כאשר חווים התעמרות במקום העבודה. על כן, חשוב לאפיין את גורמי שחיקה הקשורים בעיסוק או במקום העבודה.

     

    רמת השחיקה בעבודה מושפעת בין השאר מטיב התגמולים, המשוב מהממונה, התמיכה המתקבלת, האתגר שהעובד חש בעבודתו, השיתוף במדיניות ובהחלטות ובמידה רבה - האפשרות להשפיע על סביבת העבודה ועל אופי העבודה. המאפיינים של סביבות העבודה שעלולות להגביר את תחושת השחיקה כוללים:

     

    גורמים מבניים - למשל מבנה שאינו תואם את סביבת העבודה, המאלץ עובדים להצטופף ובעקבות זה גם תתכן עלייה ברמת הרעש (במפעלים טכניים כבדים), או מבנים בלתי מוגנים באזורי סיכון

     

    גורמים ארגוניים - מבנים היררכים ביורוקרטים המקשים על נגישות העובדים להנהלותיהם או כאלה המשרים מרמור וטרוניות בקרב צרכנים, בין אם בשל חסרת או ניירת המחליפה קשר אנושי, אינה הכרחית ונתפשת כשרירותית. רמת השחיקה מושפעת גם מטיב התגמולים, המשוב מהממונה, התמיכה שהעובד מקבל מצד מנהלו ומילוי צרכיו במערכת העבודה.

     

    גורמים חברתיים - יצירת סביבה חברתית תומכת הדדית חשובה ביותר ברמה האתית וכאמצעי למניעת שחיקה בעבודה. כך למשל, התעלמות מתכנני מערכות השרות ומנהליהם מאופי מתן השירות לאנשים חולים, בכל הקשור לזמינות ונגישות - פוגע גם במקבלי השירות (החולים) - שזוכים ליחס ציני ומכאיב, אך גם בנותני השירות (העובדים), שמאבדים את המשמעות בעבודתם.

     

    גורמים פסיכולוגיים - ככל שהעובד תלוי יותר במערכת, נמנעת ממנו אפשרות לחשיבה וביטוי עצמי, והעבודה חד-גונית ללא אפשרות הפגה - מצטבר אצלו עומס המתורגם במשך השנים ללחץ מתמשך וניכור.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    אפיונים רגשיים ורוחניים - העבודה תופסת חלק ניכר מחייהם של עובדים רבים, מעניקה להם משמעות ונחשבת כמקור לכבוד עצמי בעיני עצמם ובעיני קרוביהם. ביטוי עצמי והתפתחות אפשרית בעבודה כולל תגמול כלכלי או רגשי-חברתי בצידה -חשובים ביותר לתפקודם התקין, להשקעתם בעבודה על פני שנים ולמניעת שחיקה.

     

    האתגר שהעובד חש בעבודתו, השיתוף במדיניות ובהחלטות וכן האפשרות להשפיע על סביבת ואופי העבודה - מציבים אותו כיחודי לעצמו וכמשאב חשוב למקום העבודה, הניתן לשימור ופיתוח ולא המיועד לניצול מכני-כלכלי גרידא. עם זאת, כל עובד יודע ברמה כזו או אחרת מה השקפת ההנהלה עליו כבן אדם וכמשאב מקצועי והמתח בין הקטבים הללו מתורגם אף הוא ללחץ ומהווה מקור לשחיקה.

     

    דרכים למניעת שחיקה

    בין הדרכים היעילות למניעה והפחתת שחיקה בעבודה ניתן לציין כאלה בכל רמות מערכת העבודה:

     

    1. מודעות - מודעות לרמת הלחץ והשחיקה מהווה כלי חיוני לזיהוי מוקדם של סימנים והתמודדות איתם בשלב ראשוני.

     

    2. דאגה לצרכים בסיסיים של העובד - שינה מתאימה ותזונה נכונה (כולל שימוש מופחת באלכוהול) מחזקות את יכולת ההתמודדות של הפרט. לקיחת פסק זמן או חופשה מאפשרות למערכת הגופנית והנפשית את ההתאוששות הנחוצה לאחר תקופות לחץ.

     

    3. עידוד לבקשת עזרה - רוב האנשים אינם פונים לעזרה או עושים זאת מאוחר מדי, וכך לא מנצלים משאב חברתי ותעסוקתי חשוב.

     

    4. פעילות גופנית - ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של פעילות גופנית סדירה, משפרת באופן ניכר את מצב הרוח של הפרט ומגבירה את יכולתו להתמודד עם אתגרי בממדים השונים. בנוסף, טכניקות פשוטות וקצרות של הרפיה ואיזון שליטה גופנית יכולות להפיג את המתח הגופני במהלך יום העבודה.

     

    5. התאמת אופי העבודה - במידת האפשר, התאמת אופי העבודה בתאום עם המנהל עשויה לאפשר ארגון יעיל יותר של הזמן, הגדרת מטרות ריאליות, בניית לוח זמנים מאוזן, תעדוף נכון של משימות ובניית תהליך של האצלת סמכויות.

     

    6. "ריחוק" או ניתוק פסיכולוגי - מדובר בניתוק מהעבודה או פסק זמן ממחשבות ורגשות הקשורים לעבודה בזמן שאיננו זמן עבודה. השימוש בתקשורת אלקטרונית שהופכת את העובד לזמין למערכת העבודה לאחר יום העבודה, מקשה על התאוששות והפגה ומחמירה תופעות של שחיקה.

     

    7. שינוי התרבות הארגונית - בניית תרבות ארגונית של פתיחות, תקשורת, ותמיכה מאפשרת לפתח קשר בריא בין עובדים, עמיתים ומנהלים, שיאפשר לא רק זיהוי מוקדם של סימני שחיקה ברמה הפרטנית והצוותית אלא גם מניעה או צמצום של תופעה זו.

     

    8. פנאי - שימוש נכון בפנאי בעזרת תחביבים באופן שיאפשר לפרט "התמלאות" חברתית, רוחנית, אינטלקטואלית או רגשית.

     

    9. איזון מול המשפחה - המודעות למתח האפשרי בין המחויבות לעבודה ולמשפחה עשויה להביא לניסיונות לאזן בין שתיהן. מתח זה מוכר כאחד המשפיעים ביותר על רמת השחיקה של הפרט.

     

    פרופ׳ נתי לאור הוא פסיכיאטר, מנהל מרכז חוסן ומלווה את הפעילות של ״קרן מעגלים״

     

    לעמוד הפייסבוק של קרן מעגלים 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים